שטרי חוב המירים אחרי מועד הפירעון: הארכה, המרה או מחילה

מה קורה כששטר חוב המיר מגיע לפירעון בלי סבב מתומחר?

שום דבר אינו חייב במס רק משום שמועד הפירעון עבר. אי-תשלום אינו שינוי בשטר. גם לא כשהמחזיקים נמנעים מלגבות בלי שינוי אחר בתנאים, אלא אם זה נמשך יותר משנתיים אחרי התשלום שהוחמץ, בתוספת זמן של משא ומתן בתום לב או של הליכי פשיטת רגל (תקנה ⁦1.1001-3(c)(4)⁩). השטר נשאר חוב, והריבית ממשיכה להיצבר לפי תנאיו. המס נקבע לפי מה שהמחזיקים והחברה עושים אחר כך.

מקרה דורש בדיקה מעמיקה יותר כשהמחזיקים משנים גם את הריבית, התקרה או ההנחה, כששווי המניות שהונפקו נמוך מהחוב, כשמחזיקים חיצוניים מוחלים, או כשהחברה קרובה לחדלות פירעון. כל אחד מאלה יכול ליצור הכנסה לחברה או למחזיקים.

אספו את הסכמי השטרות וכל תיקון, טבלת ריבית שנצברה לפי מחזיק, טבלת ההחזקות שמראה אילו מחזיקים מחזיקים במניות, שיטת החשבונאות של החברה, ומאזן בשווי שוק הוגן במועד כל מחילה.

האם הארכת מועד הפירעון של שטר חוב המיר היא שינוי חייב במס?

הארכת מועד פירעון בדרך כלל אינה חייבת במס כשהיא נשארת בתוך הנמל הבטוח בתקנת האוצר ⁦1.1001-3⁩. שינוי בשטר נחשב כחילופין של השטר הישן בחדש רק אם הוא “שינוי מהותי” (significant modification).

דחיית תשלום היא מהותית רק אם היא “דחייה מהותית” (material deferral). תקופת הנמל הבטוח מתחילה במועד התשלום המקורי ונמשכת הקצר מבין חמש שנים או ⁦50%⁩ מהתקופה המקורית של השטר. דחייה אינה מהותית אם כל תשלום שנדחה חייב להיפרע ללא תנאי עד סוף התקופה הזו.

מעבר לנמל הבטוח, התקנה שוקלת את כל העובדות: אורך הדחייה, התקופה המקורית והסכומים שנדחו. שלוש מלכודות:

• הארכות מצטברות. סדרת הארכות נבחנת כאילו נעשו בבת אחת.
• התקופה המקורית מתעלמת מאופציות להארכה. שטר שכבר אפשר למחזיקים להאריך נמדד לפי מועד הפירעון המקורי שלו.
• חברה חלשה יותר אינה הופכת, בעצמה, את השטר החדש להון. התקנה מתעלמת מהרעה במצבה הכספי של המנפיקה מאז ההנפקה כשבודקים אם השטר המתוקן עדיין חוב.

מה אם ההארכה משנה גם את הריבית או את התקרה?

שינוי בריבית הוא מהותי אם התשואה של השטר משתנה ביותר מהגבוה מבין 25 נקודות בסיס או ⁦5%⁩ מהתשואה השנתית הישנה (⁦1.1001-3(e)(2)⁩). הארכה שמשנה גם את התשואה נבחנת גם לפי כלל התזמון וגם לפי כלל התשואה.

לשינוי בתקרת השווי או בהנחה אין מבחן חד. הוא נבחן לפי הכלל הכללי: האם הזכויות ששונו, ובאיזה היקף, משמעותיות כלכלית. התייחסו לתקרה נמוכה יותר או להנחה גדולה יותר כעניין של שיקול דעת.

אם השינוי מהותי, השטר הישן נחשב כמוחלף בשטר חדש:

• החברה משווה את מחיר ההנפקה של השטר החדש למה שהיא חייבה על השטר הישן. פער לטובתה הוא הכנסה מביטול חוב (סעיף ⁦108(e)(10)⁩; תקנה ⁦1.61-12(c)⁩).
• מחזיקים עשויים להכיר ברווח או בהפסד, אלא אם ההחלפה מוכרת כחילופין פטור ממס של ניירות ערך בשינוי מבנה ההון (סעיף 354). האם שטר של סטארט-אפ נחשב “נייר ערך” (security) תלוי בעובדותיו.

מה קורה לריבית שנצברה על שטר חוב המיר ולא שולמה?

