חברה קנדית עם שותף מייסד אמריקאי: היכן להתאגד

חלוקת השליטה קובעת את רוב התשובה. חברה קנדית נחשבת חברה פרטית בשליטה קנדית (CCPC) רק אם תושבי חוץ אינם שולטים בה (סעיף ⁦125(7)⁩). כשמייסד תושב ארה״ב מחזיק במחצית מהמניות או פחות ואין בעלי מניות אחרים שהם תושבי חוץ, חברה קנדית יכולה לשמור על שיעור המס הפדרלי לעסק קטן של ⁦9%⁩, על זיכוי SR&ED ניתן להחזר של ⁦35%⁩ ועל הפטור על רווחי הון של המייסד הקנדי. מעל המחצית שלושתם אובדים, והחברה הופכת לחברה זרה בשליטה (CFC) מבחינת המייסד האמריקאי.

בכל חלוקה, למייסד האמריקאי יש דיווחים בארה״ב בגלל חברה קנדית: טופס 5471 לשנה שבה נרכשו המניות (בהחזקה של ⁦10%⁩ או יותר), בדיקה שנתית אם החברה היא חברת השקעות זרה פסיבית (PFIC), ולעיתים גם FBAR וטופס 8938. מה הופך מקרה למורכב: אופציות או זכויות וטו שמזיזות את השליטה, מייסד שהוא אזרח אמריקאי שגר בקנדה, מייסד אמריקאי שחותם על חוזים מארה״ב, וכסף שגויס ומונח בבנק. הכינו את טבלת ההחזקות, הסכם בעלי המניות, תושבות ואזרחות של כל מייסד והמקום שבו כל מייסד עובד.

מייסד אחד בקנדה ומייסד אחד בארצות הברית: חברה קנדית, חברה בדלאוור או שתיהן?

חברה קנדית נוחה יותר למייסד הקנדי; חברה בדלאוור נוחה יותר למייסד האמריקאי ולמשקיעים אמריקאים. כל בחירה נותנת למייסד אחד הטבת מס במכירה, ולשני עומס דיווח.

QSBS דורש מניות של “domestic corporation” (⁦26 U.S.C. 1202⁩), ולכן מייסד אמריקאי בחברה קנדית מוותר עליו; בחברה בדלאוור אפשר לפטור מס עד ⁦100%⁩ מהרווח אחרי חמש שנים (פטור על מניות של עסק קטן). הפטור הקנדי על רווחי הון דורש מניות של CCPC (סעיף 110.6). אם בוחרים בדלאוור, הדיווחים של המייסד הקנדי והסיכון שקנדה תמסה את החברה מפורטים בבעלים קנדי של חברה אמריקאית. אם שני המייסדים גרים בקנדה וצפוי כסף אמריקאי, ראו חברה בדלאוור או חברה קנדית לסטארט-אפ.

חברה שהתאגדה בקנדה היא תושבת קנדה לצורכי מס, בכל מקום שבו הדירקטורים מתכנסים (סעיף ⁦250(4)⁩), וארה״ב רואה בה חברה זרה. דירקטור אמריקאי אינו משנה אף אחת מהתשובות.

האם שותף מייסד אמריקאי מונע מהחברה הקנדית שלנו להיות CCPC?

לא, בהחזקה של מחצית או פחות, אלא אם משהו אחר נותן לתושבי חוץ שליטה. בסעיף ⁦125(7)⁩ יש שני מבחני שליטה, ובסעיף ⁦251(5)(b)⁩ יש תוספת שלישית:

• שליטה בידי תושבי חוץ. חברה ש”נשלטת, במישרין או בעקיפין, בכל דרך שהיא” בידי תושבי חוץ אינה CCPC. הניסוח כולל שליטה בפועל: כל השפעה שאם תנוצל תאפשר שליטה בחברה (סעיף ⁦256(5.1)⁩). קול מכריע, רוב בדירקטוריון או וטו על ניהול שוטף יכולים להטות חברה שמחולקת חצי חצי.
• כל המניות של תושבי חוץ כבעלים אחד. אם כל המניות שבידי תושבי חוץ היו בידי אדם אחד והוא היה שולט בחברה, החברה אינה CCPC. מניות של משקיע מלאך אמריקאי שיצטרף בהמשך מצטרפות למניות של המייסד האמריקאי.
• אופציות וזכויות. זכות לרכוש מניות, עכשיו או בעתיד, נחשבת כאילו מומשה (סעיף ⁦251(5)(b)⁩). מייסד אמריקאי שמחזיק במחצית ויש לו אופציה לעוד נחשב כמי שכבר מחזיק ביותר.

