למי זה מתאים
- חברות קנדיות שקונות ומוכרות מניות או קרנות סל (ETF) בדולרים אמריקאיים בחשבון ברוקר
- חברות אחזקות והשקעות עם חשבון בדולרים אמריקאיים ו-T2 או T1135 להגשה
לא מכוסה כאן
- איך ממלאים את ה-T1135 ואילו החזקות נספרות בו
- קנסות והקלות על T1135 שלא הוגש
- רישומים להעברת כסף בין חשבונות בדולרים קנדיים לחשבונות בדולרים אמריקאיים
- איך ממסים הכנסות מהשקעות בתוך חברה
האם החברה שלי צריכה לעקוב אחרי ה-ACB בדולרים קנדיים בכל עסקה בדולרים אמריקאיים?
כן, אלא אם לחברה יש בחירה במטבע פונקציונלי (בהמשך). תוצאות המס בקנדה מחושבות בדולרים קנדיים, וסכום במטבע אחר מומר לפי שער בנק קנדה של היום שבו נוצר (חוק מס הכנסה (Income Tax Act), סעיף 261). לכן חשבון ברוקר בדולרים אמריקאיים דורש רישום בדולרים קנדיים של כל קנייה, מכירה ועמלה. העלות הקנדית המצטברת של כל החזקה היא בסיס העלות המותאם שלה (ACB).
המספר הזה מניע שני דוחות. במניות המוחזקות על חשבון הון, הרווח או ההפסד על כל מכירה נרשם ב-Schedule 6 של ה-T2. אותה עלות היא מה שה-T1135 בוחן: הטופס נדרש כשהעלות הכוללת של נכס זר מוגדר (specified foreign property) עולה על $100,000 בכל זמן במהלך השנה.
המקרה אינו פשוט כאשר:
- בחשבון יש שנים של עסקאות שלא הומרו מעולם לדולרים קנדיים;
- העסקאות עשויות להיות הכנסה עסקית ולא רווחי הון;
- העלות אולי עברה את קו ה-T1135 בשנה שבה לא הוגש טופס;
- הרווח בספרים אינו תואם ל-Schedule 6.
אספו אישורי עסקאות ודפי חשבון לכל שנה, את ההיסטוריה של איך הדולרים האמריקאיים הגיעו לחשבון, את מקור שער החליפין שבו השתמשתם עד כה, ואת דוחות ה-T2 וה-T1135 הקודמים.
איזה שער חליפין ממיר כל קנייה, מכירה ועמלה לדולרים קנדיים?
השתמשו בשער היומי של בנק קנדה ליום של כל עסקה. כשלא פורסם שער באותו יום, כמו בסוף שבוע או בחג, השתמשו ביום הקודם הקרוב ביותר שיש לו שער (סעיף 261(1); שערי בנק קנדה). מדריך רווחי ההון של CRA ממיר תמורה לפי השער שנהג במכירה ועלות לפי השער שנהג כשהנכס נרכש.
| פריט | שער היום של | היכן הוא נקלט |
|---|---|---|
| מחיר הקנייה | הקנייה | עלות (ACB) |
| עמלת קנייה ועמלות | הקנייה | מתווספות לעלות |
| תמורת המכירה | המכירה | תמורה |
| עמלת מכירה ועמלות | המכירה | מנוכות מהתמורה |
המדריך עצמו מתייחס לעמלות וליתר דמי הברוקר כהוצאות ישירות ואחרות (outlays and expenses), וסופר הוצאות רכישה בעלות הממוצעת.
בנק קנדה מפרסם את שעריו היומיים כקובצי CSV, JSON או XML להורדה, ולכן אפשר להתאים טבלה אחת לתאריך כל עסקה. לימים שלפני 1 במרץ 2017, החוברת של CRA על מטבע דורשת את שער הצהריים של הבנק, השמור בארכיון השערים ההיסטוריים שלו.
החוברת מקבלת מקור אחר לשער יומי רק אם הוא עומד בכל התנאים, ובהם שהוא עצמאי, ניתן לאימות, משמש בדוחות הכספיים ומשמש באופן עקבי משנה לשנה. שער שמודפס בדף חשבון של ברוקר כשיר רק אם הוא עומד בכולם. החוברת מתירה שער ממוצע לסעיפי הכנסה מסוימים, לא לכל סכום, ולכן המירו כל עסקה לפי השער של היום שלה.
