מייסדים שעוברים לארה״ב עם ⁦O-1⁩ או ⁦H-1B⁩: מס על מניות וחברה

מה משתנה למייסד עם ⁦O-1⁩, ⁦H-1B⁩ או ⁦E-3⁩ שעובר לארה״ב?

אחרי שהפכתם לתושבי מס בארה״ב, ארה״ב מסה את ההכנסה שלכם מכל מקום, כולל מניות שמבשילות וחברה שבבעלותכם בארץ המוצא. הכנסה מחו״ל שקיבלתם בתקופת התושבות חייבת במס, גם אם הרווחתם אותה לפני שהגעתם (פרסום 519).

מה הופך מקרה למורכב: מניות שמבשילות לאורך המעבר, שתי מדינות שמסות את אותה הכנסה, חברה שהופכת ל-⁠CFC או ל-⁠PFIC, ובחירות שאפשר לעשות רק לפני תחילת התושבות. הכינו את מועד ההגעה המתוכנן ואת כל הביקורים הקודמים בארה״ב, את טבלת ההחזקות, את הסכם רכישת המניות ולוח ההבשלה, כל בחירה לפי ⁦83(b)⁩ שהוגשה, הערכות שווי בכל סבב גיוס והדוחות הכספיים של החברה בחו״ל.

מתי מייסד עם ⁦O-1⁩, ⁦H-1B⁩ או ⁦E-3⁩ הופך לתושב מס בארה״ב?

התושבות מתחילה במועד שנקבע לפי הימים שלכם בארה״ב, לא לפי הוויזה. ימים עם ⁦O-1⁩, ⁦H-1B⁩ ו-⁠⁦E-3⁩ נספרים כולם. רק דיפלומטים, מורים, מתמחים, סטודנטים וספורטאים של ארגוני צדקה מסוימים פטורים (⁦26 U.S.C. 7701(b)⁩). מספר ימים לא נספרים אצל אף אחד, למשל נסיעה קבועה מקנדה או ממקסיקו, מעבר של פחות מ-⁠24 שעות, או חוסר יכולת לעזוב בגלל מצב רפואי שהתחיל בארה״ב. סוג הוויזה חשוב להגירה, לא למבחן הזה.

אתם עומדים במבחן הנוכחות המהותית אם שהיתם בארה״ב לפחות 31 ימים השנה ו-⁠183 ימים בשלוש השנים, כשסופרים את כל ימי השנה הנוכחית, שליש מימי השנה שעברה ושישית מימי השנה שלפניה. התושבות מתחילה אז ביום הראשון בשנה שבו שהיתם בארה״ב, לא ביום המעבר. אפשר לא לספור עד 10 ימים של ביקורים קודמים רק אם באותם ימים בית המס שלכם היה במדינה אחרת והיה לכם קשר הדוק יותר אליה, ואם הגשתם את ההצהרה שמתוארת בפרסום 519. מייסד שטס לפגישות עם משקיעים באביב ועבר בפועל ביולי עשוי אפוא להיות תושב מהאביב.

שנה שמתחלקת לחלק של תושב חוץ וחלק של תושב נקראת שנה במעמד כפול. הדוח, והבחירה להקדים את תחילת התושבות בשנה הראשונה, מוסברים בהשנה הראשונה כתושבי מס בארה״ב. אם גם ארץ המוצא רואה בכם תושבים, ייתכן שיחול כלל ההכרעה באמנה (פרסום 519).

מה קורה למניות מייסדים שמבשילות אחרי שעברתי לארה״ב?

בלי בחירה לפי ⁦83(b)⁩, מניות מייסדים שכפופות להבשלה מחויבות במס כשהן מבשילות: השווי באותו יום, פחות מה ששילמתם, הוא הכנסה מעבודה (סעיף ⁦83(a)⁩). הבשלה אחרי מועד תחילת התושבות נכללת במלואה בדוח האמריקאי, גם אם העבודה שמאחוריה נעשתה לפני שהגעתם (פרסום 519).

