חברה בדלאוור או חברה קנדית לסטארט-אפ במימון הון סיכון?

התשובה במס תלויה בשתי עובדות: מי ישלוט בחברה, ואיפה הצוות עובד. חברה קנדית בשליטת תושבי קנדה היא חברה פרטית בשליטה קנדית (CCPC). CCPC משלמת מס פדרלי של ⁦9%⁩ על הכנסה מעסק פעיל עד ⁦C$500,000⁩ במקום ⁦15%⁩, יכולה לקבל זיכוי מס SR&ED של ⁦35%⁩ שמשולם במזומן, ומאפשרת לכל מייסד להשתמש בפטור לכל החיים על רווחי הון, ⁦C$1,275,000⁩, במכירה. כל הטבה נמשכת רק עד שתושבי חוץ שולטים בחברה.

חברה בדלאוור לעולם אינה CCPC, וגם חברת בת קנדית שתחתיה אינה CCPC. מה שדלאוור נותנת הוא מניות מזכות של עסק קטן (QSBS) למשקיעים אמריקאים, וחברה שמתאימה למסמכים שמשקיעים אמריקאים רגילים אליהם. האם קרן מסוימת תשקיע בחברה קנדית או תדרוש מנפיקה מדלאוור זו שאלה של מזכר ההבנות להשקעה (term sheet): יש קרנות שכן ויש שלא. אספו את טבלת ההחזקות המתוכננת אחרי סבב הגיוס הבא, את תנאי הדירקטוריון וזכויות הווטו במזכר ההבנות, ואת המקום שבו כל מייסד ומהנדס גר ועובד.

דלאוור, קנדה או שתיהן: איך הן משתוות?

שורת האופציות נובעת מסעיף 7 לחוק מס הכנסה הקנדי: אופציות ש-⁠CCPC מעניקה לעובדים במרחק זרוע ממוסות כשהמניות נמכרות, ואופציות מכל מעסיק אחר, כולל חברת אם בדלאוור, ממוסות בניצול. ראו אופציות על מניות לעובדים בקנדה. בכל העמודות, מי שמעסיק עובדים בקנדה גם מנכה במקור מס שכר קנדי ומגיש טפסי ⁦T4⁩ (סעיף 153), והדירקטורים שלו עלולים לשאת באחריות אישית לסכומים שלא נוכו או לא הועברו, עד שנתיים אחרי שעזבו את הדירקטוריון (סעיף 227.1); ראו העסקת עובד מעבר לגבול.

מה מעמד CCPC נותן למייסדים קנדים?

חברה פרטית בשליטה קנדית (CCPC) מקבלת שלושה דברים שמבנה בדלאוור לא יכול לקבל: שיעור המס לעסק קטן, זיכוי SR&ED שניתן להחזר, ואת הפטור לכל החיים על רווחי הון של המייסדים. המעמד תלוי בשליטה, לפי סעיף ⁦125(7)⁩.

מי נחשב כמי ששולט ב-⁠CCPC?

חברה קנדית מפסיקה להיות CCPC כשתושבי חוץ שולטים בה "במישרין או בעקיפין בכל דרך שהיא", ולכן גם מושבים בדירקטוריון וזכויות וטו יכולים להיחשב. מבחן שני מאחד את המניות של כל תושבי החוץ כאילו אדם אחד מחזיק בהן: אם אותו אדם היה שולט בחברה, היא אינה CCPC, גם בלי הסכם הצבעה בין הקרנות. מה שקובע הוא תושבות, לא אזרחות. קרן סיד אמריקאית עם החזקת מיעוט בדרך כלל לא פוגעת במעמד, אבל הסכם בעלי המניות הוא שמכריע. כשסבב גיוס מסיים את המעמד, שנת המס מסתיימת מוקדם; ראו איבוד מעמד CCPC בגלל משקיעים זרים.

כמה שווה זיכוי ה-⁠SR&ED ל-⁠CCPC?

CCPC מקבלת ⁦35%⁩ על הוצאות מזכות של מחקר מדעי ופיתוח ניסויי (SR&ED) עד ⁦C$6,000,000⁩ בשנה. הסכום קטן כשההון החייב במס של השנה הקודמת עובר ⁦C$15,000,000⁩ ונעלם ב-⁠⁦C$75,000,000⁩ (CRA). חברות אחרות מקבלות ⁦15%⁩, שלא ניתן להחזר ושאפשר להשתמש בו רק כנגד מס.

