ניהול ושליטה מרכזיים: תושבות החברה הקנדית אחרי המעבר

האם החברה שלי עדיין קנדית אם אני עובר לחו״ל?

לפי החוק הקנדי, כן: חברה שהתאגדה בקנדה אחרי 26 באפריל 1965 נחשבת תושבת קנדה, בכל מקום שבו הבעלים גר (Income Tax Act, סעיף ⁦250(4)⁩). הסיכון הוא במדינה האחרת. מדינות רבות רואות בחברה תושבת המקום שבו היא מנוהלת, ולכן חברה שמנוהלת מחו״ל עלולה להיות תושבת בשתי מדינות בו-זמנית. אז אמנת המס ביניהן מכריעה, ותשובה שמצדדת במדינה האחרת הופכת את החברה לתושבת חוץ בקנדה (CRA: תושבות של חברה).

חברה שהיא תושבת חוץ לצורכי מס בקנדה היא חברה שלא התאגדה בקנדה ואינה מנוהלת ונשלטת מרכזית כאן, או חברה שאמנה הופכת אותה לתושבת המדינה האחרת בלבד (סעיף ⁦250(5)⁩).

המעבר לחו״ל, כשלעצמו, אינו משנה את תושבות החברה לפי החוק הקנדי. מה שיכול לשנות את התשובה:

• היכן מתקבלות ההחלטות. כשדירקטורים נפגשים ומחליטים בחו״ל, זה בדרך כלל מה שנותן למדינה שמשתמשת במבחן ניהול טענה לתושבות.
• האמנה. כל אמנה מכריעה בחברה כפולת תושבות בדרך אחרת: יש שקובעות את הכלל ששתי רשויות המס מחילות, ויש שמשאירות זאת להסכמה ביניהן.
• העברת התאגדות (continuance). העברת המקום המשפטי של החברה למדינה אחרת מסיימת את מבחן ההתאגדות בקנדה.
• השווי שבפנים. אם החברה נחשבת כמי שעזבה, מס היציאה נמדד לפי השווי נטו שלה, ולכן לחברה עם עודפים גדולים או השקעות יש הכי הרבה על הכף.

אספו את מסמכי ההתאגדות וכל מסמכי העברת ההתאגדות, פרוטוקולים של הדירקטוריון עם מיקומו של כל דירקטור, רשימת הדירקטורים ומקום מגוריהם, דוחות ⁦T2⁩ אחרונים, ומאזן לפי שווי שוק.

מקרה אינו פשוט אם החברה מנוהלת עכשיו מחו״ל, אם האמנה מכריעה בתושבות כפולה רק בהסכמה הדדית, אם מתוכננת העברת התאגדות, או אם החברה מחזיקה עודפים גדולים או השקעות. בכל אחד מהמקרים צריך לעבור על המספרים ועל האמנה לפני שההחלטות עוברות לחו״ל.

על מעמד CCPC, על ניכוי מס במקור מדיבידנדים אליכם ועל התשובה הכללית בנושא תושבות, ראו בעלים תושבי חוץ של חברה קנדית. האם אתם עצמכם עדיין תושבים מוסבר בתושבות מס בקנדה.

מהם ניהול ושליטה מרכזיים בקנדה?

ניהול ושליטה מרכזיים הוא מבחן המשפט המקובל לקביעת תושבות של חברה: המקום שבו מתקבלות ההחלטות העסקיות האמיתיות שלה. לדברי CRA, זה בדרך כלל המקום שבו הדירקטוריון מתכנס, והוא נקבע לפי המקום שבו השליטה מופעלת בפועל, ולא לפי מה שהתקנון או הפרוטוקולים אומרים (CRA: תושבות של חברה).

דירקטור יחיד שגר עכשיו בחו״ל ומקבל כל החלטה משם בדוא״ל עלול לתת למדינה האחרת טענה לפי הכללים שלה, בלי קשר למה שכתוב בפרוטוקולים.

