חברה ששילמה הוצאות אישיות בקנדה: הטבה לבעל מניות או הלוואה

מה קורה בקנדה אם החברה שלי משלמת הוצאות אישיות שלי?

אם אין חוב אמיתי שיש להחזיר, CRA רואה בדרך כלל בהוצאה אישית שהחברה משלמת הטבה לבעל מניות (shareholder benefit). שוויה מתווסף להכנסה של הבעלים באותה שנה, החברה אינה יכולה לנכות אותה, ובבעלים תושב קנדה החברה אינה מנכה עליה מס במקור (Income Tax Act, סעיף משנה ⁦15(1)⁩; CRA: הטבות לבעלי מניות). CRA סופרת גם הטבה שניתנה למי שקשור או שותף לבעל המניות, כמו בן או בת זוג. פריטים אופייניים הם נסיעות משפחה, קניות מצרכים והוצאות בית. CRA מונה כהטבה גם שימוש אישי בנכס של החברה, כמו בית או רכב. היא מעריכה הטבה לפי שווי שוק הוגן, או לפי העלות לחברה או הסכום שהחברה לא הרוויחה. את הערכת הפריטים מסבירים בהטבה לבעל מניות שנמצאה בביקורת.

העמוד הזה מניח שהבעלים תושב קנדה. לגבי בעל מניות שאינו תושב קנדה, סכום לפי סעיף 15 נחשב במקום זאת לדיבידנד לצורך מס Part XIII (סעיף משנה ⁦214(3)⁩): החברה חייבת לנכות במקור ⁦25%⁩ לפני כל הפחתה לפי אמנה, והיא אחראית לסכום שלא ניכתה (סעיפי משנה ⁦215(1)⁩ ו-⁠⁦(6)⁩).

בבעלים תושב קנדה, החברה מדווחת על ההטבה בטופס ⁦T4A⁩. לפי CRA, חובה להוציא אותו כשהסכום השנתי הכולל גבוה מ-⁠⁦$500⁩ או שנוכה מס, וההטבה היא הכנסה בכל מקרה. בעל המניות משלם את מס ההכנסה בדוח שלו. בדף של CRA על בעלי מניות מוזכרות גם הפרשות ל-⁠CPP, אבל תוכנית הפנסיה של קנדה (CPP) חלה רק על עבודה מזכה בפנסיה ועל הכנסה עסקית (סעיף 12; סעיף 14), ולכן שאלו את רואה החשבון אם משהו מהן חל (CRA: הטבות לבעלי מניות).

אם לבעלים ולחברה הייתה הסכמה אמיתית להחזיר את הכסף כשהוא יצא, הסכום הוא הלוואה, והוא נרשם בחשבון בעל המניות. לפי CRA, המהות של מה שקרה קובעת, ולא רישומי החשבונאות (CRA folio S3-F1-C1, פסקאות 1.13 ו-⁠1.14).

המצב אינו פשוט כאשר:

• פריטים אישיים כבר נרשמו כהוצאות עסקיות, או נתבעו בדוח ⁦GST/HST⁩.
• החיובים חוזרים על עצמם ביותר משנת כספים אחת, או שהיתרה ממשיכה לגדול.
• שום דבר לא נכתב כשהכסף יצא.
• הבעלים עובד בחברה גם כעובד.
• מי שאינו הבעלים (בן או בת זוג, בעלים שותף או איש צוות) ביצע את החיובים: המבחן של CRA כולל אם בעל המניות ידע, או היה צריך לדעת באופן סביר, על ההטבה (CRA: הטבות לבעלי מניות).
• הבעלים אינו תושב קנדה.
• לחברה יש מס שלא שולם: הבעלים עלול להיות אחראי לחלק ממנו (ראו בהמשך).
• החברה נמצאת בקוויבק, שבה Revenu Québec עשויה להוסיף כללים משלה.

אם פריטים אישיים כבר נרשמו כהוצאות או נתבעו בדוח ⁦GST/HST⁩, או שהחיובים פרושים על יותר משנה אחת, התיקון עשוי להגיע לדוחות שכבר הוגשו. זו החלטה של רואה חשבון ולא רישום בהנהלת חשבונות. הפרק האחרון מראה לאן לפנות.

אספו את דפי החשבון של כרטיס החברה והבנק, את הקבלות, את הספר הראשי ואת חשבון בעל המניות, כל הסכם הלוואה או החלטת דירקטוריון, ואת הגשות ה-⁠⁦T2⁩, ה-⁠⁦GST/HST⁩ וה-⁠⁦T4A⁩ שכבר בוצעו.

