מניות סטארט-אפ אמריקאי עם הבשלה: מתי קנדה גובה מס

מתי קנדה גובה מס על מניות מייסדים בסטארט-אפ בדלאוור: בהנפקה, בהבשלה או במכירה?

קנדה ממסה הטבה ממניות מייסדים ברגע שרכשתם את המניות, לא כשהן מבשילות. אם חברה מסכימה להנפיק לכם מניות כעובדים או כנושאי משרה, סעיף 7 לחוק מס הכנסה רואה בשווי המניות ברגע הרכישה, פחות מה ששילמתם, הכנסה מעבודה באותה שנה. לפי CRA, הרכישה מתרחשת כשהבעלות עוברת אליכם, או כשלחברה יש זכות משפטית לתשלום עבור המניות.

מייסד ששילם שווי מלא כשהחברה הוקמה בדרך כלל אין לו הטבה כלל. המקרה אינו פשוט כשמניות הונפקו אחרי סבב גיוס, בתשלום קטן או בלי תשלום, נמסרות רק בהבשלה, או כשאתם גם אזרחים אמריקאים וארה״ב ממסה את אותן מניות בשנה אחרת.

הכינו את הסכם רכישת המניות או המניות המוגבלות, הוכחה למחיר ששולם ולתאריך, תנאי ההבשלה והפדיון, כל הערכת שווי של המניות הרגילות במועד ההנפקה וכל בחירה אמריקאית לפי ⁦83(b)⁩. הגשת בחירה לפי ⁦83(b)⁩, והשאלה אם בקנדה יש מקבילה, מפורטות במניות מייסדים שמבשילות בהדרגה.

האם מניות המייסדים שלי הן הכנסה מעבודה, או השקעה שרכשתי?

זה תלוי בסיבה שבגללה קיבלתם אותן. סעיף 7 חל רק אם ההטבה ניתנה “in respect of, in the course of, or by virtue of” העבודה שלכם; סעיף משנה ⁦7(5)⁩ מכבה אותו במקרים אחרים. החוק רואה בנושא משרה עובד, והידיעון בארכיון ⁦IT-113R4⁩ של CRA קובע שהשאלה אם פועלים כעובד או כבעל מניות היא שאלה של עובדות.

סימנים שמצביעים על עבודה: אתם עובדים בחברה, המניות מגיעות עם הבשלה לפי שירות, או שהצטרפתם אחרי ההקמה וקיבלתם מניות כחלק מתפקידכם. סימנים שמצביעים על השקעה: נרשמתם למניות בעת ההקמה עם שאר המייסדים באותו מחיר ובאותם תנאים, לפני שמישהו עבד בחברה.

גם מחוץ לסעיף 7, הנחה אינה פטורה ממס אוטומטית. סעיף 15 יכול לכלול בהכנסה הטבה שחברה מעניקה לבעל מניות או למי שעתיד להיות בעל מניות. כששילמתם שווי מלא, אף אחד מהכללים אינו יוצר הכנסה בהנפקה.

אם הן נחשבות להכנסה מעבודה, למה קנדה ממסה מניות של חברה בדלאוור ברגע הרכישה ולא במכירה?

כי הדחייה למכירה קיימת רק לחברה פרטית בשליטה קנדית (CCPC), וחברה בדלאוור אינה יכולה להיות כזו. סעיף משנה ⁦7(1.1)⁩ מעביר את ההטבה לשנת המכירה רק במניות של CCPC. CCPC חייבת להיות “Canadian corporation” (סעיף 125), כלומר בדרך כלל תושבת קנדה ומאוגדת בקנדה (סעיף 89).

סעיף 7 עצמו חל על כל חברה, בכל מקום שבו היא הוקמה. CRA מאשרת שהטבה מהסכם של חברה של תושבי חוץ עם אדם שעובד בקנדה היא הכנסה מעבודה, ושחברת תושבי החוץ אחראית לנכות ולדווח עליה אלא אם חברת בת קנדית מחזירה לה את הסכום. אם החברה אינה מנכה או מעבירה, הדירקטורים שלה באותה עת עלולים להיות אחראים באופן אישי אלא אם נקטו זהירות סבירה, עד שנתיים אחרי שעזבו את הדירקטוריון (סעיף 227.1). חובות הנהלת שכר מפורטות באופציות לעובדים בקנדה. השאלה אם קנדה יכולה להתייחס לחברה בדלאוור עצמה כתושבת כאן מפורטת בבעלים קנדי של חברה אמריקאית.

