הנהלת חשבונות בשיטת צבירה ודוח מס בשיטת מזומן: אפשר לשלב?

שיטת מזומן או שיטת צבירה לצורכי מס: האם הספרים והדוח יכולים להשתמש בשיטות שונות?

חברה יכולה לנהל ספרים בשיטת צבירה ולהגיש דוח מס בשיטת מזומן, בתנאי ששיטת מזומן פתוחה בפניה והיא מנהלת התאמה בין הספרים לדוח, עם רישומים שתומכים בה. הנחיות IRS קובעות שזה עומד בכלל שקושר את הדוח לספרים (Rev. Proc. 2015-13, סעיף ⁦2.01(4)⁩), וגם הוראות Schedule M-3 מתארות דוחות בשיטת צבירה לצד דוח בשיטת מזומן. פרסומים 334 ו-⁠583 מנסחים זאת בפשטות: להשתמש באותה שיטה בשניהם. השיטה חייבת עדיין לשקף את ההכנסה בבירור, ולכן כדאי שמכין דוחות מס יאשר את העמדה לפני הסגירה הקרובה.

מקרה אינו פשוט כאשר:

• משקיע או מלווה ביקשו דוחות בשיטת צבירה, ואיש לא בנה את הגשר אל דוח המס בשיטת מזומן.
• הספרים מנוהלים כיום בשיטת מזומן ועוברים לשיטת צבירה. מעבר של הספרים בלבד אינו משנה את שיטת הדוח. דוח שנערך לפי הספרים החדשים כן משנה אותה, וזה דורש הסכמה של IRS (בסעיף האחרון).
• מדובר בחברת C, או בשותפות שיש בה שותף שהוא חברת C, והתקבולים ברוטו קרובים לתקרה: ייתכן ששיטת מזומן לא תישאר פתוחה.
• גיוס הון עומד להוסיף שותף שהוא חברה לשותפות, או להפוך חברת S או LLC לחברת C: אז חלה אותה תקרה.
• שותפות, LLC או חברת S מקצה יותר מ-⁠⁦35%⁩ מהפסדיה לבעלים שהם שותפים מוגבלים או שאינם מנהלים את העסק באופן פעיל: זה סינדיקט, סוג של מקלט מס, ושיטת מזומן סגורה בפניו. אפשר לבחור מדי שנה לבדוק במקום זאת את ההקצאות של השנה הקודמת (בהמשך).
• העסק מוכר סחורה או בונה לפי חוזים שנמשכים על פני כמה שנות מס: חלים כללי המלאי וכללי החוזים ארוכי הטווח (הוראות טופס 1065, סעיף 460).
• גיוס הון דחף את סך הנכסים לעבר הרף של Schedule M-3, ראו בהמשך.
• דוחות קודמים הוגשו בשיטת מזומן בשנה ששיטת מזומן אולי לא הייתה פתוחה, או שאין ידיעה איזו שיטה סומנה בהם.

הדרכים:

מה מתאים תלוי במספרים, בסוג הישות ובתנאי המשקיע. כל מקרה ברשימה שלמעלה ראוי לבדיקה של CPA לפני הסגירה הקרובה (ראו “המצב שלכם שונה?”).

אספו את הספרים החודשיים בשיטת צבירה, רשימות מתוארכות של חשבוניות לקוחות שלא שולמו ושל חשבוניות ספקים שלא שולמו בסוף כל שנה, את הדוח האחרון שהוגש עם תיבת השיטה והנספחים שלו, את ההתאמה של השנה שעברה, את הסעיף בהסכם עם המשקיע או המלווה שדורש דוחות בשיטת צבירה, את התקבולים ברוטו של שלוש השנים האחרונות, ורשימת הבעלים עם אופן הקצאת ההפסדים ביניהם ואופן הצעת הזכויות להם.

מה אומרות תקנות המס על השיטה שהספרים משתמשים בה?

ההכנסה החייבת במס מחושבת לפי השיטה שהנישום משתמש בה באופן קבוע בניהול הספרים (סעיף ⁦446(a)⁩). התקנות מביאות בחשבון גם הבדלים בין הספרים לדוח, ודורשות רישומים שתומכים בשניהם.