מה קורה אם שתי המדינות תובעות את החברה?

סעיף התושבות באמנה מכריע, וכלל ההכרעה לחברות אינו זהה בכל אמנה. כללי התושבות שבאמנה גוברים על Income Tax Act כשחברה תושבת בשתי המדינות (CRA: תושבות של חברה). קראו את האמנה עם המדינה שעברתם אליה; שתי דוגמאות מראות את הטווח:

לדברי CRA, כללי הכרעה קובעים בדרך כלל שחברה כפולת תושבות היא תושבת המקום שבו הוקמה. לפי הכלל הזה, חברה קנדית בדרך כלל נשארת קנדית. בכלל הכרעה של הסכמה הדדית, התשובה אינה ודאית עד ששתי רשויות המס מסכימות, ועובדות הניהול של החברה הן שמכריעות. קנדה אימצה את הכלל של ישות כפולת תושבות מהסכם רב-צדדי שחתמה עליו (Multilateral Instrument, MLI): שתי רשויות המס מכריעות בתושבות בהסכמה, תוך התחשבות במקום הניהול האפקטיבי ובמקום ההתאגדות, והחברה מקבלת הקלה לפי האמנה רק במידה שהן מסכימות (משרד האוצר של קנדה: רקע על ה-⁠MLI). הוא משנה אמנה שקנדה כללה ברשימה, ובהן יפן וספרד, אלא אם המדינה האחרת בחרה שלא להצטרף, ולכן קראו את נוסח האמנה העדכני, ואם משרד האוצר מפרסם נוסח משולב שמראה את השינויים, גם אותו (משרד האוצר של קנדה: אמנות מס). CRA מפנה חברות עם שאלות של תושבות כפולה אל מדור המס הבין-לאומי של משרד השירותים המקומי שלה (CRA: תושבות של חברה).

מה קנדה עושה אם האמנה מצדדת במדינה האחרת?

קנדה קובעת שהחברה אינה תושבת קנדה מאותו רגע (סעיף ⁦250(5)⁩), וזה נחשב כהפסקת תושבות. הפסקת תושבות מפעילה את כללי היציאה בסעיף ⁦128.1(4)⁩:

1. סוף שנת מס לכאורה. שנת המס של החברה מסתיימת מיד לפני שהיא מפסיקה להיות תושבת, ומתחילה שנה חדשה.
2. מכירה לכאורה של הכול. החברה נחשבת כמי שמכרה כל נכס שבבעלותה בשווי שוק הוגן, ואז רכשה אותו מחדש באותו שווי. רווחים על השקעות, על מוניטין ועל נכסים אחרים ממוסים בקנדה בדוח האחרון, אף שדבר לא נמכר.
3. מס יציאה. מס נפרד חל בנוסף, לפי סעיף 219.1 (בסעיף הבא).

אחרי היציאה, החברה נשארת חייבת במס בקנדה על חלק מההכנסות הקנדיות, למשל עסק שמנוהל בקנדה ותשלומים מסוימים ממקור קנדי שחל עליהם ניכוי במקור (CRA: תושבות של חברה).

איך מחשבים את מס היציאה של חברה?

מס היציאה הוא ⁦25%⁩ מהשווי נטו של החברה: שווי השוק ההוגן של כל נכסיה מיד לפני שהיא עוזבת, פחות ההון המשולם של מניותיה ופחות חובותיה והתחייבויותיה באותו זמן (סעיף 219.1). סכומים שחייבים עבור דיבידנדים אינם נחשבים חובות.

אמנה יכולה להוריד את השיעור. לפי סעיף 219.3, אם האמנה עם המדינה החדשה מגבילה את שיעור הדיבידנד שחברה קנדית משלמת לחברת אם שם שמחזיקה בכל מניותיה, השיעור המוגבל מחליף את ⁦25%⁩, אלא אם אחת הסיבות העיקריות להפיכה לתושבת שם הייתה להקטין את המס הזה או ניכוי מס במקור. כשההון המשולם קטן, כפי שקורה לעיתים קרובות בחברות שמנוהלות על ידי הבעלים, כמעט כל השווי נטו אחרי חובות נמצא בבסיס.