• החזר במזומן. הזיכוי על הוצאות שוטפות ניתן להחזר בשיעור ⁦100%⁩ ל"חברה מזכה": CCPC שההכנסה החייבת שלה בשנה הקודמת לא עוברת ⁦C$500,000⁩, תקרה שקטנה כשההון החייב במס עובר ⁦C$15,000,000⁩ (סעיף 127.1). סטארט-אפ בלי הכנסה חייבת בשנה הקודמת עומד בתנאי, אלא אם ההכנסה או ההון החייב במס של חברות קשורות משנים את התוצאה.
• שנה שלמה. השיעור המוגדל דורש מעמד CCPC לאורך כל שנת המס (סעיף ⁦127(10.1)⁩).
• התאמה לתחום. הזיכוי הולך אחרי הוצאות המחקר. השרתים של ענן GPU הם רכוש הוני שנמחק דרך ניכוי פחת קנדי (מחיקת שרתי GPU בקנדה), ולכן ההחזר יכול להיות משמעותי יותר לחברת שבבים או קירור נוזלי. איזו עבודה מזכה, את זה מעריך מי שמכין את תביעת ה-⁠SR&ED שלכם, ו-⁠CRA היא שמאשרת.

מענקים כמו IRAP משנים את המספרים; ראו IRAP ומימון ממשלתי אחר.

מה צריך כדי לקבל את הפטור לכל החיים על רווחי הון?

הפטור, ⁦C$1,275,000⁩ לכל מייסד (CRA), מגן על רווחים ממניות של חברה מזכה לעסק קטן בקנדה (סעיף 110.6). במועד המכירה החברה חייבת להיות CCPC, ו-⁠⁦90%⁩ מהנכסים שלה צריכים לשמש עסק פעיל בעיקר בקנדה. מזומן שגויס ומוחזק מעבר לצורכי העסק יכול לפגוע בשני מבחני הנכסים (סעיף ⁦248(1)⁩). ב-⁠24 החודשים שלפני המכירה, רק המייסד או אנשים קשורים אליו יכולים להחזיק במניות, והחברה חייבת להיות CCPC שיותר מ-⁠⁦50%⁩ מהנכסים שלה פעילים.

המלכודת: מניות שהונפקו מהחברה נחשבות כאילו היו בבעלות אדם שאינו קשור לפני ההנפקה, ולכן במניות מייסדים 24 החודשים בדרך כלל נספרים ממועד ההנפקה. רווחים מעל הפטור ממוסים בשיעור הכללה של ⁦50%⁩. מניות של חברה בדלאוור לעולם אינן זכאיות לפטור.

תושב קנדה יכול להחזיק חברת C בדלאוור, וכמה זה עולה?

כן. תושב קנדה יכול להקים ולהחזיק חברת C בדלאוור. החברה מגישה טופס 1120 בכל שנה, גם בלי הכנסה, ומשלמת מס פדרלי של ⁦21%⁩ על ההכנסה החייבת. מדינות אחרות ממסות אותה רק במקום שבו היא מנהלת עסק.

• טופס 5472. כשאדם זר אחד, כמו מייסד קנדי, מחזיק ⁦25%⁩ או יותר, החברה האמריקאית מדווחת על כל עסקה החייבת בדיווח עם צד קשור, כמו משכורת למייסד, הלוואות של המייסד או תשלומים לחברת בת קנדית. הקנס על אי-הגשה הוא ⁦US$25,000⁩ (IRS).
• דלאוור. אגרת הדוח השנתי היא ⁦US$50⁩, והדוח ומס הזיכיון של דלאוור צריכים להיות מוגשים ומשולמים עד 1 במרץ בשנה שאחרי (דלאוור). שיטת המניות המורשות יכולה לחייב סטארט-אפ בסכום גבוה; שיטת הערך הנקוב המשוער, שמשתמשת במניות שהונפקו ובנכסים ברוטו מדוח המס, בדרך כלל נותנת סכום נמוך בהרבה. ראו מס הזיכיון של דלאוור.
• מחקר שנעשה בקנדה. חברה אמריקאית שמשלמת על מחקר שנעשה מחוץ לארה״ב מפחיתה אותו על פני 15 שנים מאמצע השנה שבה שילמה, בעוד שמחקר בארה״ב מנוכה מיד (Public Law 119-21). זו עלות של עיתוי שמורגשת כשהחברה מתחילה להרוויח; ראו ניכוי פיתוח שנעשה בחו״ל.

חברה בדלאוור שמנוהלת מקנדה ממוסה גם בקנדה?