נקודת המוצא קושרת את הדוח לספרים, וה-⁠Rev. Proc. קובע שהתאמה מתועדת עומדת בה. אחידות היא רק מבחן אחד: שיטת מזומן חייבת להיות פתוחה גם בפני הישות (בסעיף הבא), ו-⁠IRS רשאי לחשב מחדש את ההכנסה בשיטה שמשקפת את ההכנסה בבירור כשהשיטה שנבחרה אינה עושה זאת (סעיף ⁦446(b)⁩).

התקנות קובעות ששיטה שמיישמת עקרונות חשבונאות מקובלים (GAAP) באופן עקבי, כשכל פריטי ההכנסה ברוטו וההוצאה מטופלים באופן עקבי משנה לשנה, תיחשב בדרך כלל כמשקפת הכנסה בבירור (Reg. 1.446-1(a)(2)). זה נוגע לשיטת הספרים. דוח בשיטת מזומן הוא שיטה מותרת לישות שרשאית להשתמש בה, והוא מכיר גם בהוצאות לפי מזומן, לא רק בהכנסות (Reg. 1.446-1(c)(1)).

מי בכלל רשאי להשתמש בשיטת מזומן לצורכי מס?

סעיף 448 אוסר שיטת מזומן על חברות C, על שותפויות שיש בהן שותף שהוא חברת C ועל מקלטי מס. לשתי הקבוצות הראשונות יש חריגים: עסקים חקלאיים, חברות שירותים אישיים מזכות, וחברות או שותפויות שעומדות במבחן התקבולים ברוטו. למקלט מס אין חריג (סעיף 448). דרישה של משקיע לדוחות בשיטת צבירה אינה משנה מי רשאי להשתמש בשיטת מזומן. מה שקובע הוא סוג הישות, השותפים והתקבולים.

מבחן התקבולים ברוטו: הממוצע השנתי של התקבולים ברוטו בשלוש שנות המס הקודמות אינו יכול לעלות על ⁦$32,000,000⁩, התקרה לשנת המס הנוכחית (סעיף ⁦448(c)⁩; Rev. Proc. 2025-32, סעיף 4.30). חברות שנחשבות למעסיק יחיד, כמו קבוצה בשליטה משותפת או קבוצת שירות קשורה, נספרות יחד. איך מודדים את התקבולים ומה קורה כשחוצים את התקרה מוסבר במעבר משיטת מזומן לשיטת צבירה.

חברת שירותים אישיים מזכה (qualified personal service corporation) עושה כמעט את כל עבודתה בתחומי הבריאות, המשפט, ההנדסה, האדריכלות, החשבונאות, המדעים האקטואריים, אמנויות הבמה או הייעוץ, וכמעט כל מניותיה מוחזקות בידי העובדים שעושים את העבודה הזו, בידי עובדים בדימוס, בידי עיזבונותיהם או, במשך שנתיים אחרי מוות, בידי מי שקיבל את המניות בגללו (סעיף ⁦448(d)(2)⁩). סינדיקט (syndicate) הוא ישות, שאינה חברת C, שמקצה יותר מ-⁠⁦35%⁩ מהפסדיה לשותפים מוגבלים או ליזמים מוגבלים (הוראות טופס 1065). לא נספרים בעלים שמנהלים את העסק באופן פעיל לאורך התקופה, בני הזוג שלהם, ילדיהם, נכדיהם והוריהם, ובעלים שניהלו אותו באופן פעיל לפחות חמש שנים (סעיף ⁦1256(e)(3)(C)⁩). הישות רשאית לבחור מדי שנה לבדוק במקום זאת את ההקצאות של השנה הקודמת. את הבחירה עושה השותפות או חברת S, לא הבעלים שלה, בצירוף הצהרה שמפנה ל-⁠Reg. ⁦1.448-2(b)(2)(iii)(B)⁩ לדוח המקורי שהוגש במועד, כולל הארכות. הבחירה תקפה לשנה אחת, אי אפשר לבטל אותה, והיא חלה גם בכללים אחרים שמשתמשים באותה הגדרה של מקלט מס (Reg. 1.448-2).

ישות שאינה חברת C היא גם מקלט מס אם זכויות בה הוצעו אי פעם בהצעה שדיני ניירות הערך חייבו לרשום, כולל הצעה שחייבה הודעת פטור, או אם מטרה משמעותית של ההסדר היא הימנעות ממס הכנסה פדרלי (Reg. 1.448-2(b)(2)). חברת S אינה מקלט מס רק בגלל הודעה שכל חברה שמציעה ניירות ערך במדינתה חייבת להגיש (סעיף ⁦448(d)(3)⁩). LLC או שותפות שגייסו הון צריכות לבקש ממכין דוחות מס לבדוק באיזה אופן הוצע הגיוס שלהן.