גם מקור ההכנסה הזו חשוב. הכנסה שנצברה לאורך כמה שנים מיוחסת לפי ימי העבודה בתקופה שהיא מתגמלת. באופציות על מניות, התקנה קובעת את התקופה מההענקה עד ההבשלה, ובפרסים אחרים התקופה תלויה בעובדות (⁦26 CFR 1.861-4⁩). החלק שנצבר בעבודה בחו״ל הוא ממקור זר. ארץ המוצא עשויה להטיל מס על החלק הזה, והסיווג כמקור זר הוא מה שמאפשר לזיכוי מס זר אמריקאי לקזז אותו. מניות שהבשילו לפני מועד תחילת התושבות בדרך כלל אינן חייבות במס אמריקאי אם כל העבודה שמאחוריהן נעשתה בחו״ל.

החלוקה, הניכוי במקור בשתי המדינות והרישומים מוסברים במניות ושכר אחרי מעבר בין קנדה לארה״ב.

האם להגיש בחירה לפי ⁦83(b)⁩ לפני המעבר לארה״ב, והאם זה כבר מאוחר מדי?

בחירה לפי ⁦83(b)⁩ חייבת להיות מוגשת תוך 30 ימים מהנפקת המניות לכם, לא מהמעבר (סעיף ⁦83(b)(2)⁩; ⁦26 CFR 1.83-2(b)⁩). אם אתם עדיין בתוך החלון הזה, הבחירה מסה את המניות פעם אחת, בהנפקה, בדרך כלל עם הכנסה קטנה או אפסית כששילמתם את השווי המלא. הבשלות מאוחרות יותר אינן הכנסה.

אם החלון נסגר, בחירה מאוחרת בדרך כלל לא תקפה, והמעבר לא פותח אותו מחדש. דרכים אחרות, כמו שינוי תנאי ההבשלה בידי החברה לפני מועד תחילת התושבות, גוררות מס משלהן בארץ המוצא והן החלטות של החברה ושל עורכי דין. אפשרויות ההגשה, המשלוח ובחירה מאוחרת מפורטות במניות מייסדים שמבשילות.

האם ארה״ב תמס רווח שנצבר במניות שלי לפני שהגעתי?

כן, בדרך כלל. הפיכה לתושב אינה מכירה, וארה״ב לא מאפסת את העלות לשווי ביום ההגעה. בסיס העלות שלכם הוא בדרך כלל מה ששילמתם (IRS נושא 703), ולכן מכירה בתקופת התושבות מסה את העלייה בשווי גם מלפני המעבר וגם מאחריו.

במניות שהבשילו אחרי ההגעה, בסיס העלות כולל את הסכום ששילמתם ואת הסכום שנכלל בהכנסה בהבשלה (⁦26 CFR 1.83-4(b)⁩). במניות שהבשילו כשהייתם תושבי חוץ בלי הכנסה החייבת במס אמריקאי, התקנה אינה מוסיפה בבירור את השווי ביום ההבשלה. התייחסו לכך כשאלה פתוחה ושמרו את הערכת השווי בכל הבשלה. לקנדים ייתכן באמנה בחירה ששינתה את בסיס העלות האמריקאי אחרי מס יציאה קנדי: ראו מעבר מקנדה לארה״ב ודחיית מס יציאה קנדי במעבר לארה״ב.

האם אני מדווח על החברה שלי בחו״ל בטופס 5471 אחרי שאני גר בארה״ב?

כן, אם אתם מחזיקים ב-⁠⁦10%⁩ או יותר מזכויות ההצבעה או מהשווי שלה. לפי הוראות טופס 5471, מי שהופך לאדם אמריקאי (US person) בזמן שהוא מחזיק בשיעור כזה הוא מגיש מקטגוריה 3, ולכן כבר בשנת ההגעה יש חובת הגשה.

טופס 5471 מצורף לדוח שלכם. טופס חסר עלול לעלות קנס ראשוני של ⁦$10,000⁩ לכל חברה בכל שנה, ו-⁠⁦$10,000⁩ על כל עסקה שחייבת בדיווח, כמו הגשת קטגוריה 3 בשנת ההגעה. הקטגוריות, הנספחים, ייחוס בין קרובים והקנסות מוסברים בבעלים אמריקאים בחברות זרות.