מדריך רווחי ההון קובע את השער בעת המכירה, אבל אינו קובע אם זה תאריך העסקה או תאריך הסליקה. בעסקאות סמוך לסוף השנה שני התאריכים יכולים ליפול בשנות מס שונות, ולכן כדאי שאיש מקצוע יכריע באיזה להשתמש, ואז יש להחיל את אותו תאריך על כל עסקה.
איך פועלת עלות ממוצעת כשאני קונה את אותה מניה כמה פעמים?
מניות מאותו סוג של אותה חברה הן נכס זהה, ועלותן מחושבת בממוצע. אחרי כל קנייה, ה-ACB החדש למניה הוא סך ה-ACB הקודם ועוד עלות המניות החדשות, חלקי כל המניות שבבעלות אז (חוק מס הכנסה (Income Tax Act), סעיף 47; מדריך רווחי ההון).
כל קנייה כבר הומרה לפי שער היום שלה, ולכן הממוצע הוא מספר בדולרים קנדיים. אל תחשבו ממוצע בדולרים אמריקאיים ותמירו אחר כך: הקניות נעשו בשערים שונים.
נהלו מאגר אחד לכל נייר ערך. מניות של חברה אחת ושל סוג אחד שהחברה מחזיקה בשני חשבונות חולקות ממוצע אחד. חברה אחרת, או סוג אחר של אותה חברה, הם מאגר נפרד.
העלות גם משתנה בלי עסקה: פיצול או איחוד מניות, חלוקות שהושקעו מחדש והתאמות לבסיס העלות בשובר T3 משנים אותה, ונרשמים בפנקס בתאריכים שלהם (מדריך רווחי ההון). דיבידנדים וריבית בדולרים אמריקאיים הם הכנסה ולא עלות; כל אחד מומר לפי השער של היום שבו נוצר (סעיף 261(2)) ונרשם כפי שמתואר ב-מדריך חשבון ההשקעות.
מה קורה לעלות שלי בדולרים קנדיים כשאני מוכר רק חלק מהפוזיציה?
המניות שנמכרו נושאות את העלות הממוצעת באותו רגע, והמניות שנשארו שומרות על אותו ממוצע. מכירה אינה משנה את העלות הממוצעת למניה (מדריך רווחי ההון). הקנייה הבאה מתמזגת עם מה שנשאר.
- המירו את תמורת המכירה לפי שער יום המכירה.
- הכפילו את מספר המניות שנמכרו בעלות הממוצעת הנוכחית למניה בדולרים קנדיים.
- הפחיתו מהתמורה את העלות הזו ואת עמלת המכירה המומרת.
- השאירו את המניות שנותרו באותה עלות ממוצעת למניה.
מכירה בהפסד דורשת בדיקה אחת נוספת. אם החברה, או אדם קשור אליה, קונים את אותן מניות או מניות זהות ב-30 ימים לפני המכירה או אחריה ומחזיקים בהן, או בזכות לקנות אותן, בסוף התקופה הזו, ההפסד נדחה (סעיף 40(3.3)). זו הצורה התאגידית של כלל ההפסד השטחי (superficial loss): הוא חל על חברה במקום סעיף 54, שאינו חל על העברה שמכוסה בסעיף 40(3.4). מי ששולט בחברה, ובן או בת הזוג שלו, בנישואין או בחיי משותפים, קשורים אליה (סעיף 251.1), ולכן גם קניות של הבעלים עצמו באותן מניות עשויות להיספר.
ההפסד נחשב לאפס במכירה, ואז שוב כהפסד של החברה במועד הראשון שמפורט ב-סעיף 40(3.4), כמו תחילת תקופה של 30 ימים שבה לא החברה ולא אדם קשור מחזיקים במניות החלופיות. הוא אינו מתווסף ל-ACB של המניות החלופיות, כפי שקורה בהפסד שנשלל מיחיד. רשמו אותו בפנקס כהפסד נדחה נפרד. מדריך חשבון ההשקעות מכסה את הרישומים.
לאן הולך הרווח או ההפסד משער החליפין, והאם כלל ה-$200 חל על חברה?
רווח או הפסד משער חליפין מופיעים בשני מקומות, והרצפה לרווחים קטנים של יחידים אינה חלה על אף אחד מהם.
