הפרשה להכנסה נדחית: תשלומים מראש, כרטיסי מתנה וזיכויים בחנות

האם תשלום מראש של לקוח הוא הכנסה בקבלתו או במסירה?

עסק קנדי מדווח בדרך כלל על תשלום מראש של לקוח כהכנסה בשנה שבה קיבל את הכסף, ולא בשנה שבה סיפק את הסחורה או השירות. פסקה ⁦12(1)(a)⁩ בחוק מס הכנסה (Income Tax Act) כוללת בהכנסה כל סכום שהתקבל במהלך העסק עבור שירותים שטרם ניתנו או סחורה שטרם סופקה לפני סוף השנה. פסקה ⁦20(1)(m)⁩ מאפשרת אז לנכות הפרשה בגובה החלק שעדיין חייבים, ובדוח של השנה הבאה מוסיפים אותה בחזרה.

ספרי עסק יכולים להציג תשלום מראש כהתחייבות שנקראת הכנסה נדחית (גם הכנסה מראש או פיקדונות לקוחות) עד המסירה. תקני החשבונאות קובעים איך הספרים מציגים זאת, ועמוד זה לא עוסק בכך. כלל המס שונה: הוא מתחיל בקבלה, והדחייה מגיעה רק מהפרשה שנתבעת בדוח ונעקבת מדי שנה.

המקרה אינו פשוט כאשר:

• ייתכן שהכסף ניתן להחזר, שחלק ממנו הוא פיקדון בטחון, או שאתם שומרים אותו בין אם תספקו ובין אם לא.
• תשלום אחד מכסה כמה שנות שירות.
• תוכנית כרטיסי מתנה או זיכויים בחנות משאירה בסוף השנה הרבה יתרות קטנות.
• העסק מוכר אוכל, משקאות או שירותי תחבורה, ולהם תקרה משלהם.
• בדוח קודם נתבעה הפרשה שלא הוספה בחזרה, או שלא נתבעה הפרשה בכלל.
• העסק הוא חברה, שעוקבת אחרי הפרשות בטופס שמוגש מדי שנה.

מה לאסוף: סכומים שהתקבלו לפי לקוח ותאריך, תאריכי מסירה או שימוש ומה נותר בסוף השנה, דוח כרטיסי מתנה וזיכויים בחנות עם תאריכי הנפקה, תנאי ההחזר בחוזה, וההפרשה של השנה שעברה עם הטופס שתומך בה.

מהי ההפרשה להכנסה נדחית, והאם העסק הקנדי שלי יכול לתבוע אותה?

ההפרשה להכנסה נדחית היא ניכוי בסכום סביר של סחורה שעוד צריך לספק, שירותים שעוד צריך לתת או שכר דירה מראש שעוד יש להרוויח אחרי סוף השנה. פסקה ⁦20(1)(m)⁩ מתירה אותה רק לסכומים המתוארים בפסקה ⁦12(1)(a)⁩ שנכללו בהכנסה מעסק, בשנה הנוכחית או בשנה קודמת. בעל עסק יחידני, שותפות או חברה שמנהלים עסק יכולים לתבוע אותה אלא אם חל אחד החריגים שלהלן.

פסקה ⁦12(1)(e)⁩ מוסיפה להכנסה בחזרה את הסכום שנוכה בשנה הקודמת. לכן ההפרשה דוחה הכנסה ואינה מבטלת אותה. התביעה היא בחירה, וההוספה בחזרה תואמת את הסכום שנוכה בפועל.

אילו תשלומים מראש מזכים: סחורה שלא נמסרה, שירותים שלא ניתנו, שכר דירה מראש?

תשלום מראש מזכה כשלעסק עדיין יש מה לספק, לתת או להשכיר אחרי סוף השנה. פסקה ⁦20(1)(m)⁩ מונה ארבעה מקרים.

שני מצבים אינם מזכים, ושלישי אולי לא:

• תשלום שנשמר בכל מקרה, או עבודה שבוצעה בעת הקבלה או זמן קצר אחריה. בחדשות הטכניות בארכיון של CRA כתוב שסעיף 9 (כלל הרווח הכללי) חל בדרך כלל במקום פסקה ⁦12(1)(a)⁩ כשהעבודה בוצעה בעיקרה בעת הקבלה או זמן קצר אחריה, או כשהחוזה מאפשר לעסק לשמור את התשלום בין אם יספק ובין אם לא. אז כל הסכום הוא הכנסה בעת הקבלה, בלי הפרשה. CRA רואה בבחירה הזו עניין לפי נסיבות כל מקרה, ובTechnical News No. 32 המאוחר יותר היא מאפשרת שסכום שחל עליו סעיף 9 יתאים גם לפסקה ⁦12(1)(a)⁩. החוזה והעבודה שעוד חייבים הם שמכריעים, ולכן בקשו לסווג תשלום שאינו ניתן להחזר לפני שנשענים על אחת התשובות.
• אחריות (warranty), ערבויות, שיפויים, ביטוח והתחייבויות שיקום. סעיף משנה ⁦20(7)⁩ אוסר הפרשה זו לגביהם.
• שכר דירה ששולם מראש על נכס להשכרה. פסקה ⁦20(1)(m)⁩ חלה רק על הכנסה מעסק, והאם שכר דירה מנכס להשכרה הוא הכנסה מעסק תלוי בעובדות. התחילו באיך מסים הכנסה משכירות.

האם אפשר לתבוע הפרשה על זיכויים בחנות וכרטיסי מתנה שטרם נוצלו בסוף השנה?

עסק מדווח על מכירות כרטיסי מתנה כהכנסה עסקית ביום המכירה, ורשאי לנכות הפרשה לכרטיסים שהוא צופה שיומשו אחרי סוף השנה. ב-Guide T4002 של CRA ובדף מקורות ההכנסה כתוב שחישוב ההפרשה הוא בחירה ושהיא מתווספת בחזרה להכנסה העסקית בשנה שאחריה. CRA רואה ככרטיסי מתנה או שוברים גם כרטיסים, שוברים, קבלות וכרטיסי כניסה בעלי ערך כספי. ל-⁠⁦GST/HST⁩ על כרטיסי מתנה לוח זמנים אחר: ראו ⁦GST/HST⁩ על פיקדונות, שוברי מתנה וחשבוניות שלא שולמו.

שלוש נקודות קובעות את הסכום:

• ההפרשה היא הסכום שצפוי להיות מנוצל, לא כל היתרה. כרטיסים שהעסק אינו מצפה שיומשו אינם מוסיפים להפרשה.
• זיכוי בחנות שהלקוח שילם עליו הוא הקרוב ביותר לכרטיס מתנה. דפי CRA מזכירים כרטיסי מתנה ושוברים, לא זיכויים בחנות, ולכן ודאו את ההתאמה.
• זיכוי שניתן במקום החזר על מכירה שהוחזרה הוא שאלה אחרת. הוא מבטל חלק ממכירה ואינו מכירת כרטיס, ודפי כרטיסי המתנה של CRA אינם אומרים איך מפרישים עבורו. בקשו לבדוק אותו לפני שתובעים עליו הפרשה.

שמרו בסוף השנה דוח של כל כרטיס וזיכוי לפי תאריך הנפקה, עם היסטוריית מימוש. הוא תומך בהערכה.

מה הגובה הסביר של ההפרשה, ומה קורה לה בשנה הבאה?

החוק אינו קובע אחוז: פסקה ⁦20(1)(m)⁩ מתירה “סכום סביר”. שני מסמכי CRA בארכיון, שאינם מתעדכנים עוד, מראים איך CRA קראה את הביטוי.

• כשלא חלה תקרה מיוחדת, Interpretation Bulletin IT-154R ⁦(1988)⁩ קובע שהפרשה סבירה היא בדרך כלל התקבולים ברוטו עבור סחורה או שירותים שעוד חייבים אחרי סוף השנה. אין צורך בהערכת רווח, וההפרשה אינה מוגבלת לעלות הסיפוק.
• Technical News No. 32 קובע שהסכום תלוי בניסיון העבר של העסק ובשירותים שהוא צופה באופן סביר לתת אחרי סוף השנה, ושיש להקטין אותו כשהמחויבויות מותנות.

לכרטיסי מתנה, המדד של CRA הוא הסכום שצפוי להיות מנוצל אחרי סוף השנה.

בכל סוף שנה חוזרים אותם צעדים: מוסיפים בחזרה את ההפרשה של השנה שעברה, ואז מנכים הפרשה חדשה למה שעדיין חייבים. לפי לשונה, פסקה ⁦20(1)(m)⁩ בוחנת סכומים שנכללו בהכנסה השנה או בשנה קודמת, ולכן תשלום מראש שמכסה כמה שנים יכול לשאת הפרשה בכל שנה. דפי CRA שצוטטו כאן אינם עוסקים בתשלומים מראש לכמה שנים, ולכן ודאו לפני שנשענים על כך. אוכל, משקאות ותחבורה הם החריג שלהלן. פרק הדוגמה מראה חבילה אחת שנה אחר שנה.

האם הכללים המיוחדים לאוכל, משקאות ותחבורה חלים עליי?