האם זו הטבה, הלוואה, משכורת או דיבידנד, ומי מחליט?

העובדות קובעות, והרישומים שנעשו בזמן אמת מוכיחים אותן. תווית, רישום יומן או רצון מאוחר יותר אינם משנים מה היה התשלום.

החברה רושמת קודם, כי היא מגישה את ה-⁠⁦T2⁩ ואת הטפסים, אבל העובדות קובעות ו-⁠CRA יכולה לחלוק בבדיקה. לפי CRA, אחרי שהוגש ⁦T4A⁩ אי אפשר לשנות את אופי ההכנסה או ההטבה שמופיעה בו (CRA עלולה לראות בשינוי תכנון מס בדיעבד), אך אפשר לתקן טעות בדיווח. לכן קבעו את הסיווג לפני שהטופס יוצא.

משיכה הופכת למשכורת או לדיבידנד רק דרך השכר או דרך דיבידנד שהוכרז. ראו תשלום משכורת לעצמכם בדיעבד והכרזה ותשלום של דיבידנד.

האם החברה יכולה לנכות הוצאה אישית או לתבוע עליה ⁦GST/HST⁩?

לא. מס הכנסה מתיר ניכוי רק להוצאה שנעשתה כדי להרוויח הכנסה מעסק או מנכס (Income Tax Act, פסקה ⁦18(1)(a)⁩), ולפי CRA חברה אינה יכולה לתבוע הטבה לבעל מניות כהוצאה עסקית. פריט אישי שנרשם כהוצאה אולי נוכה בטעות. אם הוגש ⁦T2⁩, בדקו אם Schedule 1 כבר החזיר אותו להכנסה (מדריך ⁦T2⁩ של CRA, Schedule 1), ותקנו כל ניכוי שנתבע בפועל. פריט מעורב מפצלים: רק החלק שנעשה כדי להרוויח הכנסה ניתן לניכוי. על מה שכן מתאים, ראו הוצאות עסקיות ש-⁠CRA מקבלת.

אותם דולרים יכולים להיות חייבים במס פעמיים: החברה אינה מקבלת ניכוי, והבעלים משלם מס על ההטבה. הלוואה מתועדת שהוחזרה בזמן מונעת את הכללת הסכום בהכנסת הבעלים, אבל גם אז החברה אינה מקבלת ניכוי.

עסק שרשום ל-⁠⁦GST/HST⁩ יכול לתבוע זיכוי מס תשומות רק על החלק מהרכישה שנרכש לשימוש בפעילות המסחרית שלו (Excise Tax Act, סעיף 169; CRA: אחוז הזכאות). פריט אישי למשק הבית של הבעלים לא נרכש לפעילות המסחרית של החברה, ולכן זיכוי שנתבע עליו נתבע בדרך כלל ביתר. בדקו כל דוח ⁦GST/HST⁩ לתקופות שבהן חיוב אישי נרשם כהוצאה.

כלל נפרד בסעיף 173 של Excise Tax Act עוסק ב-⁠⁦GST/HST⁩ על הטבות מסוימות שמי שרשום ל-⁠⁦GST/HST⁩ מספק בעצמו ליחיד, כשהסכום נכלל בהכנסה לפי סעיף משנה ⁦15(1)⁩. כשהוא חל, הזיכוי על הפריט יכול להישאר מותר בזמן ש-⁠⁦GST/HST⁩ חייב על סכום ההטבה, במסגרת המגבלות של סעיף 170. אם הוא חל, זה תלוי במה שהחברה סיפקה, למשל שימוש בנכס שלה, ולכן העלו את זה מול רואה החשבון לפני שהופכים זיכוי. לדוחות שכבר הוגשו, ראו בדיקות, ביקורות וגילוי מרצון. על מס שתיקון מוסיף עלולה לחול ריבית מהמועד המקורי לתשלום (Income Tax Act, סעיף משנה ⁦161(1)⁩; Excise Tax Act, סעיף משנה ⁦280(1)⁩).