- במניות: תנועת המטבע כבר נמצאת בתוך רווח ההון, כי העלות משתמשת בשער יום הקנייה והתמורה בשער יום המכירה. אין לכך רישום נפרד.
- בדולרים האמריקאיים עצמם: בכל פעם שהחברה מעבירה דולרים אמריקאיים, כמו כדי לקנות מניות, להמיר חזרה לדולרים קנדיים או לשלם עמלה, היא יכולה לממש רווח או הפסד. לפי סעיף 39(2), הרווח או ההפסד הזה נחשב לרווח או להפסד הון במידה שאינו כבר הכנסה. מדריך ה-T2 אומר שרווחים והפסדים משער חליפין מקנייה או ממכירה של נכסי הון הם רווחי הון או הפסדי הון.
יחיד מתעלם מה-$200 הראשונים של רווח או הפסד נטו משער חליפין בשנה. הרצפה הזו נמצאת ב-סעיף 39(1.1), והיא חלה רק על יחיד שאינו נאמנות. חברה אינה זוכה לה, ולכן גם רווחים והפסדים קטנים על הדולרים האמריקאיים שייכים לרישומים.
אם הרווח על המזומן הוא הוני או הכנסה תלוי בסיבה שבגללה החברה מחזיקה את המזומן. דולרים אמריקאיים שמשמשים כמזומן עסקי יכולים ליצור הכנסה. מדריך שער החליפין לחברות מכסה את הגבול הזה. העברת כסף בין חשבון בדולרים קנדיים לחשבון בדולרים אמריקאיים, כולל Norbert's gambit, מופיעה ב-מדריך ההעברות; הרישום להפרש שער החליפין נמצא ב-מדריך החשבון בדולרים אמריקאיים.
האם העסקאות של החברה שלי הן רווחי הון או הכנסה עסקית?
זה תלוי בעובדות, ובחוק אין קו חד. IT-479R של CRA נמצא בארכיון, ולכן CRA אינה מעדכנת אותו עוד, אבל הוא עדיין מפרט את הגורמים ש-CRA בדקה: באיזו תדירות החברה קונה ומוכרת, כמה זמן היא מחזיקה, מה הידע שלה בשווקים, אם עסקאות בניירות ערך הן חלק מהעסק הרגיל שלה, כמה זמן היא מקדישה ללימוד השווקים, אם המימון הוא בעיקר במרג׳ין או בחוב אחר, אם היא מפרסמת שתקנה ניירות ערך ובמניות, אם הן ספקולטיביות או שאינן משלמות דיבידנד.
אף גורם בודד אינו מכריע, אבל שילוב שלהם עשוי להכריע. IT-479R רואה בחברה שפעילות העסק העיקרית שלה היא מסחר במניות סוחר, והרווחים וההפסדים שלה נרשמים על חשבון הכנסה. חברה שפעילות העסק העיקרית שלה היא החזקת ניירות ערך אינה סוחר רק מפני שהיא מוכרת חלק מהם מפעם לפעם.
בחירה יכולה לקבוע טיפול הוני רק בניירות ערך קנדיים. נייר ערך קנדי הוא מניה של חברה תושבת קנדה, יחידה בקרן נאמנות בצורת נאמנות (mutual fund trust), או חוב שהנפיק תושב קנדה, והבחירה אינה פתוחה לכל נישום: סוחר או דילר בניירות ערך, למשל, אינו כשיר (סעיף 39(4) עד (6)). מניות של חברה אמריקאית אינן ניירות ערך קנדיים, ולכן במניות אמריקאיות העובדות מכריעות.
| רווח הון | הכנסה עסקית | |
|---|---|---|
| חלק הרווח הנכלל בהכנסה | 50% | כל הרווח |
| היכן מדווחים ב-T2 | Schedule 6 | הכנסה, לא Schedule 6 |
| רישום העלות | ACB, ממוצע בדולרים קנדיים | כל עסקה עדיין מומרת לפי שער היום שלה; כלל ממוצע ה-ACB מיועד לנכס הון |
היכן הרווחים וההפסדים נקלטים ב-T2?
במניות המוחזקות על חשבון הון, כל מכירה רשומה בחלק 1 של Schedule 6 עם התמורה, בסיס העלות המותאם וההוצאות. רווחים והפסדים על הדולרים האמריקאיים עצמם נרשמים בחלק 4, נכסים אחרים (מדריך ה-T2).
