קודם משלמים לנושים ומגישים דוחות חסרים. מה שנשאר עובר לבעלי המניות: החזר אמיתי של הלוואה והחזר של הון משולם (paid-up capital) אינם דיבידנד; השאר נחשב בדרך כלל דיבידנד לכאורה. מתכננים את אישור הפטור (clearance) לפני החלוקה, מפרקים את החברה דרך מרשם התאגידים שבו התאגדה, מגישים דוח T2 אחרון עד מועד הפירוק, וסוגרים כל חשבון מס כשחובותיו מסתיימות.
תאגידים
חברה מגישה את הדוח השנתי לרשם שהיא התאגדה בו, לא עם T2 ל-CRA. מועדים: פדרלית, בתוך 60 ימים אחרי יום השנה להתאגדות; אונטריו, בתוך שישה חודשים מסוף השנה; קולומביה הבריטית, בתוך חודשיים אחרי יום השנה; אלברטה, עד סוף החודש שאחרי חודש יום השנה. אגרות: $12 פדרלית, אין באונטריו, $43.39 בקולומביה הבריטית, $53.05 באלברטה, ועוד כל דמי שירות. דוחות שלא הוגשו יכולים להסתיים בפירוק.
תאגידים
חברה קנדית חייבת לשמור את מסמכי ההתאגדות, חוקי העזר, הפרוטוקולים וההחלטות, הודעות על דירקטורים ופנקס ניירות ערך; רוב החברות הפרטיות שומרות גם פנקס של אנשים בעלי שליטה משמעותית. פנקס הפרוטוקולים מחזיק אותם, והחברה מעדכנת אותו. רואי חשבון מתאימים אותו לטפסי T5 ול-T2; כסף שנלקח בלי החלטת דיבידנד הופך בדרך כלל להלוואת בעל מניות.
תאגידים
קודם בודקים במרשם התאגידים שבו החברה התאגדה. אם התקבלה הודעה, בדרך כלל אפשר לתקן את ההגשות שצוינו בה לפני המועד שנקבע; פירוק שהושלם מחייב מסלול החייאה לפי הדין החל לפני שחוזרים לפעול או גובים נכסים או החזר מ-CRA. החברה עדיין חייבת בהגשות המס ובחובותיה; לעיתים גם דירקטורים ומקבלי נכסיה עלולים לחוב.
תאגידים
המשקיעים מחפשים מה עלול להפוך לחוב של החברה או להוריד את שוויה: ניכויי שכר ו-GST/HST שלא הועברו וניכוי מס במקור מתשלומים לתושבי חוץ, שבגינם דירקטורים עלולים לחוב אישית; תביעות SR&ED שאבדו בגלל מועד של 18 חודשים; דוחות T2 חסרים, גם בשנות הפסד; מעמד CCPC; ורישומי אופציות. מתקנים קודם סכומים שלא הועברו, אחר כך מועדים שבגללם הכסף אובד, ואחר כך ניירת.
תאגידים