אילו דוחות נדרשים כשחברה יוצאת מקנדה?

דוח ⁦T2⁩ אחרון לשנה שמסתיימת בסוף השנה לכאורה מוגש שישה חודשים אחרי סוף שנת המס (סעיף 150). הוא מדווח על ההכנסה העסקית עד אותו מועד ועל הרווחים מהמכירה לכאורה. מס ההכנסה לאותה שנה, כולל המס על הרווחים האלה, משולם מוקדם יותר: 2 חודשים אחרי סוף השנה לכאורה, או 3 חודשים עבור CCPC שתבעה את הניכוי לעסק קטן ועומדת במבחן ההכנסה (סעיף ⁦248(1)⁩, יום התשלום של היתרה). מס היציאה לפי סעיף 219.1 משולם עד מועד ההגשה של אותו דוח (סעיף 219.1).

אחרי כן החברה היא חברה שהיא תושבת חוץ. היא עשויה לחוב מס קנדי על עסק שמנוהל בקנדה, מס סניף נוסף על אותו עסק, וניכוי במקור על תשלומים מסוימים ממקור קנדי שהיא מקבלת (CRA: תושבות של חברה). אם שנים קודמות בחו״ל לא הוגשו, ראו חברה בבעלות תושב חוץ שלא הגישה דוחות.

איך שומרים על הניהול של החברה בקנדה?

מקבלים את ההחלטות האמיתיות בקנדה, ושומרים תיעוד שמראה זאת. המבחן בודק מה קורה בפועל, ולכן מסמכים בלבד אינם שומרים על חברה כקנדית (CRA: תושבות של חברה). עובדות שתומכות בניהול קנדי:

• דירקטור שגר בקנדה ומשתתף באמת בהחלטות.
• ישיבות דירקטוריון שמתקיימות בקנדה, כשהדירקטורים נוכחים שם פיזית בהחלטות המרכזיות: אסטרטגיה, מימון, דיבידנדים, חוזים גדולים.
• פרוטוקולים שמתעדים היכן היה כל דירקטור ומי החליט, וספרים ורישומים שנשמרים בקנדה.
• עניינים מרכזיים שאינם מוכרעים בדוא״ל או בשיחה מחו״ל בין ישיבה לישיבה.

העובדות האלה תומכות בתושבות קנדית, אבל אינן מונעות מהמדינה האחרת להחיל את הכללים שלה. דירקטור שותף, כולל בן או בת זוג, שרק חותם על מה שאתם מחליטים בחו״ל אינו מעביר שליטה לקנדה. כללי דיני החברות על מספר הדירקטורים שחייבים להיות תושבי קנדה שונים בין תחומי שיפוט; ראו התאגדות כמי שהגר לקנדה או כתושב חוץ.

מה משתנה אם מעבירים את ההתאגדות של החברה למדינה אחרת?

העברת התאגדות מסיימת את מבחן ההתאגדות. חברה שקיבלה מסמכי העברת התאגדות (articles of continuance) בתחום שיפוט אחר נחשבת מאותו רגע כמי שהתאגדה שם, ולא בקנדה (סעיף ⁦250(5.1)⁩). בלי אמנה, היא נשארת תושבת קנדה רק אם הניהול והשליטה המרכזיים שלה נשארים בקנדה. אם היא עוברת למדינה שיש איתה אמנה, לדברי CRA כללי ההכרעה בדרך כלל רואים בה תושבת אותה מדינה, גם אם היא עדיין מנוהלת מקנדה (CRA: תושבות של חברה). בכל מקרה, הפסקת תושבות מביאה סוף שנה לכאורה, מכירה לכאורה ומס יציאה. קשה לבטל העברת התאגדות; אפשר להעריך את מס היציאה לפני שמגישים את מסמכי ההעברה. סגירת החברה במקום זאת מוסברת בלסגור או להשאיר את החברה.