הקובע הוא מקום המגורים, לא האזרחות. אזרח אמריקאי שגר בקנדה הוא תושב קנדה לצורך המבחן הזה, ולכן החברה יכולה להיות CCPC וגם CFC בעת ובעונה אחת; ראו בעלים אמריקאים של חברות קנדיות. כשכסף אמריקאי משיג בהמשך שליטה, שנת המס מסתיימת מוקדם; ראו אובדן מעמד CCPC לטובת משקיעים זרים.

מה המייסד האמריקאי מגיש מדי שנה בגלל חברה קנדית?

המייסד האמריקאי מגיש טופס 5471 בשנה שבה נרכשו המניות, ומדי שנה מרגע שהחברה היא CFC. טפסים נוספים תלויים במעמד PFIC, בסמכות חתימה ובשווי המניות.

הוראות טופס 5471 קובעות את הקטגוריות; הקנס על טופס חסר מתחיל ב-⁠⁦US$10,000⁩. פירוט הקטגוריות, הקנסות וההקלות נמצא בבעלים אמריקאים של חברות זרות.

חובת FBAR חלה גם על סמכות חתימה בלבד, ומייסד שמחזיק ביותר מ-⁠⁦50%⁩ מהחברה נחשב גם בעל זכות פיננסית בחשבונותיה (עמוד ה-⁠FBAR של IRS; ⁦31 CFR 1010.350⁩). מניות שדווחו בטופס 5471 או 8621 שהוגש בזמן עדיין נספרות לסף של טופס 8938, אבל אין צורך לפרט אותן שוב (הוראות טופס 8938).

האם החברה הקנדית יכולה להיות CFC או PFIC מבחינת המייסד האמריקאי?

CFC דורש בעלי מניות אמריקאים שמחזיקים ביותר ממחצית; PFIC דורש רק הכנסה פסיבית או נכסים פסיביים. מייסד אמריקאי שמחזיק בדיוק מחצית נמנע ממעמד CFC, אבל עדיין יכול להחזיק במניות PFIC.

מתי החברה הקנדית היא CFC?

חברה זרה היא CFC כשבעלי מניות אמריקאים מחזיקים ב-יותר מ-⁠⁦50%⁩ מהקולות או מהשווי שלה (⁦26 U.S.C. 957⁩). בעל מניות אמריקאי הוא אדם אמריקאי שמחזיק ב-⁠⁦10%⁩ או יותר, כולל מניות של בני משפחה לפי כללי הייחוס. סכמו את כל בעלי המניות האמריקאים: מייסד אמריקאי במחצית ועוד משקיע מלאך אמריקאי ב-⁠⁦10%⁩ יוצרים CFC, וכך גם מייסד קנדי שהוא אזרח אמריקאי.

האם סטארט-אפ שעדיין בלי הכנסות יכול להיות PFIC?

כן. חברה זרה היא PFIC כש-⁠⁦75%⁩ או יותר מהכנסתה ברוטו פסיביים, או כש-⁠⁦50%⁩ או יותר מנכסיה מניבים הכנסה פסיבית (⁦26 U.S.C. 1297⁩). סטארט-אפ שההכנסה היחידה שלו היא ריבית על כסף שגויס עומד במבחן ההכנסה, והמזומן נספר במבחן הנכסים.