התוצאה נטו של השנה היא סכום P בחלק 9. לאן היא הולכת תלוי בסימן שלה:
| תוצאה נטו (סכום P) | לאן היא הולכת |
|---|---|
| רווח | 50% ממנו נרשם בסכום R ובשורה 113 של Schedule 1 |
| הפסד | נרשם בסכום Q ובשורה 210 של Schedule 4 |
הפסד הון נטו מקטין רק רווחי הון חייבים: לפי המדריך הוא יכול לחול על שלוש השנים הקודמות ולהיות מועבר קדימה ללא הגבלת זמן.
Schedule 1 מתחיל מההכנסה נטו בדוחות הכספיים. במכירות מניות על חשבון הון שכבר כלולות בהכנסה הזו, נכו את הרווח בספרים בשורה 401 או הוסיפו בחזרה את ההפסד בספרים בשורה 111 של Schedule 1, ואז כללו את רווח ההון החייב מ-Schedule 6 בשורה 113; הפסד הון נטו עובר ל-Schedule 4 (Schedule 1). אחרת הרווח נספר פעמיים.
התאימו את הפנקס לסכומי Schedule 6 והסבירו כל הבדל מהספרים. הבדל יכול לנבוע מעסקה שהומרה בשער אחר, מקנייה חסרה, או מממוצע שחושב בדולרים אמריקאיים. איך הרווח ממוסה אחר כך בתוך חברה מוסבר ב-מדריך חברות אחזקות והשקעות.
T1135: מתי הוא נדרש מחברה, ואיזו עלות נספרת?
חברה תושבת קנדה מגישה טופס T1135 כשסך סכום העלות של נכס זר מוגדר שלה עולה על $100,000 בכל זמן במהלך השנה (חוק מס הכנסה (Income Tax Act), סעיף 233.3; CRA: טופס T1135). העלות קובעת, לא שווי השוק: CRA אומרת שסכום העלות הוא בדרך כלל בסיס העלות המותאם (שאלות ותשובות של CRA).
| סך העלות של נכס זר מוגדר בכל זמן במהלך השנה | T1135 |
|---|---|
| לא יותר מ-$100,000 | לא נדרש לפי המבחן הזה |
| יותר מ-$100,000 אבל פחות מ-$250,000 | נדרש: חלק A (מפושט) או חלק B |
| $250,000 או יותר | נדרש: חלק B (מפורט) |
מועד ההגשה: באותו יום כמו ה-T2, שישה חודשים אחרי סוף שנת המס (CRA: טופס T1135).
מה נכלל בסך:
- מניות אמריקאיות נספרות בין שהחברה מחזיקה אותן אצל ברוקר קנדי ובין אצל ברוקר אמריקאי, וכך גם כל סוג אחר של נכס זר מוגדר, לא רק בחשבון הזה. נכס שמשמש או מוחזק אך ורק בניהול עסק פעיל אינו נכלל; האם מניות שמחזיקה חברה שעיסוקה מסחר בניירות ערך נכנסות לפטור הזה היא נקודה שכדאי להכריע עם איש מקצוע לפני שנשענים עליו.
- הוראות הטופס ממירות סכומים זרים לפי השער שנהג בעת רכישת הנכס. זו העלות בדולרים קנדיים שפנקס ה-ACB כבר מחזיק.
- המבחן הוא “בכל זמן במהלך השנה”, ולכן נכס שנמכר לפני סוף השנה עדיין נספר.
אילו החזקות נספרות ואיך ממלאים את הטופס מוסבר ב-מדריך הדיווח על נכסים זרים. טופס שלא הוגש מעולם מוסבר ב-מדריך T1135 שהוחמץ.
האם החברה שלי יכולה לנהל ספרים ולהגיש בדולרים אמריקאיים במקום זאת?
רק עם בחירה במטבע פונקציונלי. חברה שלא בוחרת מדווחת בדולרים קנדיים גם אם הספרים שלה מנוהלים בדולרים אמריקאיים. הבחירה חלה על החברה כולה, לא על חשבון אחד. CRA וסעיף 261(3) קובעים את התנאים האלה:
- החברה תושבת קנדה במשך כל השנה ואינה חברת השקעות, חברת השקעות משכנתאות או חברת קרן נאמנות. אלה מונחים מוגדרים וצרים: חברת השקעות, למשל, חייבת להיות חברה ציבורית שרוב נכסיה במניות, באגרות חוב, בניירות ערך סחירים או במזומן, בין שאר המבחנים (סעיף 130(3)). בדקו את ההגדרות לפני שאתם מניחים שחברת אחזקות בפנים או בחוץ.