ריבית שלא שולמה אינה נעלמת לצורכי מס. היא משפיעה על שני הצדדים, ושוב אם השטר מומר או נמחל.

• מחזיקים. שטר שאינו משלם ריבית לפני הפירעון נחשב כמונפק בהנחה. מחזיקים בדרך כלל כוללים את הנחת ההנפקה המקורית (OID) בהכנסה בעת שהיא נצברת, בין אם שולמה ובין אם לא, ולא משנה שיטת החשבונאות שלהם (פרסום 550). שטרות שמועד פירעונם בתוך שנה או פחות הם חריג.
• החברה בדרך כלל מנכה OID בעת שהוא נצבר, לא משנה שיטת החשבונאות שלה (סעיף ⁦163(e)⁩). החריג הוא חברה בשיטת מזומן בשטרות שמועד פירעונם בתוך שנה מההנפקה: היא מנכה רק כשהיא משלמת (סעיף ⁦163(e)(2)(C)⁩). ריבית שאינה OID מנוכה בעת הצבירה בחברה בשיטת צבירה ובעת התשלום בחברה בשיטת מזומן. אם מחזיק בשיטת מזומן מחזיק, במישרין או בעקיפין, ביותר ממחצית ממניות החברה לפי שווי, אפילו חברה בשיטת צבירה ממתינה עד שתשלם למחזיק הזה (סעיף ⁦267(a)(2)⁩). מגבלות על הניכוי, כולל בהמרה אוטומטית, מוסברות בSAFE ושטרי חוב המירים; המנגנון של OID מוסבר בהלוואות הון סיכון וכתבי אופציה.
• בהמרה, מניות שהתקבלו תמורת ריבית שנצברה נחשבות לריבית ולא לחלק מחילופין פטור ממס (סעיף ⁦354(a)(2)(B)⁩).
• במחילה, לחברה אין הכנסה במידה שתשלום הריבית היה מנוכה (סעיף ⁦108(e)(2)⁩). זה מגן רק על ריבית שהחברה טרם ניכתה. ריבית שכבר נוכתה, כריבית שנצברה או כ-⁠OID, היא בדרך כלל הכנסה כשהיא נמחלת, אלא אם חל פטור (פרסום 4681).

האם המרת שטר בפירעון חייבת במס לחברה או למחזיקים?

המרה לפי זכות המרה שבתנאי השטר עצמו בדרך כלל אינה חייבת במס אצל המחזיקים ביחס לקרן (פרסום 550). ההמרה אפילו אינה “שינוי” בשטר כשמחזיק מממש אופציה שבתנאיו להמיר למניות המנפיקה (⁦1.1001-3(c)⁩).

החברה נחשבת כמי שפורעת את השטר בשווי המניות שהנפיקה (סעיף ⁦108(e)(8)⁩; תקנה ⁦1.61-12(c)(2)⁩). אם המניות שוות לפחות כמו החוב, אין הכנסה מביטול חוב.

שני דברים משנים זאת:

• בשטרות לא הייתה זכות המרה בפירעון. אם המחזיקים והחברה מתקנים את השטרות כדי לאפשר המרה בתקרה, התיקון עצמו הוא שינוי בשטר. ההמרה אז אינה לפי התנאים המקוריים, והמצב אצל המחזיקים תלוי בכללי ההחלפה שלעיל.
• המניות שוות פחות מהחוב. ראו בסעיף הבא.

מה אם המניות שוות פחות מהשטר בעת ההמרה?

לחברה עשויה להיות הכנסה מביטול חוב בגובה הפער. סעיף ⁦108(e)(8)⁩ קובע שחברה שמעבירה מניות לסילוק חוב נחשבת כמשלמת בשווי השוק ההוגן של המניות, ותקנה ⁦1.61-12⁩ רואה בהמרה רכישה חוזרת.

התייחסו לזה כעניין שאינו מוסדר כשההמרה נעשית לפי התנאים המקוריים של השטר. בקריאה מילולית, שניהם חלים על ההמרה הזו: לאף אחד מהם אין כלל נפרד לזכות המרה שהוסכמה בהנפקה. התוצאה תלויה בעובדות: התקרה, שווי המניות במועד ההמרה וכמה מהריבית שנצברה מומרת. חברה שחדלת פירעון באותו זמן יכולה לפטור את ההכנסה (ראו מחזיקים חיצוניים להלן). השיגו הערכת שווי של המניות במועד ההמרה לפני שמחליטים איך לדווח.