התקרה המיוחדת בסעיף משנה ⁦20(6)⁩ חלה רק כשהתשלום מראש הוא עבור אוכל, משקאות או תחבורה. היא מחליפה את ההפרשה הרגילה בסכום שאינו עולה על הסך שנכלל בהכנסת אותה שנה, שהתקבל או שמגיע בשנה, עבור אוכל או משקאות שלא נמסרו, או תחבורה שלא ניתנה, לפני סוף השנה.

התקרה בוחנת רק את התקבולים של אותה שנה. תשלום שהתקבל בשנה קודמת אינו תומך בהפרשה בשנה מאוחרת, ולכן הדחייה נמשכת כשנה. תוכנית ארוחות או כרטיס נסיעה ששולם מראש נכללים. פיקדון לקייטרינג יכול להיכלל בחלק של האוכל והמשקאות; חלק של שירות כפוף לכלל הרגיל. כרטיס מתנה שמיועד רק לארוחה או לנסיעה יכול להיכלל גם הוא; דף כרטיסי המתנה של CRA אינו אומר. סטודיו ליוגה או קבלן אינם מושפעים.

האם שיטת מזומן או צבירה משנה את התשובה, ומי אינו יכול לתבוע את ההפרשה?

ההפרשה בנויה לעסקים בשיטת צבירה (הכנסה נספרת כשמרוויחים אותה ולא כשהכסף זז). בדף שיטות החשבונאות של CRA כתוב שחקלאים, דייגים וסוכני עמלות עצמאים רשאים להשתמש בשיטת מזומן או בשיטת צבירה, וכל שאר ההכנסה העצמאית חייבת להיות בשיטת צבירה. לחברות ולשותפויות ראו הנהלת חשבונות במזומן או בצבירה בקנדה.

האם פיקדון או רטיינר של לקוח הם הכנסה חייבת במס בעת הקבלה?

פיקדון שמשולם על חשבון מחיר סחורה או שירות עתידיים כפוף לאותו כלל: הכנסה בעת הקבלה, עם הפרשה לחלק שעדיין חייבים. פיקדון למטרה אחרת דורש בדיקה משלו.

• פיקדון על חשבון המחיר (פיקדון חוזה): הכנסה לפי פסקה ⁦12(1)(a)⁩, עם הפרשה כל עוד נותרה עבודה.
• רטיינר (retainer) שמוחזק בחשבון נאמנות עבור הלקוח: האם הכסף כבר שייך לעסק, ולכן “התקבל” לפי פסקה ⁦12(1)(a)⁩, תלוי בתנאים ובכללים מקצועיים. החוק ודפי CRA שצוטטו כאן אינם מכריעים בכך. בקשו לבדוק לפני שמטפלים בו בדרך כלשהי.
• פיקדון שמוחזר כשמחזירים חפץ שבו נמסרה הסחורה (למשל מיכל): פסקה ⁦12(1)(a)(ii)⁩ כוללת אותו, ופסקת משנה ⁦20(1)(m)(iv)⁩ מתירה הפרשה להחזר הצפוי. בקבוקים אינם נכללים.
• פיקדון שאתם מחזירים כי הלקוח ביטל: הוא היה הכנסה בעת הקבלה. פסקה ⁦20(1)⁩(⁦m.2⁩) מתירה ניכוי להחזר בשנה שבה מבצעים אותו, ולכן החזר אחרי סוף השנה נופל בשנה המאוחרת.
• פיקדון בטחון בר החזר שמוחזק כנגד נזק או אובדן: פסקאות ⁦12(1)(a)⁩ ו-⁠⁦20(1)(m)⁩ אינן אומרות איך מטפלים בו. החוזה ומה שקורה לפיקדון משנים. אל תניחו אף אחת מהתשובות.
• פיקדון או דמים שאתם שומרים בין אם תספקו ובין אם לא: בדרך כלל חייב במס במלואו בעת הקבלה, כמו במקרה סעיף 9 שלמעלה. האם פיקדון שאינו ניתן להחזר נשמר בכל מקרה, והאם הוא מתאים גם לפסקה ⁦12(1)(a)⁩, תלוי בחוזה ובעובדות.

לעבודה שטרם חויבה של בעל מקצוע חופשי ראו מכירות דצמבר ששולמו בינואר. לחשבוניות שלא שולמו ולחובות מסופקים ראו מחיקת חשבוניות לקוחות שלא שולמו.

איך עוקבים אחרי ההפרשה משנה לשנה בדוח של חברה?