- הדולר האמריקאי, האירו, הלירה שטרלינג, הין היפני או הדולר האוסטרלי הוא המטבע העיקרי שבו היא מנהלת את ספריה לדיווח כספי במשך כל השנה. חשבון ברוקר בדולרים אמריקאיים לבדו אינו עומד בכך.
- היא לא הגישה בעבר בחירה במטבע פונקציונלי.
- היא מגישה טופס T1296 לא יאוחר מ-60 ימים מהיום הראשון של שנת המס.
תוצאות המס של החברה, כולל רווחי הון, מחושבות אז במטבע שנבחר. להשקעות שכבר מוחזקות, העלות הקיימת בדולרים קנדיים והתאמות קודמות לבסיס העלות מומרות לפי שער הספוט הרלוונטי ליום האחרון של השנה האחרונה במטבע קנדי (סעיף 261(7)); זה קובע את עלות הפתיחה במטבע שנבחר, ולכן שמרו את הפנקס הישן ואת ההמרה. מכאן ואילך עוקבים אחרי ה-ACB באותו מטבע. סכומי ה-T1135 מוצגים גם הם באותו מטבע. החוק קורא סכום בדולרים קנדיים כמו קו ה-$100,000 כשוויו במטבע שנבחר לפי שער בנק קנדה ביום הראשון של השנה (סעיף 261(5)), אבל הטופס עדיין מנסח את הקו הזה בדולרים קנדיים, ולכן ודאו איך הקו חל לפני שנשענים על אחת הקריאות.
קשה לבטל את הבחירה: החוק מתיר רק אחת, וביטול חל רק על שנים שמתחילות שישה חודשים או יותר אחרי שהוגש (סעיף 261(3) ו-(4)). מדריך שער החליפין לחברות מכסה מה היא משנה ב-T2.
אילו רישומים אני שומר לכל עסקה כדי שה-ACB יעמוד בבדיקה של CRA?
שמרו מספיק כדי לשחזר כל רווח ממסמכי הברוקר עצמו:
- אישור העסקה: תאריך, נייר ערך, כמות, מחיר, מטבע, עמלה ועמלות;
- דפי החשבון שקושרים את האישורים לחשבון, לכל תקופה;
- שער החליפין לכל יום עסקה ומקורו, כמו סדרת בנק קנדה;
- פנקס לכל נייר ערך: תאריך, מניות שנקנו או נמכרו, עלות בדולרים קנדיים, מניות מצטברות, עלות מצטברת ועלות ממוצעת למניה;
- ההעברות שהכניסו דולרים אמריקאיים לחשבון והשערים שבהם נעשה שימוש, כי הרווח על המזומן תלוי בהם;
- הודעות פיצול, השקעה מחדש ו-T3 ששינו את העלות;
- דוחות ה-T2 הקודמים עם Schedule 6 ודוחות ה-T1135 הקודמים, כדי שהפנקס של כל שנה יתחיל מהנתונים שהוגשו.
אם שנים של עסקאות לא הומרו מעולם, אפשר לבנות מחדש את הפנקס מדפי החשבון עסקה אחר עסקה. זה דורש סט מלא מהקנייה הראשונה, כי קנייה חסרה מזיזה כל ממוצע שאחריה.
דוגמה
הדוגמאות להמחשה בלבד. הסכומים בדולרים אמריקאיים (US$) או בדולרים קנדיים (C$) כמסומן.