אם לחברה יש גם מס שלא שולם, הבעלים עלול להיות אחראי לחלק ממנו. העברת נכס, כולל כסף, לאדם שהמעביר אינו פועל מולו במרחק זרוע, תמורת פחות משווי הוגן, הופכת את המקבל לאחראי יחד עם המעביר לסכומים שהמעביר לא שילם באותה שנה ובשנים קודמות, עד שווי מה שהועבר בניכוי מה שניתן (Income Tax Act, סעיף משנה ⁦160(1)⁩; Excise Tax Act, סעיף משנה ⁦325(1)⁩ ל-⁠⁦GST/HST⁩). CRA יכולה להוציא שומה למקבל בכל עת (סעיפי משנה ⁦160(2)⁩ ו-⁦325(2)⁩). רואה החשבון קובע אם תשלום הוא העברה כזו.

איך מתקנים את הספרים כשהחברה שילמה פריט אישי?

מוציאים כל פריט אישי מחשבונות ההוצאות, בודקים את זיכוי ה-⁠⁦GST/HST⁩ עליו, ואז רושמים אותו לפי מה שהוא היה. חשבון בעל המניות הוא המקום הנכון רק כשיש חוב אמיתי.

1. רשמו כל חיוב אישי מדפי הכרטיס, הבנק והמזומן: תאריך, מקבל התשלום, סכום ולמי הוא נועד.
2. העבירו כל אחד מהם מחשבונות ההוצאות, כולל עלות המכר, כדי שלא יישאר ניכוי.
3. בדקו כל זיכוי מס תשומות ⁦GST/HST⁩ שנתבע עליו, הפכו את את החלק שהפריט לא היה זכאי לו, ורשמו את תקופת הדוח. סעיף 173 יכול לשנות זאת כשהחברה עצמה סיפקה את הפריט (ראו למעלה).
4. בדקו אם החברה כבר הייתה חייבת כסף לבעלים (יתרת “חוב לבעל המניות”, due to shareholder, מהמקדמות של הבעלים עצמו). חשבון ששולם כהחזר אמיתי של החוב הזה, לפי הרישומים, מקטין אותו ואינו יוצר הלוואה חדשה; סווגו רק את העודף. יתרת זכות אינה מבטלת הטבה באופן אוטומטי (CRA folio S3-F1-C1, פסקה 1.82; CRA audit manual, 24.10.4).
5. רשמו כל פריט לפי העובדות. הלוואה מתועדת נרשמת בחשבון בעל המניות כסכום שהבעלים חייב (“חוב מבעל המניות”, due from shareholder). סכום בלי חוב הוא הטבה לבעל מניות: רשמו אותו בחשבון משלו שאינו ניתן לניכוי, ולא בחשבון ההלוואה, ודווחו עליו ב-⁠⁦T4A⁩. הטבה שהתקבלה בגלל העבודה עוברת דרך השכר.
6. רשמו תאריך לכל פריט. חלון ההחזר של הלוואה נמדד מסוף שנת הכספים של החברה, והרשימת הבדיקה לסוף שנה קובעת את מקום השלב הזה.
7. סלקו כל יתרת הלוואה בהחזר בזמן (ראו בהמשך את הפרק על החזר), והתאימו את החשבון לדפי החשבון.

רישום פריט בחשבון בעל המניות אינו מוכיח שזו הלוואה. CRA מונה תשלומים שהחברה משלמת לצדדים שלישיים עבור בעל מניות בין הפריטים שחשבון הלוואה יכול להכיל, אבל בלי הסכם להחזר ייתכן שסעיף משנה ⁦15(1)⁩ יחול במקום זאת (CRA folio S3-F1-C1, פסקאות 1.11 ו-⁠1.13). הכיוון והרישומים נמצאים בחשבון הלוואת בעל המניות. אם השנה סגורה או שה-⁠⁦T2⁩ הוגש, התיקון עשוי לדרוש תיקון דוח, וזה עניין לרואה החשבון.

מתי זו הלוואה, ומה מראה שזו הלוואה?

זו הלוואה כשהבעלים היה חייב להחזיר את הכסף מהיום שבו הוא הוצא, ושני הצדדים נהגו כך. לפי CRA, אפשר להראות הלוואה בהסכם בכתב או בראיה משכנעת אחרת, כמו החלטת חברה שמשתקפת בדוחות הכספיים (CRA folio S3-F1-C1, פסקה 1.13).

ראיות שכדאי שיהיו, שנוצרו כשהכסף יצא:

• החלטת דירקטוריון או הסכם בכתב שהחברה שילמה את הפריט עבור הבעלים ושהבעלים יחזיר.
• תנאי ההחזר, כדי שאפשר יהיה לדעת מתי ההלוואה מסתיימת.
• החזרים שהבעלים ביצע בפועל מכספו.
• הפריט מוצג כחוב של הבעלים בדוחות הכספיים בסוף השנה.