זה אפשרי. חברה בדלאוור שמנוהלת מווטרלו הייתה תושבת קנדה לפי מבחן המשפט המקובל, אבל מכיוון שהיא נוצרה רק לפי הדין האמריקאי, אמנת המס בין קנדה לארצות הברית קובעת שהיא תושבת ארה״ב בלבד, והחוק הקנדי מתייחס אליה אז כתושבת חוץ (סעיף ⁦IV(3)⁩; סעיף ⁦250(5)⁩). מייסדים ומהנדסים שעובדים בקנדה בדרך כלל אומרים שהחברה מנהלת עסק בקנדה, ולכן היא מגישה דוח ⁦T2⁩ (סעיף ⁦150(1)(a)⁩), והם יכולים ליצור לה מוסד קבע (permanent establishment) בקנדה (מקום עסקים קבוע, כמו משרד שהצוות עובד ממנו), עם מס קנדי על הרווחים האלה ומס סניף (מס נוסף שבא במקום ניכוי במקור על דיבידנדים). ראו בעלים קנדי של חברה אמריקאית.

כל מייסד שמחזיק ⁦1%⁩ או יותר, ו-⁠⁦10%⁩ יחד עם אנשים קשורים, מגיש טופס ⁦T1134⁩ תוך 10 חודשים מתום שנת המס של המייסד עצמו (דיווח על חברות זרות קשורות). כל עוד המייסדים ועד ארבעה תושבי קנדה נוספים שולטים בחברה בדלאוור, היא חברה זרה קשורה בשליטתם, וההכנסה הפסיבית שלה, כמו ריבית על מזומן שגויס, יכולה להיות ממוסה אצלם בכל שנה כהכנסה פסיבית זרה (FAPI) (סעיף ⁦91(1)⁩; סעיף ⁦95(1)⁩).

מכיוון ש"חברה קנדית" חייבת להיות גם תושבת קנדה וגם מאוגדת בקנדה (סעיף ⁦89(1)⁩), החברה בדלאוור לעולם אינה CCPC. חברת הבת הקנדית שלה נשלטת בידי תושב חוץ, ולכן גם היא אינה CCPC, גם כשמייסדים קנדים מחזיקים בחברת האם.

מה אם מקימים את שתיהן: חברת אם בדלאוור וחברת בת קנדית?

חברת האם בדלאוור מגייסת את הכסף, וחברת הבת הקנדית מעסיקה את הצוות ומחייבת את חברת האם על עבודתה. חברת הבת אינה CCPC, ולכן היא משלמת מס פדרלי של ⁦15%⁩ על המרווח שלה ומקבלת את זיכוי ה-⁠SR&ED של ⁦15%⁩ שלא ניתן להחזר.

• חברת האם מגישה טופס 1120, טופס 5471 על חברת הבת, וטופס 5472 אם מייסד מחזיק ⁦25%⁩ או יותר, כי חברת הבת היא צד קשור. ראו חברת אם אמריקאית של חברה תפעולית זרה.
• חברת הבת מגישה דוח ⁦T2⁩, ובנוסף טופס ⁦T106⁩ כשהעסקאות עם חברת האם עוברות ⁦C$1,000,000⁩. התוספת שהיא גובה חייבת להיות במרחק זרוע; ראו תמחור בין החברה הקנדית לחברה האמריקאית שלכם.
• המייסדים מגישים ⁦T1134⁩ על חברת האם.

זה המבנה שנוצר במעבר לחברת אם בדלאוור (flip). הקמה שלו מהיום הראשון אומרת שאין החלפת מניות מאוחרת שקנדה יכולה למסות. החלפה מאוחרת של מניות קנדיות במניות דלאוור חייבת בדרך כלל במס למייסדים תושבי קנדה: גלגול מניות תמורת מניות דורש קונה קנדי (סעיף 85.1); מבנים של מניות הניתנות להחלפה (exchangeable shares) יכולים לדחות את המס. ראו העברת סטארט-אפ קנדי תחת חברת אם בדלאוור.

QSBS עוזר למייסדים קנדים, או רק למשקיעים אמריקאים?

בעיקר רק למשקיעים אמריקאים. סעיף 1202 דורש "חברה מקומית שהיא חברת C" (⁦26 U.S.C. 1202⁩), ולכן מניות של חברה קנדית לעולם אינן מזכות, וקרן אמריקאית שמשקיעה בחברה כזו מוותרת על QSBS. מייסדים תושבי קנדה שמוכרים מניות בדלאוור חייבים בדרך כלל במס רק בקנדה לפי האמנה (סעיף ⁦XIII(4)⁩), ולכן אין מס אמריקאי שסעיף 1202 יכול להקטין. מייסד שהוא אזרח אמריקאי במצב אחר: לפי סעיף השמירה (saving clause) באמנה (סעיף ⁦XXIX(2)⁩) ארה״ב עדיין ממסה את הרווח, ולכן סעיף 1202 יכול להקטין את המס האמריקאי, בזמן שגם קנדה ממסה את הרווח; ראו אמריקאים שגרים בקנדה. ראו מייסד קנדי שמוכר מניות של סטארט-אפ אמריקאי.