מחילה על שטר חוב המיר: האם זו הכנסה כשבעל מניות מוחל?

בעל מניות שמוחל על שטר נחשב כמי שמפקיד אותו להון, אבל רק עד בסיס העלות המותאם שלו בשטר. החברה נחשבת כמי שפורעת את השטר בכסף השווה לבסיס הזה (סעיף ⁦108(e)(6)⁩; תקנה ⁦1.61-12(a)⁩).

• קרן ששילם המחזיק במזומן היא בסיס עלות, ולכן מחילה עליה היא בדרך כלל הפקדה להון ולא הכנסה.
• ריבית שנצברה היא בסיס עלות רק אם המחזיק כלל אותה בהכנסה. ריבית שהחברה ניכתה אבל המחזיק לא דיווח עליה אין מאחוריה בסיס עלות. מחילה עליה היא הכנסה מביטול חוב לחברה, אלא אם החברה לא ניכתה אותה אף פעם, או שחל פטור.

מחזיק שאינו מחזיק במניות הוא מחזיק חיצוני לצורך הכלל הזה. ההפסד של המחזיק עצמו על שטר שלא ייפרע לעולם מוסבר בניכוי הפסדים בסטארט-אפ שנכשל.

מה אם מחזיקים חיצוניים מוחלים על השטרות: חדלות פירעון, העברת הפסדים וטופס 982?

מחילה של מחזיק שאינו בעל מניות היא בדרך כלל הכנסה מביטול חוב לחברה. שני פטורים יכולים לחול על סטארט-אפ: ביטול חוב בהליך פשיטת רגל (title 11), וביטול חוב בעת חדלות פירעון (סעיף ⁦108(a)⁩).

• חדלות פירעון פירושה שההתחייבויות עולות על שווי השוק ההוגן של הנכסים, נמדד מיד לפני ביטול החוב. הפטור מוגבל לסכום חדלות הפירעון. נחשב השווי, לא העלות בספרים.
• המחיר הוא מאפייני המס שלכם. ההכנסה הפטורה מקטינה קודם את ההפסדים התפעוליים נטו (NOL), אחר כך העברות של זיכויים כלליים לעסק, זיכוי מס מינימום, העברות הפסדי הון ובסיס העלות של נכסים, בסדר הזה, ואז העברות שנותרו. העברות זיכויים מצטמצמות בשליש דולר על כל דולר פטור. ההפחתה נעשית אחרי חישוב המס של שנת ביטול החוב. איך הפסדים מועברים קטנים יותר משפיעים על שנים מאוחרות מוסבר בהפסדים תפעוליים נטו בסטארט-אפים.
• טופס 982 מצורף לטופס 1120 של החברה. סמנו את שורה 1b לחדלות פירעון, רשמו את הסכום הפטור בשורה 2, והציגו את ההפחתות בחלק II, החל משורה 6 להפסדים תפעוליים נטו (טופס 982; הוראות). כדי להגן על ההפסדים, החברה יכולה לבחור במקום זאת להפחית קודם את בסיס העלות של נכסים מתפחתים (שורה 5, סעיף ⁦108(b)(5)⁩). הבחירה נרשמת בדוח שהוגש בזמן, כולל הארכות, ואפשר לבטל אותה רק בהסכמת IRS.

אם החברה נסגרת, ראו החזרת כסף למשקיעים כשסטארט-אפ נסגר.

האם שולחים למחזיקי השטרות טופס ⁦1099-C⁩?

לא. טופס ⁦1099-C⁩ מוגש על ידי הנושה ולא על ידי החברה שחבה בחוב. הוראות IRS מחייבות אותו רק מנושים ברשימה: בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים, איגודי אשראי, גופים פדרליים, וארגונים שעיסוקם המהותי הוא מתן הלוואות.

משקיע מלאך יחיד בדרך כלל אינו ברשימה הזו, ולכן ייתכן שהחברה לא תקבל טופס ⁦1099-C⁩ לעולם. היא עדיין מדווחת על כל הכנסה מביטול חוב בדוח שלה. דוחות מידע על ריבית ששולמה למחזיקים מוסברים בSAFE ושטרי חוב המירים.

דוגמה

הדוגמאות להמחשה בלבד; הסכומים בדולרים אמריקאיים.