האם החברה שלי בחו״ל עלולה להפוך ל-⁠CFC או ל-⁠PFIC, ומה שינה החוק מ-⁠2025?

חברה בחו״ל הופכת ל-⁠CFC כשבעלי מניות אמריקאים, שכל אחד מהם מחזיק ב-⁠⁦10%⁩ או יותר, מחזיקים יחד ב-יותר מ-⁠⁦50%⁩ מזכויות ההצבעה או מהשווי (⁦26 U.S.C. 957⁩). המעבר שלכם יכול להכריע: ספרו את עצמכם, מייסדים אמריקאים ומשקיעים אמריקאים שכל אחד מהם מחזיק בשיעור כזה. בעלי מניות ב-⁠CFC עלולים להיות מחויבים במס בכל שנה על הכנסות מסוימות, כולל הכנסה נבדקת נטו של CFC, גם בלי שחולק דיבידנד.

חברה שאינה CFC לגביכם יכולה להיות PFIC אם ⁦75%⁩ או יותר מההכנסה ברוטו שלה פסיבית, או אם לפחות ⁦50%⁩ מהנכסים הממוצעים שלה מניבים הכנסה פסיבית או מוחזקים כדי להניב אותה (⁦26 U.S.C. 1297⁩). ריבית היא הכנסה פסיבית (⁦26 U.S.C. 954(c)⁩), ולכן סטארט-אפ שמחזיק מזומן שגייס בפיקדונות, עם הכנסות מועטות, יכול לעמוד במבחן הנכסים. בחברה שאינה CFC ואינה נסחרת בבורסה, הנכסים נמדדים לפי שווי, אלא אם היא בוחרת במדידה לפי בסיס מותאם (סעיף ⁦1297(e)⁩). לכן חשוב כמה שווים הטכנולוגיה והנכסים העסקיים האחרים של החברה לעומת המזומן.

החוק הציבורי ⁦119-21⁩ שינה את שם ה-⁠GILTI להכנסה נבדקת נטו של CFC והסיר את התשואה הפטורה ממס על נכסים מוחשיים, לשנות מס שמתחילות אחרי 31 בדצמבר 2025 (סעיף 70323). הוא גם החזיר את ההגבלה על ייחוס כלפי מטה: ישות אמריקאית כבר אינה נחשבת כמחזיקה במניות שמחזיק הבעלים הזר שלה, מה שיכול לשנות אם חברות בקבוצה עם חברת בת אמריקאית הן CFC (סעיף 70353). יחיד לא מקבל את הניכוי של ⁦40%⁩ שחברה אמריקאית מקבלת על הכנסה זו, אלא אם חלה בחירה מתאימה. ראו בעלים אמריקאים בחברות זרות.

האם החברה שלי בחו״ל עלולה לחוב במס אמריקאי כי אני מנהל אותה מארה״ב?

כן. חברה שהוקמה בחו״ל נשארת חברה זרה בכל דרך ניהול (⁦26 U.S.C. 7701(a)(4)–(5)⁩), אבל חברה זרה שיש לה עסק בארה״ב חייבת להגיש טופס ⁦1120-F⁩, גם כשאמנה פוטרת את ההכנסה (הוראות טופס ⁦1120-F⁩).

חברה פועלת באמצעות האנשים שלה. מייסד שחותם על חוזים, מוכר או בונה את המוצר מארה״ב יכול ליצור לחברה עסק בארה״ב, ומשרד בארה״ב יכול למשוך חלק מהכנסה ממקור זר למס אמריקאי (⁦26 U.S.C. 864(c)⁩). לפי אמנה, רווחים עסקיים בדרך כלל מחויבים במס רק דרך מוסד קבע בארה״ב. רווחי סניף בארה״ב עלולים להיות כפופים גם למס על רווחי סניף בשיעור ⁦30%⁩, ואמנה עשויה להפחית אותו. אם העבודה שלכם חוצה את הקווים האלה תלוי בעובדות. ראו מתי חברה זרה מגישה דוח בארה״ב.