• חריג שנת ההתחלה. הוא חל רק על השנה הראשונה שבה יש הכנסה ברוטו, ורק אם החברה אינה PFIC באף אחת משתי השנים הבאות (⁦26 U.S.C. 1298(b)(2)⁩). ריבית היא הכנסה ברוטו, ולכן השעון יכול להתחיל לפני המכירה הראשונה.
• בלי בחירה. רווח ממכירה נחשב חלוקה עודפת (excess distribution) ומפוזר על פני שנות ההחזקה: החלק של שנות PFIC קודמות ממוסה בשיעור הגבוה ביותר עם ריבית, והשאר כהכנסה רגילה (הוראות טופס 8621).
• בחירת QEF. המייסד כולל בהכנסתו מדי שנה חלק מהרווח הרגיל של החברה ומרווח ההון נטו שלה, כלומר כלום בשנת הפסד, אבל רק אם החברה מספקת לו דוח מידע שנתי ל-⁠PFIC. המייסד עושה את הבחירה בטופס 8621 עד מועד ההגשה, כולל הארכות, של הדוח לשנה הראשונה שבה היא חלה.
• דיבידנדים. דיבידנד מחברה שהיא PFIC בשנת התשלום או בשנה שלפניה אינו דיבידנד מזכה (⁦26 U.S.C. 1(h)(11)(C)(iii)⁩).

בעל מניות אמריקאי של CFC בדרך כלל אינו כפוף לכללי PFIC לגבי אותן מניות כל עוד החברה היא CFC.

מה שינה חוק המס האמריקאי של 2025 לבעלים אמריקאי של חברה זרה?

Public Law 119-21 שינה את כללי ה-⁠CFC לשנות מס שמתחילות אחרי 31 בדצמבר 2025, כשבשני כללי הבעלות סופרים לפי שנת המס של החברה הזרה (Public Law 119-21, סעיפים 70323, 70353 ו-⁠70354):

• GILTI הפך להכנסה מבוחנת נטו של CFC, והתשואה הפטורה ממס על נכסים מוחשיים בוטלה. סטארט-אפ עם מעט נכסים מוחשיים מפסיד מעט מהביטול.
• חלק יחסי. בעל מניות אמריקאי שמחזיק במניות CFC ביום כלשהו בשנה כולל בהכנסתו הכנסת subpart F לתקופת ההחזקה, ולא רק מי שהחזיק ביום האחרון.
• הגבלת הייחוס כלפי מטה חזרה. אדם אמריקאי שוב אינו נחשב כמחזיק במניות שמחזיק אדם זר. זה חשוב בעיקר לקבוצות עם חברת אם זרה, לא לשני מייסדים יחידים.

אחוזי הניכוי והזיכוי של חברות על הכנסה מבוחנת נטו של CFC מגיעים ליחיד רק דרך בחירה לפי סעיף 962; ראו בעלים אמריקאים של חברות זרות.

איך כל מייסד מקבל תשלום מחברה קנדית, ומי מנכה מס במקור?

שכר נקבע לפי המקום שבו כל מייסד עובד; דיבידנדים נקבעים לפי המקום שבו כל מייסד גר.

אם החברה מנכה פחות מדי מדיבידנד, היא חייבת בהפרש (סעיף ⁦215(6)⁩), והדירקטורים שלה, כולל מייסד אמריקאי שיושב בדירקטוריון, עלולים להיות אחראים באופן אישי לניכויים קנדיים שהחברה לא ניכתה או לא העבירה, עד שנתיים אחרי שעזבו את הדירקטוריון (סעיף 227.1). בהנהלת שכר אמריקאית, אדם שאחראי להעביר מס שנוכה ובכוונה אינו מעביר אותו עלול לחוב אותו באופן אישי (⁦26 U.S.C. 6672⁩).

קנדה ממסה הכנסה מעבודה של תושב חוץ רק בגין תפקידים שבוצעו בקנדה (סעיף ⁦115(1)(a)(i)⁩). ימים שהמייסד האמריקאי עובד בקנדה משנים זאת. חשבונות שכר אמריקאיים וכללי המדינות מפורטים בהעסקת עובד מעבר לגבול; טפסי אמנה וטפסי ⁦NR4⁩ מפורטים בבעלים תושבי חוץ של חברה קנדית.