חברה מציגה את יתרת כל הפרשה ב-Schedule 13, שמוגש עם ה-⁠⁦T2⁩, ומעבירה את השינוי ל-⁠Schedule 1. התחייבות בספרים להכנסה נדחית וההפרשה למס הן שני מספרים נפרדים שצריך ליישב. אם הספרים כבר דוחים את ההכנסה, ודאו שהדחייה בספרים וההפרשה למס לא חלות שתיהן על אותם דולרים: ב-⁠Schedule 1 יש שורות נפרדות להפרשות מהדוחות הכספיים (126 ו-⁠414), ואילו יתרות נכנסות לאן נקבע עם פקודות סוף השנה. ההתאמה המלאה מוסברת בלמה רווח הספרים שונה מההכנסה החייבת ב-⁠⁦T2⁩.

יתרת הפתיחה של כל שנה צריכה להיות שווה ליתרת הסגירה של השנה הקודמת. פער מעיד בדרך כלל שהפרשה הוחמצה או נשמטה. בעל עסק יחידני מוסיף בחזרה את ההפרשה של השנה שעברה בשורה 8290 בחלק 3C של טופס ⁦T2125⁩ ולפי Guide T4002 על הפרשות מותרות תחת הוצאות אחרות, מנכה את ההפרשה של השנה הזו בשורה 9270 בחלק 4, כהפרשה מפורטת. לפקודות סוף השנה סביב זה ראו רשימת בדיקה לסגירת שנה לחברה ודוחות כספיים ו-⁠GIFI לסוף שנה.

מה אם בשנים קודמות פספסו את ההפרשה או את ההוספה בחזרה?

פסקה ⁦12(1)(e)⁩ מוסיפה להכנסה השנה הפרשה שנוכתה בשנה שעברה, ולכן דוח שהשמיט את ההוספה בחזרה הציג את ההכנסה של אותה שנה בחסר. שנה שלא תבעה הפרשה שיכלה לתבוע אולי דיווחה על הכנסה גבוהה מדי, אבל הפרשה מאוחרת רק דוחה הכנסה, כי השנה הבאה מוסיפה אותה בחזרה. השנים קשורות זו לזו, ולכן בדקו אותן יחד מהתשלום הגדול הראשון מראש. עד כמה אחורה אפשר לשנות שנה שהוגשה מוסבר בעד כמה אחורה CRA יכולה לקבוע שומה מתוקנת.

האם הפרובינציה שלי משנה את התשובה?

כלל ההפרשה בעמוד זה פדרלי. CRA מנהלת את מס החברות הפרובינציאלי והטריטוריאלי ב-⁠⁦T2⁩ בכל פרובינציה וטריטוריה מלבד קוויבק ואלברטה.

• אלברטה: חברה עם מוסד קבע שם מגישה דוח של אלברטה אלא אם היא פטורה. אלברטה קובעת שחישוב ההכנסה החייבת שלה מקביל לפדרלי, ואילו ניכויים לפי שיקול דעת יכולים להיות שונים בין שני הדוחות.
• קוויבק: קוויבק מפעילה מס חברות משלה. בדקו איך Revenu Québec מטפלת בהפרשה לפני שנשענים על עמוד זה.

דוגמה

כל הסכומים בדולרים קנדיים ולהמחשה בלבד.

סטודיו ליוגה מוכר חבילות שיעורים

סטודיו ליוגה בטורונטו בשיטת צבירה מוכר חבילות שיעורים בסך ⁦C$40,000⁩ בדצמבר. עד סוף השנה נלקחו שיעורים בסך ⁦C$15,000⁩ ונותרו ⁦C$25,000⁩.

• שנה ראשונה: הסטודיו כולל בהכנסה את ⁦C$40,000⁩ שהתקבלו ומנכה הפרשה של ⁦C$25,000⁩ לשיעורים שעוד צריך לתת, ולכן ההכנסה מהחבילות היא ⁦C$15,000⁩. אם ההיסטוריה שלו מראה שחלק מהחבילות פגות בלי שנוצלו, הפרשה סבירה נמוכה יותר.
• שנה שנייה: הוא מוסיף בחזרה את ⁦C$25,000⁩. אם ניתנים שיעורים בסך ⁦C$20,000⁩ ונותרים ⁦C$5,000⁩, הוא מנכה הפרשה חדשה של ⁦C$5,000⁩. ההכנסה מהחבילות היא ⁦C$20,000⁩: ⁦C$25,000⁩ שהוספו בחזרה, פחות ההפרשה החדשה של ⁦C$5,000⁩.