במניות שנרכשו אחרי 4 ביולי 2025, בעלי מניות אמריקאים יכולים לפטור עד ⁦100%⁩ מהרווח אחרי 5 שנים, אם הנכסים ברוטו של החברה לא עברו ⁦US$75,000,000⁩ בשום שלב לפני הנפקת המניות או מיד אחריה; המדרגות, התקרות ומבחני החברה מוסברים בפטור על מניות של עסק קטן.

אם נישאר חברה קנדית, קרנות אמריקאיות יבקשו הצהרות PFIC או יגדירו אותנו כ-⁠CFC?

הן עשויות לבקש את שניהם. קרן אמריקאית שמשקיעה בחברה קנדית רוצה לדעת בכל שנה אם החברה היא חברת השקעות זרה פסיבית (PFIC), ואם בעלי מניות אמריקאים שולטים בה.

סטארט-אפ שעוד אין לו הכנסות יכול להיות PFIC?

כן. חברה זרה היא PFIC לפי הדין האמריקאי כש-⁠⁦75%⁩ או יותר מההכנסה ברוטו שלה פסיבית, או כש-⁠⁦50%⁩ או יותר מהנכסים שלה מפיקים הכנסה פסיבית (⁦26 U.S.C. 1297⁩). סטארט-אפ שההכנסה היחידה שלו היא ריבית על הכסף שגייס יכול לעמוד במבחן ההכנסה, ומזומן שנושא ריבית נספר במבחן הנכסים.

• חריג הסטארט-אפ. החריג חל רק על השנה הראשונה עם הכנסה ברוטו, ורק אם שום חברה קודמת לא הייתה PFIC והחברה אינה PFIC באף אחת משתי השנים הבאות (⁦26 U.S.C. 1298(b)(2)⁩).
• הון חוזר. התקנות משאירות את הפסקה על הון חוזר שמורה וריקה (⁦26 CFR 1.1297-1(d)(2)⁩), ולכן אין חריג בתוקף למזומן תפעולי.
• מה הקרנות מבקשות. קביעה שנתית אם החברה היא PFIC, ולצורך בחירה בקרן מזכה בבחירה (qualified electing fund), הצהרת מידע שנתית של PFIC (PFIC Annual Information Statement) חתומה בידי החברה (⁦26 CFR 1.1295-1(g)⁩; IRS: הוראות טופס 8621).

טופס 8621 שבעלי המניות עצמם מגישים מוסבר בקרנות שנקנו מחוץ לארצות הברית.

מתי שליטה אמריקאית הופכת סטארט-אפ קנדי ל-⁠CFC?

חברה זרה היא חברה זרה בשליטה (CFC) כשבעלי מניות אמריקאים מחזיקים יותר מ-⁠⁦50%⁩ מזכויות ההצבעה או מהשווי שלה (⁦26 U.S.C. 957⁩). בעל מניות אמריקאי לעניין זה הוא אדם אמריקאי (US person) שמחזיק ⁦10%⁩ או יותר. כשסבב גיוס חוצה את הקו הזה, הקרנות האלה מדווחות על החברה ועשויות לכלול את ההכנסה שלה; החברה מספקת נתונים כספיים אבל לא מגישה דבר ל-⁠IRS. בעל מניות אמריקאי ב-⁠CFC נמצא בדרך כלל מחוץ לכללי PFIC לגבי אותן מניות; בעלי מניות אמריקאים קטנים יותר עדיין כפופים להם.

לשנות מס של חברות זרות שמתחילות אחרי 31 בדצמבר 2025, Public Law 119-21 החזיר את סעיף ⁦958(b)(4)⁩: חברה אמריקאית שבבעלות משקיע זר כבר לא נחשבת כמחזיקה במניות שאותו משקיע מחזיק, ולכן נספרות רק מניות שאנשים אמריקאים מחזיקים במישרין, דרך ישויות, או בייחוס בין אנשים אמריקאים. אותו סבב גיוס בדרך כלל מסיים גם את מעמד ה-⁠CCPC.

דוגמה

כל הסכומים להמחשה, בדולרים קנדיים אלא אם צוין דולר אמריקאי. מס פדרלי בלבד.