שטרות לשנתיים שהוארכו בשנה

חברה הנפיקה שטרות לשנתיים. בפירעון, המחזיקים חותמים על תיקון שמזיז את מועד הפירעון בשנה. הריבית, התקרה וההנחה לא משתנות. תקופת הנמל הבטוח היא הקצר מבין חמש שנים או מחצית מתקופת השנתיים: שנה. התשלום שנדחה מגיע לפירעון עד סוף השנה הזו, ולכן ההארכה אינה דחייה מהותית ולא נחשב שהונפק שטר חדש. הארכה של 18 חודשים הייתה חורגת מהנמל הבטוח ונבחנת לפי כל העובדות.

⁦$1,000,000⁩ שטרות ועוד ⁦$80,000⁩ ריבית מומרים בתקרה

מחזיקי שטרות לשנתיים ממירים ⁦$1,000,000⁩ קרן ו-⁠⁦$80,000⁩ ריבית שנצברה למניות רגילות בתקרה, לפי זכות המרה בפירעון שבשטרות. השטרות לא שילמו ריבית לפני הפירעון, ולכן ⁦$80,000⁩ הם OID. המניות הרגילות שהתקבלו שוות ⁦$1,080,000⁩.

• מחזיקים: אין רווח או הפסד על הקרן. המניות שהתקבלו תמורת ⁦$80,000⁩ הן הכנסת ריבית, במידה שלא כללו אותה כבר כהנחת הנפקה מקורית.
• החברה: היא ניכתה את ⁦$80,000⁩ כ-⁠OID בעת הצבירה, ולכן אין ניכוי נוסף בהמרה. מכיוון שהמניות שוות כמו החוב, אין לה הכנסה מביטול חוב.

בעל מניות מוחל על שטר של ⁦$200,000⁩ ועל ⁦$30,000⁩ ריבית

מייסדת שמחזיקה ב-⁠⁦30%⁩ מהמניות הלוותה ⁦$200,000⁩ במזומן בשטר לשנה בריבית פשוטה של ⁦10%⁩. השטר לא נפרע, ו-⁠18 חודשים אחרי ההנפקה נצברו ⁦$30,000⁩ ריבית. החברה בשיטת צבירה ניכתה אותה בעת הצבירה. כיחידה בשיטת מזומן שמחזיקה בשטר שמועד פירעונו בתוך שנה, היא מדווחת על הריבית רק כשהיא משולמת, ולכן לא דיווחה עליה. היא מוחלת על הכול.

• קרן: בסיס העלות שלה הוא ⁦$200,000⁩, ולכן החלק הזה הוא הפקדה להון.
• ריבית: אין לה בסיס עלות ב-⁠⁦$30,000⁩, ולכן לחברה יש ⁦$30,000⁩ הכנסה מביטול חוב, אלא אם חל פטור. אם החברה הייתה חדלת פירעון בסכום של ⁦$50,000⁩ מיד לפני כן, היא יכולה לפטור את ⁦$30,000⁩ בטופס 982 ולהפחית בהם, אם יש לה לפחות ⁦$30,000⁩ הפסדים תפעוליים נטו, את ההפסדים ב-⁠⁦$30,000⁩.

שונה אצלכם?

• סבב מתומחר ממיר את השטרות, או שאתם שואלים אם ריבית על שטר ניתנת לניכוי: ראו SAFE ושטרי חוב המירים.
• ההמרה היא חלק מסבב גיוס במחיר נמוך או משינוי מבנה ההון: ראו מס על סבב גיוס במחיר נמוך ועל שינוי מבנה ההון.
• החברה נסגרת ומשלמת למחזיקים מה שאפשר: ראו החזרת כסף למשקיעים כשסטארט-אפ נסגר.
• אתם מחזיקים שמוחקים שטר שלא ייפרע לעולם: ראו ניכוי הפסדים בסטארט-אפ שנכשל.
• הכנסה פטורה מביטול חוב קיצצה את העברת ההפסדים, או שהמרה עלולה ליצור שינוי בעלות: ראו הפסדים תפעוליים נטו בסטארט-אפים.
• מחזיק נמצא בחו״ל: מניות שהונפקו תמורת ריבית שנצברה בהמרה עלולות לדרוש ניכוי מס במקור; ראו SAFE ושטרי חוב המירים.
• החוב הוא הלוואה לתקופה עם כתבי אופציה: ראו הלוואות הון סיכון וכתבי אופציה.
• המחזיקים משנים את הריבית או את התקרה, ממירים מניות ששוות פחות מהחוב, או שמחזיקים חיצוניים מוחלים בזמן שהחברה אולי חדלת פירעון: כל אחד מאלה תלוי בהערכת שווי ובשיקול דעת; קבלו עזרה במס לסטארט-אפים לפני החתימה על התיקון.