כלל השנה האחת נמצא בהלוואות בעלי מניות, וההטבת הריבית נמצאת בריבית על הלוואת בעל מניות.

אפשר פשוט להחזיר, ותוך כמה זמן?

החזר סולק הלוואה אמיתית. הוא אינו הופך הטבה להלוואה בדיעבד. הלוואה אמיתית נמנעת מהכללה בהכנסה אם היא מוחזרת תוך שנה אחת אחרי סוף שנת המס של החברה שבה ניתנה ההלוואה, וההחזר אינו חלק מסדרה של הלוואות או של עסקאות והחזרים אחרים (Income Tax Act, סעיף משנה ⁦15(2.6)⁩).

החזירו מכספו של הבעלים, ושמרו את רישום הבנק. החזר דרך משכורת, בונוס או דיבידנד, והכלל על החזר ולקיחה חוזרת, נמצאים בהלוואות בעלי מניות.

לגבי סכום שלא היה מולו חוב כשהוצא, הדף של CRA על הטבות לבעלי מניות אינו אומר דבר על הקטנת ההטבה בסכומים שהבעלים מחזיר אחר כך, ולכן אל תניחו שהחזר מאוחר מבטל אותה. ה-⁠Audit Manual של CRA, הנחיה לעובדיה ולא חוק, מתיר החזר במקרים מעטים שמפורטים בו, ואחד מהם הוא גילוי מרצון, עם החזר מהיר והסכם בכתב (audit manual, 24.10.4). תנו לרואה החשבון להחליט קודם; ראו בדיקות, ביקורות וגילוי מרצון.

מה אם בכרטיס האשראי של החברה יש חיובים אישיים, או שאני משלם את הכרטיס מהחברה?

תשלום חשבון כרטיס האשראי של החברה מחשבון הבנק של החברה הוא דבר רגיל. החיובים האישיים בתוך החשבון הזה הם עדיין הוצאות אישיות של הבעלים שהחברה שילמה, ומתייחסים אליהם כמו לכל הוצאה אישית אחרת שהחברה משלמת: הלוואה אם חוב מתועד כשהכסף יוצא, ואחרת הטבה לבעל מניות.

רשמו את התשלום לפי שורות הדף, ולא כהוצאה אחת:

• שלמו את כל החשבון, ואז העבירו את השורות האישיות מחשבונות ההוצאות לחשבון בעל המניות או לרישום הטבה.
• סמנו שורות אישיות בכל דף חשבון בסגירת החודש, כל עוד הבעלים עדיין יכול לומר למי נועד חיוב.
• כשחוב מתועד, אם הבעלים מחזיר את החלק האישי מחשבונו באותו חודש, החוב מסולק לפני סגירת הספרים.
• אם הוצאה עסקית נרשמה בכרטיס אישי, זה המקרה ההפוך: ראו הוצאות עסקיות ששולמו באופן אישי.

איש מקצוע להנהלת חשבונות מתבקש לרשום פריטים אישיים כהוצאות עסקיות: מה הסיכון?

רישום פריטים אישיים כהוצאות עסקיות מכניס לדוחות ניכוי וזיכוי ⁦GST/HST⁩ שהחוק אינו מתיר, ועלול להכניס גם את איש המקצוע להנהלת חשבונות לתחולת כללי הקנסות. הם תלויים בידיעה, ברשלנות חמורה או בהתנהגות פסולה (החוק כולל גם אדישות לשאלה אם מקיימים אותו), ולא בטעות בתום לב. שורות 1 ו-⁠2 מחושבות מהמס או מהמס נטו של האדם החייב, כלומר החברה כשהיא מגישה את הדוח; שורה 3 נכתבה לאדם שמסייע בהצהרה של מישהו אחר.

החוק קובע שיועץ שסומך בתום לב על מידע שהלקוח נתן, ולכן אינו בודק אותו, אינו נחשב בשל כך בלבד לבעל התנהגות פסולה (Income Tax Act, סעיף משנה ⁦163.2(6)⁩). הכלל בשורה 3 עדיין תלוי במה שהאדם ידע או היה צפוי לדעת באופן סביר, ולכן הסתמכות בתום לב אינה מגינה על הצהרה שאיש המקצוע להנהלת חשבונות יודע שהיא כוזבת. הפטור בחוק לעזרה פקידותית ומזכירותית אינו חל על שירותי הנהלת חשבונות (סעיף משנה ⁦163.2(9)⁩).