שתי קניות ומכירה חלקית
חברת אחזקות קונה 100 מניות בינואר ו-100 נוספות במרץ, ואז מוכרת 100 באוקטובר. כל עסקה מומרת לפי שער בנק קנדה של היום שלה.
| תאריך | עסקה | US$ | שער | C$ | מניות מוחזקות | סך עלות ב-C$ | ממוצע C$ למניה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ינואר | קנייה של 100 ב-US$50 | 5,000 | 1.35 | 6,750 | 100 | 6,750 | 67.50 |
| מרץ | קנייה של 100 ב-US$60 | 6,000 | 1.40 | 8,400 | 200 | 15,150 | 75.75 |
| אוקטובר | מכירה של 100 ב-US$70 | 7,000 | 1.38 | 9,660 | 100 | 7,575 | 75.75 |
העלות של 100 המניות שנמכרו היא 100 כפול C$75.75, כלומר C$7,575. הרווח הוא C$9,660 פחות C$7,575, כלומר C$2,085 לפני עמלות. 100 המניות שנשארו נושאות C$7,575, עדיין C$75.75 כל אחת. המרת הרווח בדולרים אמריקאיים, US$1,500, לפי שער אוקטובר נותנת C$2,070, שהם C$15 פחות. עמלות יומרו לפי שער היום שלהן, יתווספו לעלות בקניות ויופחתו מהתמורה במכירה.
העלות עוברת את קו ה-T1135 בשלוש שנים
הנכס הזר המוגדר היחיד של החברה הוא המניות האמריקאיות שלה.
- שנה 1: העלות נשארת C$90,000 לאורך השנה. אין T1135 לפי המבחן הזה.
- שנה 2: היא קונה עוד C$40,000 במרץ, והעלות מגיעה ל-C$130,000. נדרש T1135, וניתן להשתמש בחלק A או בחלק B כי העלות נשארת מתחת ל-C$250,000. ירידת שווי השוק ל-C$110,000 אינה משנה זאת.
- שנה 3: היא קונה עוד C$130,000 ביוני, והעלות מגיעה ל-C$260,000, ואז מוכרת בדצמבר מניות עם C$150,000 עלות, כך שבסוף השנה נשארים C$110,000. נדרש חלק B, כי העלות הייתה C$250,000 או יותר ברגע אחד בשנה.
חברה שסוחרת כל יום
חברה קונה ומוכרת מניות אמריקאיות כ-200 פעמים בחודש, סוגרת את רוב הפוזיציות באותו יום ומשתמשת במרג׳ין כדי לממן אותן. תדירות, החזקה קצרה ומימון במרג׳ין הם גורמים של IT-479R שמצביעים על הכנסה עסקית. אם CRA מתייחסת כך לרווח, הוא מדווח כהכנסה ולא דרך Schedule 6, וכלל ממוצע ה-ACB אינו הכלי. כל עסקה עדיין זקוקה להמרה משלה לדולרים קנדיים. האם פטור ה-T1135 לנכס המוחזק בעסק פעיל חל היא שאלה נפרדת שיש להכריע בה לפני הגשת הדוח הראשון.
המצב שלכם שונה?
- בחשבון יש שנים של עסקאות שלא הומרו מעולם לדולרים קנדיים: צריך לבנות מחדש את הפנקס מדפי הברוקר, ולבדוק מולו את ה-T2 וה-T1135 של כל שנה. השלמת הנהלת חשבונות מכסה את הבנייה מחדש, ועזרה במיסוי חברות מכסה את הדוחות שתלויים בה.
- ייתכן שלא הוגש T1135: ראו את מדריך T1135 שהוחמץ וקבלו עזרה במיסוי חברות לפני שמגישים באיחור.
- אתם לא יכולים לדעת אם העסקאות הן הוניות או הכנסה: הסיווג משנה את ה-T2 ואת הרישומים, ולכן כדאי לבדוק אותו עם עזרה במיסוי חברות.
- אתם מעבירים כסף בין חשבונות בדולרים קנדיים לחשבונות בדולרים אמריקאיים, או משתמשים ב-Norbert's gambit: ראו העברות בין חשבונות CAD ו-USD.
- אתם לא בטוחים אם החזקה נספרת ב-T1135: ראו אילו החזקות נספרות.
- החברה בקוויבק: ראו חשבון בנק אמריקאי לחברה קנדית, שמכסה את הדוח של קוויבק על נכסים זרים.
- אתם שוקלים בחירה במטבע פונקציונלי בדולרים אמריקאיים: ראו רווחים משער חליפין בדוח חברה וקבלו עזרה במיסוי חברות לפני שבוחרים.
- מכרתם בהפסד וקניתם בחזרה: ראו חשבון ההשקעות בתוך חברה.
- אתם רוצים שהספרים של החשבון ינוהלו בשבילכם: ראו הנהלת חשבונות.