בדקו גם את הצד של ארץ המוצא. מדינות מסוימות רואות בחברה תושבת המקום שבו מופעלים הניהול והשליטה המרכזיים שלה, ו-⁠Canada Revenue Agency אומרת שזה “בדרך כלל” המקום שבו הדירקטוריון מתכנס (CRA). העברת ההחלטות יחד אתכם עלולה להעלות שאלה בארץ המוצא.

איך מסים את השכר מהחברה שלי בחו״ל אחרי שאני גר בארה״ב?

כתושבים, כל המשכורת, הבונוס ודמי הדירקטור שלכם נכללים בדוח האמריקאי. שכר על ימים שעבדתם בארה״ב הוא ממקור אמריקאי גם אם חברה בחו״ל משלמת אותו (פרסום 519), ולכן מס שארץ המוצא מנכה עליו עשוי שלא לזכות בזיכוי, אלא אם אמנה מסדירה זאת. בלי ניכוי במקור בארה״ב, ייתכן שתצטרכו לשלם מקדמות מס.

זיכוי מס זר, ביטוח לאומי ומדיקר, ותיקון ניכוי כפול מוסברים בעבודה בארה״ב אצל מעסיק בחו״ל. דיבידנדים מ-⁠CFC או מ-⁠PFIC כפופים לכללים שבסעיף שלמעלה.

מה כדאי לעשות לפני מועד ההגעה לארה״ב?

סגרו את העובדות לפני מועד תחילת התושבות, כי אותו צעד יכול להיות מחויב אחרת משני צדדיו. מכירה, דיבידנד, שינוי בהבשלה או בחירה בנוגע לישות שנעשים כשאתם תושבי חוץ מחויבים לפי כללי תושבי חוץ. אם נעשו מאוחר יותר, הם מחויבים לפי כללי תושבים. האם צעד כלשהו הגיוני תלוי גם במס בארץ המוצא, ולכן התייחסו לרשימה כאל שאלות ולא כאל פעולות.

1. ספרו את ימי השהייה שלכם בארה״ב השנה ובשנתיים שלפניה, וקבעו את מועד ההתחלה הסביר.
2. בדקו אם חלון כלשהו להגשת בחירה לפי ⁦83(b)⁩ עדיין פתוח.
3. השיגו הערכת שווי קרובה ככל האפשר למועד ההתחלה, ושמרו את המחיר בכל סבב.
4. מפו מי הבעלים של החברה בחו״ל, כולל משקיעים אמריקאים, כדי לבדוק אם היא CFC.
5. בדקו את ההכנסות והנכסים של החברה בחו״ל כדי לראות אם היא PFIC.
6. החליטו איפה חותמים על חוזים ואיפה הדירקטוריון מתכנס כשאתם גרים בארה״ב.
7. רשמו חשבונות בנק של החברה בחו״ל שיש לכם בהם זכות חתימה. ראו דיווח על חשבונות בחו״ל.

דוגמה

להמחשה בלבד. כל תרחיש משתמש במטבע שצוין.

מייסדת מטורונטו עם ⁦O-1⁩ והבשלה חודשית (דולרים קנדיים)

היא עוברת ב-⁠1 ביולי ואין לה ימים נוספים בארה״ב באותה שנה. יש לה 1,000,000 מניות מייסדים שטרם הבשילו, שמבשילות בקצב של 25,000 בחודש, בשווי C$2 למניה אחרי סבב סיד. היא שילמה עליהן כמעט כלום ולא הגישה בחירה לפי ⁦83(b)⁩.

• לפני יולי: ההבשלות אינן בדוח אמריקאי, כי העבודה שמאחוריהן נעשתה בקנדה.
• יולי עד דצמבר: שש הבשלות של ⁦C$50,000⁩ כל אחת, בסך הכול ⁦C$300,000⁩, נכללות בדוח האמריקאי כהכנסה מעבודה, בהמרה לדולרים אמריקאים בשער של כל הבשלה.
• מקור ההכנסה: המניות הונפקו שנתיים קודם לכן. אם התקופה שמאחורי כל הבשלה נמשכת מההנפקה עד אותה הבשלה, רוב ימי העבודה שמאחורי הבשלת יולי היו בקנדה, והחלק הזה ממקור זר. החלק האמריקאי גדל עם כל הבשלה מאוחרת יותר.
• אילו טסה לחמישה ימי פגישות עם משקיעים במרץ, התושבות שלה יכלה להתחיל במרץ, אלא אם הוציאה את הימים האלה בהצהרת קשר הדוק יותר.