האם הבשלה אחרי סבב מתומחר אומרת שקנדה ממסה את השווי הגבוה יותר?

לא, אם כבר רכשתם את המניות לפני הסבב. סעיף 7 מודד את השווי ברגע שרכשתם את המניות, ולכן מחיר של סבב זרע או סבב A שנקבע אחרי שהמניות הונפקו לכם אינו משנה הטבה שכבר נקבעה. אם הבעלות עברה בהקמה ושילמתם אז שווי מלא, הבשלה מאוחרת יותר במחיר גבוה יותר אינה מוסיפה הכנסה בקנדה.

השווי הגבוה חשוב כשהרכישה עצמה באה אחרי הסבב: מניות שהונפקו לכם לראשונה אחרי הסבב, או מניות שאתם מקבלים רק כשהן מבשילות. גם אז, השווי הקובע הוא של סוג המניות שלכם, בדרך כלל מניות רגילות, ולא מחיר מניות הבכורה ששילמו המשקיעים. ⁦IT-113R4⁩ בארכיון קבע שמניות שחלה עליהן הגבלת העברה מוערכות בשווי מניות זהות ללא הגבלה, בניכוי הנחה מתאימה בגין ההגבלה; CRA אינה מעדכנת עוד את הידיעון הזה.

החוק אינו מכריע אם מניות שעדיין אפשר להפקיע או לפדות בעלותן “נרכשות” בהנפקה או רק בהבשלה. התשובה תלויה בהסכם: מי מחזיק בבעלות, מי מצביע, מי מקבל דיבידנדים ומי נושא בסיכון. בקשו לבדוק את ההסכם לפני שנוקטים עמדה בדוח.

ומה אם המניות מונפקות, או משתחררות מנאמנות להבטחת התשלום, רק בהבשלה?

אז קנדה בדרך כלל ממסה אותן בהבשלה, בשוויין במועד המסירה. אם החברה מבטיחה להנפיק מניות בהמשך והבעלות עוברת רק כשכל מנה מבשילה, כל מסירה היא רכישה נפרדת לפי סעיף 7, וכל אחת מוערכת בתאריך שלה.

נאמנות להבטחת התשלום (escrow) פחות ברורה. אם נאמן מחזיק את המניות עבורכם, גם בתנאי עד שהן מבשילות, סעיף משנה ⁦7(2)⁩ קובע שרכשתם אותן כשהנאמן התחיל להחזיק בהן, בדרך כלל בהנפקה; אם סוכן escrow נחשב נאמן תלוי בתנאי ה-⁠escrow. אם החברה עצמה מחזיקה את המניות עד השחרור, סביר יותר שהרכישה היא בשחרור. ⁦IT-113R4⁩ בארכיון קבע שכשהמוכר שומר בעלות כבטוחה, הרכישה מתרחשת כשהחזקה, השימוש והסיכון עוברים. קראו את תנאי ה-⁠escrow מול שני המבחנים.

האם אפשר לתבוע את ניכוי החצי על הטבת מניות?

לפעמים. פסקה ⁦110(1)(d)⁩ מאפשרת לנכות ⁦50%⁩ מהטבה לפי סעיף 7 כשכל התנאים האלה מתקיימים:

הניכוי עוזר בעיקר למייסד שהסכים לרכוש בשווי מלא ואז קיבל את המניות מאוחר יותר כשהיו שוות יותר. הוא אינו עוזר למניות שהתקבלו בחינם. CRA מפרטת את אותם תנאים. אם ההכנסות של קבוצת החברות מעל ⁦C$500,000,000⁩, מגבלת הבשלה שנתית של ⁦C$200,000⁩ מגבילה גם אילו ניירות ערך מזכים; מעט סטארט-אפים מגיעים להכנסות כאלה. תושבי קוויבק מדווחים על ההטבה גם בדוח של קוויבק, שיש בו כללי ניכוי משלו.

איזו עלות אני משתמש בה לרווח ההון כשאני מוכר?

העלות שלכם היא מה ששילמתם בתוספת ההטבה לפי סעיף 7, כל ההטבה גם אם ניכיתם חצי ממנה. פסקה ⁦53(1)(j)⁩ מוסיפה את ההטבה לבסיס העלות המותאם של המניות, כך שאותו שווי אינו ממוסה פעמיים. המירו כל סכום בדולרים אמריקאיים לדולרים קנדיים בשער הנוכחי של היום שבו נוצר (סעיף משנה ⁦261(2)⁩): מחיר הרכישה בתאריך התשלום, וההטבה בתאריך הרכישה.