איש מקצוע להנהלת חשבונות שאינו יכול לתמוך בפריט כהוצאה עסקית יכול לרשום אותו בחשבון הבעלים ולבקש את הקבלה ואת המטרה העסקית. אם הבעלים מתעקש לרשום אותו כהוצאה, העלו את השאלה מול רואה החשבון לפני הרישום.

ומה אם האדם הוא גם עובד?

בעל מניות שעובד גם בחברה יכול לקבל את אותו תשלום כעובד או כבעל מניות. CRA רואה בשאלה איזה מהם זה היה שאלה של עובדות, שנבדקת הטבה אחר הטבה (CRA: הטבות לבעלי מניות).

הטבה שהתקבלה בגלל העבודה היא הטבה לעובד: שווי הטבות שהתקבלו בשל התפקיד או העבודה הוא הכנסה מעבודה (Income Tax Act, פסקה ⁦6(1)(a)⁩), וחלים כללי שכר. הטבה שהתקבלה כי האדם מחזיק במניות היא הטבה לבעל מניות. את מנגנון השכר מסבירים בהרצת שכר.

אילו רישומים לשמור, ומה לאסוף לפני שרואה החשבון או CRA שואלים?

שמרו כל מה שמראה מה היה כל פריט, למי נועד ואיך טיפלו בו. אספו:

• דפי חשבון של כרטיס החברה והבנק לכל שנת כספים, עם שורות אישיות מסומנות.
• קבלות או חשבוניות לכל פריט.
• הספר הראשי וחשבון בעל המניות, עם יתרת הסגירה של השנה שעברה.
• כל הסכם הלוואה, החלטת דירקטוריון או הערת החזר, ורישום הבנק של כל החזר.
• ה-⁠⁦T2⁩, דוחות ה-⁠⁦GST/HST⁩ וטפסי ה-⁠⁦T4A⁩ שכבר הוגשו לתקופות האלה.

שמרו רישומים ומסמכים תומכים למשך שש שנים מסוף שנת המס האחרונה שהם קשורים אליה, או ממועד ההגשה בדוח מס הכנסה שהוגש באיחור. השגה, ערעור או הוראה של CRA יכולים לחייב תקופה ארוכה יותר. לפי CRA, פנקס בעלי המניות ומידע היסטורי אחר נשמרים ללא הגבלת זמן, ולכן שמרו איתם את פנקס הפרוטוקולים וכל החלטה על הלוואה (CRA: שמירת רישומים).

במדריך ה-⁠⁦T2⁩ כתוב למלא Schedule 11 על עסקאות עם בעלי מניות, נושאי משרה או עובדים שמחוץ למהלך העסקים הרגיל, ולכן צפו שמכין הדוחות ישאל על כך (מדריך ⁦T2⁩ של CRA). אם דפי החשבון הם הרישום היחיד, ראו בנייה מחדש של הספרים מדפי חשבון בנק.

דוגמה

הדוגמאות להמחשה. כל הסכומים בדולרים קנדיים, שנת הכספים של החברה מסתיימת ב-⁠31 בדצמבר, הבעלים תושב קנדה, והחברה לא הייתה חייבת לבעלים דבר.

נסיעות משפחה וקניות מצרכים: הלוואה או הטבה

בשנה 1 החברה משלמת ⁦C$4,800⁩ על נסיעות משפחה וקניות מצרכים של הבעלים.

• החלטה שנכתבה בזמן אמת קובעת שהבעלים יחזיר: זו הלוואה. הבעלים מחזיר אותה מכספו עד 31 בדצמבר של שנה 2. אם ההחזר אינו חלק מסדרה, סכום ההלוואה עצמו אינו מתווסף להכנסת הבעלים; הריבית עליה היא שאלה נפרדת. אם היא עדיין לא שולמה אחרי המועד הזה, סעיף משנה ⁦15(2)⁩ מוסיף ⁦C$4,800⁩ להכנסת הבעלים בשנה 1, והדוח האישי של שנה 1 מתוקן.
• שום דבר לא נכתב ושום דבר לא הוחזר: בדרך כלל זו הטבה לבעל מניות. ⁦C$4,800⁩ מתווספים להכנסת הבעלים בשנה 1 ומדווחים ב-⁠⁦T4A⁩, והחברה אינה מקבלת ניכוי. רישום מאוחר בחשבון בעל המניות אינו משנה זאת.