מייסד אמריקאי שעובד ממשרד בארה״ב, או שחותם בדרך קבע על חוזים של החברה בארה״ב, יכול ליצור לחברה מוסד קבע אמריקאי לפי סעיף ⁦V(1)⁩ ו-⁠⁦V(5)⁩ באמנה (האמנה). אז החברה הקנדית עשויה להיות חייבת במס אמריקאי ובדוח אמריקאי. האמנה חלה רק על מסי הכנסה פדרליים (סעיף ⁦II(2)(b)⁩), ולכן מייסד שעובד במדינה מסוימת יכול להביא לדיווחים מדינתיים גם בלי מוסד קבע; ראו דוח מס אמריקאי של חברה קנדית.

מה משתנה אם המייסד האמריקאי מחזיק ביותר ממחצית המניות?

החברה מפסיקה להיות CCPC והופכת ל-⁠CFC. שני הצדדים מפסידים משהו:

• מס קנדי. אין ניכוי לעסק קטן, ולכן הכנסה מעסק פעיל ממוסה בשיעור הכללי הפדרלי של ⁦15%⁩ ועוד השיעור הפרובינציאלי. זיכוי SR&ED יורד לזיכוי של ⁦15%⁩ שאינו ניתן להחזר ואפשר לנצל אותו רק כנגד מס (סעיף 127). המייסד הקנדי מאבד את הפטור על רווחי הון.
• מס אמריקאי למייסד. טופס 5471 בכל שנה, בצירוף הדוחות הכספיים של החברה. ריבית על כסף שגויס היא בדרך כלל הכנסת subpart F, אבל הכנסת subpart F אינה יכולה לעלות על הרווחים והעודפים השוטפים, ולכן שנת הפסד בדרך כלל אינה יוצרת הכללה בהכנסה (⁦26 U.S.C. 952(c)⁩); שנה רווחית מאוחרת יותר יכולה להחזיר אותה. משעה שהחברה רווחית, הכנסה מבוחנת נטו של CFC נכללת בהכנסה מדי שנה, אלא אם חל החרגה.
• החרגה למס גבוה. חברה שאינה CCPC ומשלמת את השיעור הכללי עשויה לעמוד במבחן המס הגבוה של ⁦18.9%⁩; אם כן או לא תלוי בפרובינציה ובנתוני השנה. ראו בעלים אמריקאים של חברות זרות.

מה כדאי להחליט לפני שמנפיקים את המניות?

סגרו את נושא השליטה ואת המסמכים לפני שמישהו חותם על הסכם הרשמה למניות; את שניהם קשה לשנות אחר כך.

1. החלוקה, כשסופרים כל זכות. אופציות, כתבי אופציה ומכשירים הניתנים להמרה נספרים בשליטה בקנדה. תכננו איפה המייסד האמריקאי יעמוד אחרי סבב הגיוס הראשון, ולא רק במועד ההקמה.
2. דירקטוריון וזכויות וטו. מי ממנה את הדירקטוריון, למי יש קול מכריע, ומה דורש את הסכמת המייסד האמריקאי.
3. מי הוא אדם אמריקאי. אזרחות וגרין קארד של כל מייסד ושל כל בן משפחה שמחזיק במניות.
4. היכן כל מייסד עובד ומי חותם על חוזים. זה קובע את הנהלת השכר ואת הסיכון למוסד קבע אמריקאי.
5. זכויות מידע. קבעו בהסכם בעלי המניות שהחברה חייבת לספק דוחות כספיים לטופס 5471 ודוח מידע שנתי ל-⁠PFIC.
6. הבשלה. מייסד אמריקאי עם מניות שמבשילות בהדרגה צריך להגיש בחירה לפי ⁦83(b)⁩ תוך 30 ימים מההנפקה (⁦26 U.S.C. 83(b)(2)⁩); ראו מניות מייסדים שמבשילות בהדרגה.
7. מורשי חתימה בבנק. מייסד אמריקאי שחותם על חשבונות בנק קנדיים יוצר חובת FBAR.