דוגמה

הדוגמאות להמחשה בלבד; הסכומים בדולרים קנדיים.

חברת ייעוץ מקולומביה הבריטית שמנוהלת מטוקיו

הדירקטור היחיד של חברת ייעוץ מקולומביה הבריטית עובר ליפן ומקבל כל החלטה משם בדוא״ל. קנדה עדיין רואה בחברה תושבת, כי היא התאגדה בקנדה. נניח שגם יפן תובעת אותה כתושבת. הפרוטוקול בין קנדה ליפן קובע ששתי רשויות המס מכריעות בחברה כפולת תושבות לפי אזרחות, כלומר המדינה שלפי חוקיה הוקמה, ולכן לפי נוסח הפרוטוקול התשובה הצפויה היא קנדה. אם ה-⁠MLI החליף את הכלל הזה באמנה הזו, שתי רשויות המס מחליטות במקום זאת, ומקום קבלת ההחלטות הוא שמכריע. הדירקטור בודק את נוסח האמנה העדכני לפני שהוא מסתמך על אחת התשובות.

חברת אחזקות מאונטריו שנקבעה כתושבת בחו״ל

חברה מאונטריו מחזיקה השקעות בשווי ⁦C$900,000⁩, עם הון משולם של ⁦C$100⁩ ובלי חובות אחרים. לפי האמנה שלה, היא נמצאת תושבת רק במדינה האחרת. יש לה סוף שנה לכאורה ומכירה לכאורה של ההשקעות, עם רווחים שממוסים ב-⁠⁦T2⁩ האחרון. בסיס מס היציאה הוא לכל היותר כ-⁠⁦C$900,000⁩ ⁦(C$900,000 − C$100)⁩, ולכן המס הוא לכל היותר כ-⁠⁦C$225,000⁩ בשיעור הקבוע בחוק, לפני כל הפחתה לפי סעיף 219.3 באמנה. מס הכנסה שנותר לשלם לשנה האחרונה עשוי להיחשב התחייבות קיימת ולהקטין את הבסיס.

דירקטור שותף בקנדה וישיבות דירקטוריון בקנדה

בעלים עובר לחו״ל אבל שומר דירקטור שותף שגר בקנדה ומשתתף בהחלטות. החלטות מרכזיות מתקבלות בישיבות דירקטוריון שמתקיימות בקנדה, והפרוטוקולים מתעדים מי השתתף ואיפה. התיעוד העובדתי הזה תומך בניהול ושליטה מרכזיים בקנדה.

המצב שלכם שונה?

• בחברה שלכם יש עודפים גדולים או השקעות ואתם מנהלים אותה עכשיו מחו״ל: מס היציאה והמכירה לכאורה עשויים להיות גדולים; קבלו עזרה במס חברות לפני שההחלטות עוברות לחו״ל.
• המדינה האחרת תבעה את החברה שלכם כתושבת שלה, או שהאמנה מכריעה בהסכמה הדדית: קבלו עזרה במס חברות עם העובדות ועם עמדת האמנה.
• אתם שוקלים להעביר את ההתאגדות של החברה למדינה אחרת: מס היציאה מחושב לפני שמגישים את המסמכים; קבלו עזרה במס חברות עם מאזן לפי שווי שוק.
• אתם שוקלים לסגור אותה במקום זאת: השוו בין האפשרויות בלסגור או להשאיר את החברה.
• אתם רוצים למשוך כסף מהחברה מחו״ל: ראו משיכת כסף מהחברה אחרי המעבר לחו״ל.
• דוחות ⁦T2⁩ לא הוגשו בזמן שהייתם בחו״ל: ראו חברה בבעלות תושב חוץ שלא הגישה דוחות.
• אתם עוברים בין קנדה לארצות הברית: ראו מעבר בין קנדה לארצות הברית עם חברה.