מייסדת מסידני עם ⁦E-3⁩ שמחזיקה ב-⁠⁦60%⁩ (דולרים אוסטרליים)

היא מחזיקה ב-⁠⁦60%⁩ מהחברה האוסטרלית שלה ומגיעה בפברואר.

• שנה ראשונה: היא הופכת לאדם אמריקאי שמחזיק ביותר מ-⁠⁦10%⁩ ושולט בחברה, ולכן היא בודקת את קטגוריות 3, 4 ו-⁠5 של טופס 5471. החברה הופכת ל-⁠CFC מרגע ההגעה שלה.
• שנה שנייה: לחברה יש ⁦A$400,000⁩ של הכנסה נבדקת והיא לא מחלקת דיבידנד. החלק שלה, ⁦60%⁩, שהם ⁦A$240,000⁩, יכול להיות הכנסה נבדקת נטו של CFC בדוח שלה, בהמרה לדולרים אמריקאים, אלא אם בחירה לשיעור מס גבוה או חריג אחר משנים זאת.

מייסדת מבנגלור עם ⁦H-1B⁩ שמחזיקה ב-⁠⁦30%⁩ מסטארט-אפ עתיר מזומן (רופי הודי)

היא מחזיקה ב-⁠⁦30%⁩ מסטארט-אפ הודי שמחזיק INR 200 מיליון במזומן שגויס, בפיקדונות, עם INR 10 מיליון של נכסים אחרים והכנסות מועטות. אין אדם אמריקאי אחר שמחזיק ב-⁠⁦10%⁩ או יותר.

• CFC: לא, כי בעלי מניות אמריקאים מחזיקים רק ב-⁠⁦30%⁩.
• PFIC: אם הנתונים האלה הם שווי הנכסים, הנכסים הפסיביים הם כ-⁠⁦95%⁩ מהסך הכול, ולכן מבחן הנכסים מתקיים גם אם מבחן ההכנסה לא.
• מהשנה הראשונה שלה בארה״ב: טופס 8621 בכל שנה, ומכירה מאוחרת תחויב לפי כללי PFIC, אלא אם בחרה כקרן מזכה (qualified electing fund) בטופס 8621 עד מועד ההגשה של הדוח לשנה הראשונה שהבחירה חלה עליה. הבחירה דורשת הצהרה שנתית מהחברה.

שונה אצלכם?

• אתם עוברים מקנדה: הצעדים בשתי המדינות מפורטים במעבר מקנדה לארה״ב, ומס יציאה על מניות שאי אפשר למכור מוסבר בדחיית מס יציאה קנדי במעבר לארה״ב.
• הדוח האמריקאי הראשון שלכם יהיה במעמד כפול: ראו השנה הראשונה כתושבי מס בארה״ב, והביאו את ספירת הימים ורישומי ההבשלה אל ייעוץ במס אישי.
• עדיין יש לכם זמן להגיש ⁦83(b)⁩, או שפספסתם: ראו מניות מייסדים שמבשילות.
• החברה שלכם בחו״ל היא או עלולה להיות CFC או PFIC: ראו בעלים אמריקאים בחברות זרות וקבלו ייעוץ במיסוי חוצה גבולות.
• אתם מנהלים את החברה בחו״ל מארה״ב: ראו מתי חברה זרה מגישה דוח בארה״ב וייעוץ במיסוי חברות.
• משקיעים רוצים חברת אם אמריקאית מעל החברה הקנדית שלכם: ראו העברת סטארט-אפ קנדי מתחת לחברת אם בדלאוור.
• ההענקות שלכם מבשילות לאורך מעבר בין קנדה לארה״ב: ראו מניות ושכר אחרי מעבר בין קנדה לארה״ב.
• בחברה בחו״ל יש חשבונות בנק שיש לכם בהם זכות חתימה: ראו דיווח על חשבונות בחו״ל.