איך מתאימים ספרים בשיטת צבירה לדוח בשיטת מזומן?

הגשר מופיע בדוח ב-⁠Schedule L, מאזן לפי הספרים, וב-⁠Schedule ⁦M-1⁩, שמתאים את הרווח בספרים להכנסה בדוח. מגישים גדולים יותר משתמשים ב-⁠Schedule ⁦M-3⁩ במקום ב-⁠Schedule ⁦M-1⁩.

• סך הנכסים נלקח מהספרים. הדוח לוקח את סך הנכסים מהשיטה שמשתמשים בה באופן קבוע בספרים (הוראות טופס 1120). לכן חייבים בשיטת צבירה נספרים לצורך הרף של Schedule M-3 גם כשהדוח בשיטת מזומן.
• Schedule L הוא המאזן בשיטת צבירה. הוא מציג חייבים וזכאים שדוח בשיטת מזומן לא ספר, ו-⁠Schedule ⁦M-1⁩ מסביר את הפער.
• לבעל עסק יחידני אין נספח התאמה. ל-⁠Schedule C אין כזה (הוראות), ולכן הגשר קיים רק ברישומים.
• מגישים קטנים רשאים לדלג על הנספחים. מבחני הדילוג מפורטים ב-Schedule L בדוח של חברה. דילוג עליהם אינו מסיים את החובה לשמור רישומים שתומכים בדוח (Reg. 1.446-1(a)(4)).

השפעות המס של שיטת מזומן לעומת שיטת צבירה: חייבים והוצאות שלא שולמו בסוף השנה

בספרים בשיטת צבירה מכירה נרשמת כשהיא מושגת וחשבונית ספק נרשמת כשההוצאה נוצרת. בדוח בשיטת מזומן מכירה נרשמת כשהכסף מתקבל וחשבונית ספק כשהיא משולמת (פרסום 538). הפער בסוף השנה הוא מה שההתאמה מפרטת.

שיטת מזומן ושיטת צבירה מציבות את אותם דולרים בשנים שונות. הסכום נטו של ההתאמות בכל שנה הוא השינוי ביתרה, ולכן חייבים שגדלים מרחיבים את הפער וחייבים שקטנים מצמצמים אותו. שמות השורות לקוחים מטופס 1120; בטפסים ⁦1120-S⁩ ו-⁠1065 יש שורות מקבילות ב-⁠Schedule ⁦M-1⁩ שלהם. חברה שממלאת את חלקים II ו-⁠III של Schedule M-3 מדווחת על הסכום נטו של ההבדלים האלה בחלק II, שורה 14, “total accrual to cash adjustment” (הוראות).

צ׳ק תקף שהתקבל עד 31 בדצמבר הוא הכנסה באותה שנה בשיטת מזומן, גם אם הופקד בינואר (פרסום 334). עלות ששולמה מראש כפופה לכללים משלה: ראו הוצאות ששולמו מראש בסוף השנה.

איך IRS מתייחס לטפסי 1099 בשיטות חשבונאות שונות?

טופס ⁦1099-NEC⁩ נקבע לפי תשלומים ששולמו במהלך שנה קלנדרית. התקנות דורשות דוח מידע על תשלומים שעסק משלם במהלך השנה הקלנדרית (Reg. 1.6041-1(a)(1)). הוראות ⁦1099-NEC⁩ סופרות את התשלומים לנמען במהלך השנה מול הסף, שהוא ⁦$2,000⁩ בשנת המס הנוכחית. אף אחת מהן אינה מזכירה את שיטת החשבונאות של המשלם.