אופן המיסוי של המכירה עצמה, והשאלה אם הפטור האמריקאי על מניות עסק קטן עוזר לתושב קנדה, מפורטים במייסד קנדי שמוכר מניות סטארט-אפ אמריקאי.

ומה אם גם ארה״ב ממסה את אותן מניות בזמן אחר?

זה נוגע בעיקר לאזרחים אמריקאים ובעלי גרין קארד שגרים בקנדה, ולמייסדים שעבדו בארה״ב. ארה״ב ממסה את האזרחים והתושבים שלה על הכנסה עולמית, וממסה אחרים על שכר בגין שירותים שבוצעו בארה״ב, לפי המקום שבו בוצעה העבודה. מייסד שאינו אדם אמריקאי ועובד רק בקנדה בדרך כלל אינו חייב במס אמריקאי על המניות.

כללי התזמון שונים. בלי בחירה לפי ⁦83(b)⁩, ארה״ב ממסה מניות מוגבלות שהתקבלו תמורת שירותים בהבשלה, בשוויין אז, בניכוי המחיר ששולם (⁦26 CFR 1.83-1⁩). קנדה ממסה ברגע הרכישה. אזרח אמריקאי יכול להיתקל במס קנדי בשנת ההנפקה ובמס אמריקאי שנים אחר כך, על שווי שונה.

הקלה מכפל מס מתבצעת בעיקר דרך זיכויים. הזיכוי לפי סעיף 126 בקנדה מכסה מס זר על הכנסה ממקורות באותה מדינה, ולכן אינו מגיע למס אמריקאי על שכר בגין עבודה שבוצעה בקנדה; לשם כך אזרח אמריקאי תובע את הזיכוי האמריקאי למס זר על המס הקנדי. כששתי המדינות ממסות בשנים שונות ובסכומים שונים, ייתכן שהזיכויים לא יתיישרו. כלל ההקצאה המיוחד באמנה להענקות לעובדים מדבר על אופציות (ההסבר הטכני של משרד האוצר האמריקאי); אופן החלתו על מניות מייסדים מוגבלות אינו מוסדר. בחירה לפי ⁦83(b)⁩ יכולה להעביר את התזמון האמריקאי למועד ההנפקה; ראו מניות מייסדים שמבשילות בהדרגה. אם אתם מתכננים לעבור לארה״ב בזמן שמניות עדיין מבשילות, ראו מייסד שעובר לארה״ב.

אילו טפסים קנדיים מתלווים למניות: ⁦T1135⁩ או ⁦T1134⁩?

בדרך כלל אחד מהם, לא שניהם. מניות של חברה של תושבי חוץ הן נכס זר מוגדר לפי סעיף 233.3, ומדווחים עליהן בטופס ⁦T1135⁩ כשהעלות הכוללת של כל הנכסים האלה עולה על ⁦C$100,000⁩ בכל רגע בשנה. CRA מאשרת שהמבחן משתמש בעלות ולא בשווי שוק. מניות של חברה זרה קשורה אינן נכללות ב-⁠⁦T1135⁩ ומדווחים עליהן בטופס ⁦T1134⁩ במקום.

שותף מייסד שמחזיק לבדו לפחות ⁦10%⁩ מהמניות עומד בשני מבחני החברה הקשורה. מניות מייסדים שנרכשו תמורת כמה מאות דולרים עדיין יכולות להיספר ב-⁠⁦T1135⁩ אם הטבה לפי סעיף 7 העלתה את עלותן. מבחני החברה הקשורה, המועדים וההקלה לחברות רדומות מפורטים בבעלים קנדי של חברה אמריקאית.

אילו רישומים מוכיחים את השווי כשהמניות הונפקו?

שמרו את המסמכים שקובעים את התאריך שבו הבעלות עברה ואת שווי סוג המניות שלכם באותו תאריך. הטבה נמדדת ברגע הרכישה, ולכן נטל ההוכחה נופל על רישומים מאותו יום, לא מיום המכירה.