דוגמה

כל הנתונים להמחשה ובדולרים קנדיים, אלא אם צוין דולרים אמריקאיים. מס פדרלי בלבד.

חצי חצי: טורונטו וסיאטל

• חברה באונטריו מנפיקה ⁦50%⁩ מהמניות למייסד מטורונטו ו-⁠⁦50%⁩ למייסד מסיאטל, עם דירקטוריון מאוזן וללא קול מכריע. היא CCPC; המייסד מסיאטל אינו בעלים של CFC.
• בשנת ההנפקה, המייסד מסיאטל מגיש טופס 5471 (קטגוריה 3, וקטגוריה 2 כדירקטור) יחד עם טופס 1040.
• אחר כך החברה מגייסת ⁦CA$2,000,000⁩ ממשקיעי מלאכים קנדים ומרוויחה ⁦CA$60,000⁩ ריבית בלי מכירות. כל ההכנסה ברוטו שלה פסיבית, ולכן היא PFIC אלא אם חל חריג שנת ההתחלה, שדורש שהחברה לא תעבור אף אחד ממבחני ה-⁠PFIC באף אחת משתי השנים הבאות. המייסד מסיאטל מחליט על בחירת QEF ומבקש מהחברה דוח מידע שנתי.

⁦60/40⁩ לטובת המייסד האמריקאי

• המייסד מסיאטל מחזיק ב-⁠⁦60%⁩. החברה אינה CCPC והיא CFC.
• היא משלמת ⁦CA$500,000⁩ שכר מזכה ל-⁠SR&ED. כ-⁠CCPC היא הייתה מקבלת ⁦35%⁩, כלומר ⁦CA$175,000⁩, במזומן. עכשיו היא מקבלת ⁦15%⁩, כלומר ⁦CA$75,000⁩, שאינם ניתנים להחזר ועוברים לשנים הבאות עד שיהיה לה מס לקזז.
• המייסד מסיאטל מגיש טופס 5471 בכל שנה. הריבית על המזומן היא הכנסת subpart F, אבל בשנות הפסד מגבלת הרווחים והעודפים משאירה את ההכללה על אפס.

תשלום למייסד מסיאטל

• בחברה החצי-חצי, החברה הקנדית משלמת למייסד מסיאטל ⁦US$120,000⁩ על עבודה שבוצעה בסיאטל. היא מפעילה הנהלת שכר אמריקאית ואינה מנכה מס קנדי.
• היא משלמת גם דיבידנד של ⁦CA$20,000⁩. החברה מנכה ⁦15%⁩ לפי האמנה, כלומר ⁦CA$3,000⁩, במקום ⁦25%⁩ (⁦CA$5,000⁩), מעבירה אותו ומנפיקה טופס ⁦NR4⁩.
• המייסדת מטורונטו מקבלת משכורת של ⁦CA$100,000⁩ דרך הנהלת שכר קנדית, ללא EI כי היא שולטת ב-⁠⁦50%⁩ מהקולות.

שונה אצלכם?

• שני המייסדים גרים בקנדה וצפוי כסף אמריקאי: ראו חברה בדלאוור או חברה קנדית לסטארט-אפ.
• המייסד תושב קנדה הוא אזרח אמריקאי: האינטראקציה בין CFC לשיעור העסק הקטן מפורטת בבעלים אמריקאים של חברות קנדיות.
• בחרתם בדלאוור: ראו בעלים קנדי של חברה אמריקאית.
• משקיעים אמריקאים עומדים להשתלט: ראו אובדן מעמד CCPC לטובת משקיעים זרים, או העברת סטארט-אפ קנדי תחת חברת אם בדלאוור אם הם רוצים מעבר לחברת אם בדלאוור (flip).
• המייסד האמריקאי פספס הגשה של טופס 5471 או 8621: ראו בעלים אמריקאים של חברות זרות.
• שתי מדינות, מבחן CCPC שטבלת ההחזקות יכולה לסיים, וטפסים אמריקאיים מדי שנה: קבלו ייעוץ במיסוי חוצה גבולות לפני שמנפיקים את המניות.