• התשלום קובע את השנה, לא הצבירה. חשבונית ספק שנרשמה בדצמבר ושולמה בינואר היא תשלום של השנה הבאה לפי הלשון הזו. בנו את רשימת טפסי 1099 מרישומי התשלומים, לא מהוצאות שנצברו בספרים, והשמיטו חשבוניות שמשולמות בכרטיס או ברשת תשלומים, שחברת הסליקה מדווחת עליהן בטופס ⁦1099-K⁩ (הוראות).
• גם טפסים שאתם מקבלים נקבעים לפי תשלומים. טופס ⁦1099-NEC⁩ מלקוח או טופס ⁦1099-K⁩ מחברת סליקה מדווחים על מה ששולם לכם בשנה הקלנדרית, לא על מה שהרווחתם (Reg. 1.6041-1(a)(1); הוראות טופס ⁦1099-K⁩). צפו שההכנסות בספרים יהיו שונות מהטפסים האלה, בין היתר בשינויים בחייבים ובמקדמות מלקוחות בסוף השנה שבטבלה למעלה. ההתאמה ביניהם מפורטת במהספרים לדוח המס העסקי.
• הצד של הקבלן העצמאי יכול להיות שונה. קבלן עצמאי בשיטת צבירה מדווח על הכנסה כשהיא מושגת (פרסום 538), ולכן הדוח שלו וטופס 1099 שלכם יכולים להיות בשנים שונות.
• השאלה מי מקבל טופס נפרדת. ראו אילו קבלנים עצמאיים מקבלים טופס מס.

מה קורה עם מלאי?

עסק שמייצר, קונה או מוכר סחורה צריך בדרך כלל מלאי, ומלאי מחייב בדרך כלל שיטת צבירה לרכישות ולמכירות, גם אם כל השאר נשאר בשיטת מזומן (Reg. 1.446-1(c)(2)). השיטה המעורבת הזו מותרת לישות שרשאית להשתמש בשיטת מזומן: שיטת צבירה לרכישות ולמכירות ושיטת מזומן לכל שאר הפריטים (Reg. 1.446-1(c)(1)(iv)). בישות שסעיף 448 אוסר עליה שיטת מזומן, שימוש בשיטת מזומן בפריט כלשהו נחשב לשימוש בשיטת מזומן (Reg. 1.448-2(a)(3)).

נישום עסק קטן (small business taxpayer) אינו חייב לנהל מלאי. התקבולים ברוטו הממוצעים שלו בשלוש שנות המס הקודמות אינם עולים על ⁦$32,000,000⁩, והוא אינו מקלט מס (סעיף ⁦471(c)⁩; Rev. Proc. 2025-32, סעיף 4.30). שיטת המלאי שלו מתקבלת אם הוא מתייחס למלאי כחומרים וציוד עזר שאינם אגביים, או אם הוא פועל לפי הדוח הכספי המוגדר שלו (applicable financial statement) או, כשאין כזה, לפי הספרים והרישומים שלו. דוח מבוקר שנערך לפי עקרונות חשבונאות מקובלים (GAAP) ומשמש לקבלת אשראי או לדיווח לבעלים נחשב בדרך כלל לדוח כספי מוגדר (סעיף ⁦451(b)(3)⁩).

כאן הספרים בשיטת צבירה משפיעים על הדוח: בחברה שאין לה דוחות מבוקרים, הספרים יכולים לקבוע את שיטת המס למלאי. שינוי שיטת המלאי הוא בעצמו שינוי שיטה שדורש טופס 3115 (פרסום 334). עוד במלאי או ציוד עזר אצל מוכרים קטנים.

אילו רישומים מוכיחים את הגשר בין הספרים לדוח?

שמרו רישומים שמאפשרים לעקוב אחרי כל הבדל בין הספרים לדוח עד רשימה ומשם עד תשלום. ההוראות קובעות לשמור רישומים כל עוד תוכנם עשוי להיות רלוונטי לניהול של כל חוק מס פדרלי (הוראות טופס 1120); תקופות השמירה מפורטות בכמה זמן לשמור רישומים עסקיים.

1. הספרים החודשיים בשיטת צבירה, עם תאריך חשבונית ותאריך תשלום בכל מכירה ובכל חשבונית ספק.
2. רשימות מתוארכות בסוף כל שנה: חשבוניות לקוחות שלא שולמו, חשבוניות ספקים שלא שולמו, מקדמות מלקוחות, עלויות ששולמו מראש ומלאי.
3. טבלה מהרווח נטו בספרים להכנסה בדוח, שורה לכל הבדל, וכל שורה קשורה לרשימה ולרישום הבנק שסגר אותה בשנה שאחריה.
4. הטבלה של השנה שעברה, כדי שההבדלים הפותחים השנה יתאימו להבדלים הסוגרים של אשתקד.
5. הדוח שהוגש, עם תיבת השיטה והנספחים כפי שהוגשו.
6. תזכיר קצר על עמדת השיטה ועל מי אישר אותה.
7. רשימת התשלומים שעומדת מאחורי כל טופס 1099.