רכישות אישיות שנרשמו כעלות המכר

איש מקצוע להנהלת חשבונות רשם ⁦C$6,000⁩ של רכישות אישיות של הבעלים כעלות המכר, והחברה תבעה את ⁦C$780⁩ של HST ששילמה (⁦13%⁩ בהמחשה הזו). נניח שהבעלים קנה את הפריטים לשימוש אישי והחברה רק שילמה את החשבונות; היא לא סיפקה סחורה לבעלים (אם סיפקה, סעיף 173 יכול לשנות את תוצאת ה-⁠HST). הניכוי של ⁦C$6,000⁩ מבוטל, וכך גם זיכוי ה-⁦C$780⁩. כל ⁦C$6,780⁩ ששולמו עוברים לחשבון בעל המניות, או נחשבים הטבה אם לא הוצג חוב. אם ההטבה נמדדת לפי עלות, סעיף משנה ⁦15(1.3)⁩ כולל את ה-⁠HST: ⁦C$6,780⁩, ולא ⁦C$6,000⁩; רואה החשבון מאשר את הבסיס. אחר כך בודקים את ה-⁠⁦T2⁩ (האם ⁦C$6,000⁩ כבר הוחזרו להכנסה ב-⁠Schedule 1?) ואת דוח ה-⁠⁦GST/HST⁩.

כרטיס עם חיובים אישיים

החברה משלמת דף כרטיס של ⁦C$3,400⁩. מתוכם ⁦C$2,500⁩ עסקיים ו-⁦C$900⁩ הוצאות אישיות של הבעלים. החברה משלמת את כל החשבון. ⁦C$2,500⁩ נשארים כהוצאות עסקיות. ⁦C$900⁩ עוברים לחשבון בעל המניות אם חוב מתועד, ואחרת הם הטבה. אם חוב היה מתועד והבעלים מעביר ⁦C$900⁩ מחשבונו באותו חודש, חשבון בעל המניות מסולק לפני סגירת הספרים. אם זו הייתה הטבה, ההעברה אינה מבטלת אותה כשלעצמה.

המצב שלכם שונה?

• חיובים אישיים יושבים בכרטיס החברה שנה או יותר, וחלקם כבר נרשמו כהוצאות עסקיות או נתבעו בדוח ⁦GST/HST⁩, כך שדוחות שהוגשו כוללים את הניכוי או את הזיכוי: על ההוצאה, על הזיכוי ועל הדוחות שהוגשו צריך להחליט בנפרד. הביאו את דפי החשבון לעזרה בהנהלת חשבונות כדי לקבוע איך מטפלים בכל פריט. ראו גם בדיקות, ביקורות וגילוי מרצון וכמה שנים אחורה CRA יכולה לשנות שומה.
• הבעלים גר מחוץ לקנדה או שינה תושבות מס: ייתכן שחלים ניכוי מס במקור לפי Part XIII ודוח ⁦NR4⁩ במקום ⁦T4A⁩. אספו את תאריכי התשלומים ואת היסטוריית התושבות לעזרה במיסוי חוצה גבולות.
• החברה חייבת מס שלא שילמה: התשלומים יכולים להפוך את הבעלים לאחראי לחלק ממנו. הביאו את דפי המס ואת רישומי התשלומים לעזרה בהנהלת חשבונות; ראו גם הטבה לבעל מניות שנמצאה בביקורת.
• יתרה ישנה משנת כספים אחת, או שממשיכה לגדול: ייתכן שחלון ההחזר חלף. ראו הלוואות בעלי מניות ועזרה בהנהלת חשבונות.
• הספרים מפגרים: ראו השלמת ספרים שמאחרים ועזרה בהנהלת חשבונות.
• CRA ערכה ביקורת ושינתה שומה בגלל הטבה: ראו הטבה לבעל מניות שנמצאה בביקורת.
• משיכות מהעבר צריכות להפוך למשכורת: ראו תשלום משכורת לעצמכם בדיעבד.
• החברה מחזיקה בית או דירה שאתם גרים בהם: ראו בית בבעלות החברה שלכם.
• הכנסה עסקית נכנסה לחשבון הפרטי שלכם: ראו הכנסת חברה בחשבון פרטי.
• שני בעלים או יותר לוקחים סכומים שונים: ראו בעלי מניות שלוקחים סכומים שונים.
• החברה שלכם בקוויבק: הכללים של Revenu Québec אינם מכוסים כאן. בקשו לבדוק אותם יחד עם הכללים הפדרליים.