להישאר בקנדה: CCPC בתחום הקירור הנוזלי

• שני מייסדים מווטרלו מחזיקים כל אחד ⁦50%⁩ בחברה פדרלית. החברה מוציאה ⁦CA$1,000,000⁩ בשנה על מחקר מזכה: ⁦35%⁩ הם ⁦CA$350,000⁩, שמוחזרים במזומן כל עוד היא CCPC מזכה.
• קרן סיד אמריקאית לוקחת ⁦20%⁩. המייסדים שומרים על השליטה, והחברה נשארת CCPC.
• בסבב A, קרנות אמריקאיות לוקחות ⁦55%⁩ מזכויות ההצבעה. המעמד מסתיים בסגירה, ושנת המס מסתיימת ממש לפניה. אותן הוצאות מזכות מעכשיו ב-⁠⁦15%⁩, ⁦CA$150,000⁩, שלא ניתנים להחזר ושאפשר להשתמש בהם רק כנגד מס.
• מייסדים שרוצים את הפטור, עד ⁦CA$1,275,000⁩ רווח לכל אחד, חייבים לנצל אותו כל עוד החברה היא עדיין CCPC והמניות עמדו במבחן 24 החודשים.

דלאוור מהיום הראשון: ענן GPU עם סבב סיד של ⁦US$3,000,000⁩

• אותם מייסדים; השרתים במרכז נתונים לאירוח שרתים במתקן משותף בווירג׳יניה; כולם עובדים בווטרלו. השרתים עשויים לחייב דוחות בווירג׳יניה; ראו שרתים במרכז נתונים במדינה אחרת.
• 10,000,000 מניות מורשות, 9,000,000 מונפקות, ⁦US$3,000,000⁩ נכסים ברוטו. מס דלאוור הוא ⁦US$1,600⁩ לפי שיטת הערך הנקוב המשוער לעומת ⁦US$85,165⁩ לפי שיטת המניות המורשות, ובנוסף אגרת דוח של ⁦US$50⁩.
• טופס 5472 ו-⁠⁦T1134⁩ של כל מייסד חלים. כל עוד המייסדים שולטים בחברה, ריבית על מזומן הסיד יכולה להיות ממוסה אצלם כהכנסה פסיבית זרה (FAPI).
• מחקר של ⁦US$800,000⁩ שנעשה בקנדה בשנה הראשונה הוא מחקר זר: בערך ⁦US$26,700⁩ ⁦(1/30)⁩ ניתנים לניכוי באותה שנה, והשאר על פני 15 שנים.
• קנדה: כנראה מוסד קבע ודוח ⁦T2⁩, בלי הטבות CCPC.
• במכירה, קנדה ממסה את הרווח של המייסדים בלי פטור. קרנות אמריקאיות עשויות לקבל QSBS.

שתיהן: סטארט-אפ שבבים בדלאוור עם צוות בווטרלו

• חברת הבת הקנדית מעסיקה 10 מהנדסים בעלות של ⁦CA$2,000,000⁩ ומחייבת את חברת האם בעלות ועוד ⁦10%⁩, ⁦CA$2,200,000⁩.
• על הרווח של ⁦CA$200,000⁩ חל מס פדרלי של ⁦15%⁩, ⁦CA$30,000⁩. אם ⁦CA$1,500,000⁩ מזכים ב-⁠SR&ED, הזיכוי של ⁦15%⁩, ⁦CA$225,000⁩, מוחק את המס הזה והיתרה מועברת לשנים הבאות. כ-⁠CCPC מזכה, החברה הייתה מקבלת ⁦CA$525,000⁩ במזומן.
• הדוחות כמפורט למעלה; חברת האם מפחיתה את המחקר שהיא משלמת עליו על פני 15 שנים.

המצב שלכם שונה?

• קרנות אמריקאיות עומדות לקבל שליטה בחברה הקנדית שלכם: שנת המס הקצרה והדרך לנעול את הפטור מוסברים באיבוד מעמד CCPC בגלל משקיעים זרים.
• כבר יש לכם חברה קנדית והמשקיעים רוצים חברת אם בדלאוור: ראו העברת סטארט-אפ קנדי תחת חברת אם בדלאוור.
• מניות המייסדים מבשילות על פני ארבע שנים: הבחירה לפי ⁦83(b)⁩ מוסברת במניות מייסדים שמבשילות.
• שתי מדינות, מבחן CCPC שמזכר הבנות להשקעה יכול לסיים, והצהרות למשקיעים אמריקאים: קשה לחזור מההחלטות האלה; ראו שירותי מס למרכזי נתונים ותשתיות.