מתי צריך לשנות את שיטת המס עצמה?

שיטת המס משתנה כשכללי המס דורשים זאת, או כשהחברה בוחרת להעביר את הדוח. בקשה של משקיע או מלווה אינה אחד מהשניים.

• חובה: שיטת מזומן אסורה לשנה כשהישות היא מקלט מס, או כשחברת C, או שותפות שיש בה שותף שהוא חברת C, אינה נכנסת לאף חריג: חקלאות, מבחן התקבולים ברוטו או, בחברה, מעמד של חברת שירותים אישיים מזכה. כישלון בחריג אחד אינו מחייב שינוי כל עוד חריג אחר עדיין חל. מעבר חובה לשיטת צבירה נעשה בדרך כלל בטופס 3115 (פרסום 538; סעיף ⁦448(a)⁩ ו-⁠(b)). מלאי נדרש מעביר את הרכישות והמכירות לשיטת צבירה, אלא אם העסק הוא נישום עסק קטן (Reg. 1.446-1(c)(2)).
• בחירה: החברה מעבירה את הדוח לשיטת צבירה כדי להתאים לספרים. זה שינוי שיטה שדורש הסכמה של IRS בטופס 3115.

נישום ששינה את השיטה שבה הוא מנהל את הספרים חייב לקבל הסכמה של IRS לפני שהוא מחשב הכנסה חייבת בשיטה החדשה (Reg. 1.446-1(e)(2)(i)). מעבר בדוח משיטת מזומן לשיטת צבירה הוא שינוי שיטה (Reg. 1.446-1(e)(2)(ii)), שמבקשים בטופס 3115 (הוראות). שינוי שיטה מתרחש כשהשיטה לחישוב ההכנסה החייבת משתנה (Rev. Proc. 2015-13, סעיף ⁦2.02(1)⁩). לכן מעבר של הספרים לשיטת צבירה כשהדוח נשאר בשיטת מזומן, עם התאמה מתועדת, אינו משנה לבדו את שיטת המס. השלבים, ההתאמה והעיתוי מפורטים במעבר משיטת מזומן לשיטת צבירה.

חברה שמעבירה את הדוח לשיטת צבירה ויש לה דוח כספי מוגדר, כמו דוח מבוקר שמשמש לקבלת אשראי או לדיווח לבעלים, חייבת גם להכיר בהכנסה לא יאוחר ממועד הדיווח עליה כהכנסה באותו דוח (סעיף ⁦451(b)⁩). הכלל חל על נישום שמשתמש בשיטת צבירה לצורכי מס הכנסה פדרלי (Reg. 1.451-3(b)(1)), ולכן דוחות מבוקרים בשיטת צבירה לצד דוח מס שמנוהל כולו בשיטת מזומן אינם מפעילים אותו.

דוגמה

כל הסכומים להמחשה, בדולרים אמריקאיים.

חברת S לייעוץ עם חשבוניות שלא שולמו

חברת S לייעוץ מחייבת ⁦$900,000⁩ בשנה 1, בלי חייבים בתחילת השנה. התעלמו מהוצאות. ⁦$120,000⁩ לא שולמו ב-⁠31 בדצמבר. הספרים בשיטת צבירה מציגים הכנסות של ⁦$900,000⁩. הדוח בשיטת מזומן מציג הכנסות של ⁦$780,000⁩. Schedule L מציג את החייבים בסך ⁦$120,000⁩, ו-⁠Schedule ⁦M-1⁩ מפרט אותם כהכנסה שנרשמה בספרים ולא בדוח.

בשנה 2 היא גובה את ⁦$120,000⁩ בינואר ומחייבת ⁦$1,000,000⁩, מהם ⁦$150,000⁩ לא שולמו בסוף השנה. הגבייה היא ⁦$970,000⁩, ולכן ההכנסות בספרים גבוהות ב-⁦$30,000⁩ מהדוח: החייבים החדשים בסך ⁦$150,000⁩ פחות ⁦$120,000⁩ שנגבו. Schedule M-1 מפרט את שני הסכומים.