- אתם מתלבטים בין השקעה בתוך חברת התפעול לבין חברת אחזקות: ראו חברות אחזקות והשקעות.
נתונים בדף זה
| נתון | ערך | מקור |
|---|---|---|
| סף הדיווח של טופס T1135 סכום העלות הכולל של כל הנכסים הזרים המוגדרים בכל עת בשנה, בדולרים קנדיים; ההגשה נדרשת כשהסך עולה על סכום זה | $100,000 | Income Tax Act, סעיף 233.3(1) ו-(3) סומן |
| תקופת הפסד שטחי (superficial loss) בקנדה סביב מכירה ההפסד אינו מוכר אם אתם או גורם קשור (affiliated person) רוכשים נכס זהה בתקופה שמתחילה 30 ימים לפני המכירה ומסתיימת 30 ימים אחריה, ובסוף התקופה אתם או הגורם הקשור מחזיקים בנכס או שיש לכם או לו זכות לרכוש אותו. יש חריגים. | 30 ימים | Income Tax Act, סעיף 54, “superficial loss” סומן |
| רווח או הפסד נטו שנתי ממטבע חוץ שאינו נלקח בחשבון אצל יחיד יחיד שאינו נאמנות. חל על רווחים או הפסדים נטו ממימוש מטבע חוץ לפי סעיף משנה 39(1.1) | $200 | Justice Laws: Income Tax Act, סעיף 39 סומן |
| שיעור כללי של הכללת רווח הון חייב במס הכלל הרגיל לפי סעיף 38(a) של Income Tax Act; חלים חריגים | 50% | Justice Laws: Income Tax Act, סעיף 38 סומן |
| מגבלת הדיווח המפושט של טופס T1135 העלות הכוללת של נכסים זרים מוגדרים חייבת להישאר מתחת לסכום זה לאורך השנה כדי להשתמש בשיטה המפושטת (חלק A); בסכום זה או מעליו בכל עת נדרשת השיטה המפורטת (חלק B) | $250,000 | CRA: טופס T1135 והוראות סומן |
| מועד אחרון להגשת בחירה במטבע פונקציונלי טופס T1296; זמין רק לחברות שעומדות בסעיף המשנה 261(3) של Income Tax Act | 60 ימים מהיום הראשון של שנת המס | Income Tax Act, פסקה 261(3)(b) סומן |
מקורות ראשוניים
- חוק מס הכנסה (Income Tax Act), סעיף 261: מטבע פונקציונלי ודרישת המטבע הקנדי
- חוק מס הכנסה (Income Tax Act), סעיף 39: רווחים והפסדים משער חליפין בחשבון הון; ניירות ערך קנדיים
- חוק מס הכנסה (Income Tax Act), סעיף 47: נכסים זהים
- חוק מס הכנסה (Income Tax Act), סעיף 54: הפסד שטחי
- חוק מס הכנסה (Income Tax Act), סעיף 40: הפסדים שנדחים כשחברה קונה בחזרה
- חוק מס הכנסה (Income Tax Act), סעיף 251.1: אנשים קשורים
- חוק מס הכנסה (Income Tax Act), סעיף 130: חברות השקעות
- חוק מס הכנסה (Income Tax Act), סעיף 233.3: דוחות על נכסים זרים
- CRA: מדריך רווחי הון T4037
- CRA: Schedule 1, הכנסה (הפסד) נטו לצורכי מס הכנסה
- CRA: Income Tax Folio S5-F4-C1, מטבע הדיווח לצורכי מס הכנסה
- CRA: מטבע פונקציונלי
- CRA: מדריך מס הכנסה לחברות T2, פרק 3 (Schedule 6)
- CRA: מדריך מס הכנסה לחברות T2, פרק 2 (נכסים זרים)
- CRA: דוח אימות הכנסה זרה, טופס T1135
- CRA: טופס T1135 והוראות
- CRA: שאלות ותשובות על טופס T1135
- CRA: IT-479R, עסקאות בניירות ערך (בארכיון)
- בנק קנדה: שערי חליפין יומיים
על המדריך
תורגם מהמדריך באנגלית · קראו את המקור באנגלית
הדף מסביר כללים כלליים לשנת המס המוצגת. הוא אינו ייעוץ למצבכם.
שינויים במקור האנגלי
- : פורסם לראשונה.