• הסכם רכישת מניות או מניות מוגבלות חתום, עם תנאי ההבשלה והפדיון
• אישורי דירקטוריון שמאשרים את ההנפקה ואת המחיר
• הוכחת תשלום ותאריכו
• פנקס בעלי המניות או תעודת המניה שמראים מתי המניות נרשמו על שמכם
• כל הסכם escrow והודעות שחרור
• כל הערכת שווי של המניות הרגילות סמוך למועד ההנפקה, ותנאי סבב הגיוס הקרוב ביותר
• כל בחירה אמריקאית לפי ⁦83(b)⁩ והוכחת משלוח
• שער ההמרה ששימש לכל סכום בדולרים אמריקאיים

דוגמה

הדוגמאות להמחשה בלבד. מחירי המניות בדולרים אמריקאיים; הסכומים הקנדיים הומרו בשער של אותו יום.

מייסד ששילם שווי מלא בהקמה

שותף מייסד מוונקובר משלם ⁦US$400⁩ עבור 4 מיליון מניות רגילות, ⁦40%⁩ מהחברה, כשחברת דלאוור מוקמת, השווי המלא אז. המניות מבשילות לאורך ארבע שנים. סבב זרע במחיר US$1 למניה נסגר בשנה השנייה.

• שנה ראשונה: הבעלות עוברת בהנפקה; השווי שווה למחיר ששולם, ולכן אין הטבה לפי סעיף 7.
• שנים שנייה עד רביעית: המניות מבשילות; בקנדה אין כלל של מועד הבשלה, ולכן אין הכנסה.
• מכירה: העלות היא ⁦US$400⁩ שהומרו לדולרים קנדיים בתאריך התשלום.
• בהחזקה של ⁦40%⁩, החברה היא חברה זרה קשורה של המייסד, ולכן חל טופס ⁦T1134⁩, ולא ⁦T1135⁩.

שותף מייסד שמצטרף אחרי סבב הזרע

מהנדס מטורונטו מצטרף כשותף מייסד אחרי סבב הזרע ומקבל 500,000 מניות רגילות ללא תשלום, כשהבעלות עוברת בתאריך ההנפקה. המניות הרגילות שוות באותו יום ⁦US$0.50⁩ כל אחת.

• שנת ההנפקה: כ-⁠⁦US$250,000⁩, שהומרו לדולרים קנדיים, הם הכנסה מעבודה.
• אין ניכוי חצי: לא שולם דבר, ולכן המחיר היה נמוך מהשווי כשההסכם נעשה.
• העלות למכירה מאוחרת יותר: אותה הטבה בדולרים קנדיים, שנוספת לפי פסקה ⁦53(1)(j)⁩.

מניות שנמסרות רק בהבשלה

הסכם שנחתם בהקמה מבטיח 100,000 מניות רגילות ללא תשלום, שיונפקו למייסד רק כשהן מבשילות. הן מבשילות ומונפקות אחרי סבב A, כשהמניות הרגילות שוות US$3 כל אחת.

• שנת המסירה: ⁦US$300,000⁩, שהומרו לדולרים קנדיים, הם הכנסה מעבודה.
• אין ניכוי חצי: לא שולם דבר. אילו המייסד הסכים בחתימה לשלם את השווי המלא של המניות אז, ההטבה הייתה ⁦US$300,000⁩ פחות המחיר הזה, וניכוי החצי עשוי לחול אם שאר התנאים מתקיימים.

שונה אצלכם?

• לא הגשתם, או פספסתם, בחירה אמריקאית לפי ⁦83(b)⁩: ראו מניות מייסדים שמבשילות בהדרגה.
• אתם מחזיקים אופציות ולא מניות, או שהחברה מעניקה אופציות לעובדים בקנדה: ראו אופציות לעובדים בקנדה.
• אתם מנהלים את חברת דלאוור מקנדה, או שאתם צריכים את מבחני ⁦T1134⁩: ראו בעלים קנדי של חברה אמריקאית.
• אתם מקבלים גם משכורת או דיבידנדים מהחברה: ראו תשלום לעצמכם מחברה אמריקאית.
• החברה נמכרת, או שאתם מוכרים מניות: ראו מייסד קנדי שמוכר מניות סטארט-אפ אמריקאי.
• אתם רוצים שחברת אחזקות תחזיק במניות: ראו החזקת מניות סטארט-אפ דרך חברת אחזקות קנדית.
• אתם עוברים לארה״ב בזמן שמניות עדיין מבשילות: ראו מייסד שעובר לארה״ב.
• אתם אזרחים אמריקאים בקנדה, קיבלתם מניות אחרי סבב, או שהמניות שלכם נמסרות בהבשלה: עמדות התזמון והשווי דורשות שיקול דעת מקצועי בשתי המדינות; קבלו ייעוץ במיסוי חוצה גבולות.