חברת C במימון הון סיכון עם חשבונית ספק מדצמבר

לחברת C יש הכנסות של כ-⁦$3,000,000⁩ בשנה, אין לה חברות קשורות, והיא רחוקה מאוד מהתקרה של ⁦$32,000,000⁩, ולכן לפי העובדות האלה שיטת מזומן פתוחה בפניה. המשקיעים רוצים דוחות בשיטת צבירה. חשבונית ספק של ⁦$45,000⁩ על שירותים שבוצעו בדצמבר משולמת בינואר. הספרים רושמים אותה כהוצאה בשנה 1. הדוח בשיטת מזומן מנכה אותה בשנה 2. Schedule M-1 מפרט אותה כהוצאה שנרשמה בספרים ולא נוכתה בדוח בשנה 1, וכניכוי בדוח שלא חויב ברווח בספרים בשנה 2.

גיוס הון משאיר ⁦$10,400,000⁩ של סך נכסים בסוף השנה בספרים בשיטת צבירה, ולכן החברה מגישה Schedule M-3. לחברה בגודל כזה, הוראות טופס 1120 מאפשרות למלא את חלק I של Schedule M-3 ולהשתמש ב-⁠Schedule ⁦M-1⁩ במקום חלקים II ו-⁠III.

חשבונית קבלן עצמאי מדצמבר ששולמה בינואר

לעסק עם ספרים בשיטת צבירה יש חוב של ⁦$5,000⁩ לקבלן עצמאי על עבודה שהסתיימה בדצמבר. הספרים רושמים את ההוצאה בשנה 1. הדוח בשיטת מזומן מנכה אותה בשנה 2, כשהיא משולמת. נניח שזה קבלן שמקבל טופס ⁦1099-NEC⁩, שהוא מקבל תשלום בהמחאה או בהעברה בנקאית ולא בכרטיס, ושסכום ⁦$5,000⁩ לבדו חורג מסף הדיווח. לפי לשון ההוראות, טופס ⁦1099-NEC⁩ על התשלום הזה שייך לשנה 2, כי זו השנה שבה בוצע התשלום. קבלן בשיטת צבירה מדווח על ⁦$5,000⁩ כהכנסה בשנה 1. שני הדוחות נוחתים בשנים שונות, ורישומי כל צד צריכים להסביר מדוע.

המצב שלכם שונה?

• משקיע או מלווה ביקשו דוחות בשיטת צבירה ואיש לא בנה את הגשר אל דוח המס בשיטת מזומן: צריך להחליט לפני הסגירה הקרובה אם להעביר את הספרים או את הדוח, ומי מנהל את ההתאמה בכל שנה. ראו הנהלת חשבונות לספרים החודשיים ולרשימות סוף השנה שההתאמה נבנית מהן.
• תקבולים קרובים לתקרה, חברת C, שותף שהוא חברה, או בעלים פסיביים שמתחלקים בהפסדים: אם שיטת מזומן נשארת פתוחה היא שאלה של שיטת מס, כולל מעמד של סינדיקט והבחירה השנתית. ראו מעבר משיטת מזומן לשיטת צבירה. התקבולים והקצאות ההפסדים בכל שנה נלקחים מהספרים (הנהלת חשבונות).
• דוח הוגש בשיטת מזומן בשנה ששיטת מזומן לא הייתה פתוחה, או ש-⁠IRS שאל על השיטה שלכם: הסעיף “We should have switched last year: what now?” במעבר משיטת מזומן לשיטת צבירה מסביר את התיקון ואת העיתוי שלו. שנה שהוחמצה דורשת גם לבנות מחדש את הספרים ואת רשימות סוף השנה (הנהלת חשבונות).
• החברה האמריקאית שלכם בבעלות מחו״ל והחברה האם צריכה נתונים בשיטת צבירה: חלים גם כללי השיטה האמריקאיים וגם הדיווח של החברה האם. ראו מיסוי חוצה גבולות.
• אתם בוחרים שיטה לעסק חדש: שיטת מזומן או שיטת צבירה בעסק קטן.
• המשקיעים רוצים חבילת דוחות חודשית: דוחות כספיים חודשיים למשקיעים ולדירקטוריון.
• גיוס הון בדרך: ניקוי הספרים לפני גיוס הון.
• ביקורת או סקירה על הפרק: דוחות כספיים מבוקרים למשקיעים.
• הספרים מאחרים בחודשים, ואין היסטוריית התאמות: השלמת הנהלת חשבונות באיחור, או הנהלת חשבונות לבנייה מחדש.