חנות מתנות מחזיקה כרטיסי מתנה וזיכוי בחנות

חנות מתנות בוונקובר מכרה כרטיסי מתנה וזיכוי בחנות ששולם מראש על ידי לקוחות. ⁦C$12,000⁩ לא נוצלו בסוף השנה. המכירות היו הכנסה בעת המכירה. לפי היסטוריית המימוש, החנות צופה ש-⁦C$9,000⁩ יומשו אחרי סוף השנה ו-⁦C$3,000⁩ לא. כשהיא מתייחסת לזיכוי בחנות ששולם כאל כרטיס מתנה, היא רשאית לנכות הפרשה על ⁦C$9,000⁩ ולהוסיף סכום זה בחזרה להכנסה בשנה הבאה. זיכוי של ⁦C$500⁩ שניתן ללקוח במקום החזר על החזרת מוצר הוא שאלה נפרדת ואינו חלק מהפרשה זו.

קבלן שיפוצים לוקח פיקדון

קבלן שיפוצים בהמילטון מקבל בנובמבר פיקדון של ⁦C$30,000⁩ לעבודה שמתחילה במרץ. עד סוף השנה לא בוצעה עבודה. אם הפיקדון הוא תשלום על חשבון מחיר החוזה, הוא נכלל בהכנסה והקבלן רשאי לנכות הפרשה לשירותים שעוד צריך לתת; ההפרשה מתווספת בחזרה בשנה הבאה, כשהעבודה מתחילה. אם החוזה מתייחס לחלק ממנו, נניח ⁦C$5,000⁩, כפיקדון בטחון בר החזר, חלק זה הוא שאלה אחרת שהחוק ודפי CRA שצוטטו כאן אינם מכריעים בה. הקבלן רושם אותו בנפרד ומבקש לבדוק אותו לפני שמטפלים בו בדרך כלשהי.

המצב שלכם שונה?

• בסוף השנה שלכם יש תשלומים גדולים מראש, תוכנית כרטיסי מתנה או יתרות זיכוי בחנות: ההחלטה אילו יתרות מזכות, מהי הפרשה סבירה ואיך הספרים והדוח נושאים אותה מדי שנה דורשת שיקול דעת מקצועי. ראו סיוע בהנהלת חשבונות או סיוע במס חברות.
• דוחות קודמים לא תבעו הפרשה או לא הוסיפו אותה בחזרה: ההכנסה של יותר משנה אחת מושפעת. ראו סיוע במס חברות, את המדריך על השלמת ספרים מאוחרים ואת רשימת הבדיקה לסגירת שנה.
• אתם מוכרים אוכל, משקאות או שירותי תחבורה: התקרה בסעיף משנה ⁦20(6)⁩ מגבילה את ההפרשה. העלו זאת מול סיוע במס חברות.
• אתם חקלאים או דייגים בשיטת מזומן: ההפרשה אינה זמינה. ראו הנהלת חשבונות במזומן או בצבירה בקנדה.
• חלק מהפיקדון עשוי להיות בר החזר, או שרטיינר מוחזק בחשבון נאמנות: החוזה והעובדות מכריעים. העלו זאת מול סיוע במס חברות.
• לקוחות לא שילמו, או שמחקתם חשבונית: ראו מחיקת חשבוניות לקוחות שלא שולמו.
• אתם צריכים לדעת מתי חל ⁦GST/HST⁩ על פיקדון או כרטיס מתנה: ראו את מדריך מס המכירה על פיקדונות.
• ביצעתם את העבודה בדצמבר והלקוח שילם בינואר: ראו מכירות דצמבר ששולמו בינואר.
• אתם משלמים לאדם אחר כדי שייקח על עצמו התחייבויות לתשלומים מראש של לקוחות: בחירה כתובה משותפת לפי סעיפי משנה ⁦20(24)⁩ ו-⁠⁦20(25)⁩ עשויה לאפשר ניכוי של תשלום סביר, ואז מפסיקים לתבוע הפרשה להתחייבויות האלה. המקבל כולל את התשלום כסכום לפי פסקה ⁦12(1)(a)⁩ אם הוא מקבל אותו במהלך העסק. יש להודיע לשר ההכנסות הלאומיות בכתב עד המוקדם מבין מועדי הגשת הדוח של שני הצדדים לשנת התשלום. העלו זאת מול סיוע במס חברות.
• אתם גובים שכר דירה מראש על נכס שבבעלותכם: ראו איך מסים הכנסה משכירות.
• החברה שלכם בקוויבק או באלברטה: חל דוח פרובינציאלי נפרד; התחילו בסיוע במס חברות.
• אותו פיקדון נלקח על ידי עסק אמריקאי: ראו את הטיפול האמריקאי בתשלומים מראש ובפיקדונות של לקוחות.