עלות המכר (COGS) למוצרי עבודת יד: מה נכלל

מה נחשב עלות המכר בעסק שמייצר את מה שהוא מוכר?

עלות המכר (COGS) היא מה שעלה לייצר את הפריטים שמכרתם השנה. בניהול מלאי רשמי, פריטים שלא נמכרו נרשמים לפי עלות ולעולם לא לפי מחיר המכירה, עד שהם נמכרים. בטובין שאתם מייצרים, התקנה מפרטת חומרי גלם וחומרי עזר, עבודה ישירה ועלויות ייצור עקיפות הדרושות לייצור הפריט, ומוציאה מהם את עלות המכירה (⁦26 CFR 1.471-3⁩). ב-⁠Schedule C הסכום הוא מה שהחזקתם בתחילת השנה ועוד עלויות הייצור של השנה, פחות מה שעדיין מוחזק בסוף השנה (חלק III).

נישום עסק קטן (small business taxpayer) בשיטת החומרים בלבד כולל בעלות המכר רק חומרים, ומנכה עבודה, שכירות וחשבונות שירות כהוצאות רגילות; הסעיפים להלן מראים את שני המסלולים.

המקרה של יוצר אינו פשוט כאשר:

• דוחות קודמים לא ספרו מעולם פריטים שלא נמכרו, או שהרווח הגולמי שלכם נראה גבוה מדי או נמוך מדי;
• נוסף עוזר, ערוץ מכירה שני או מכירה סיטונאית;
• מקום הייצור הוא חלק מהבית שלכם או משותף;
• העסק הוא שותפות או חברה, שמדווחות על הנתון בטופס ⁦1125-A⁩ במקום ב-⁠Schedule C;
• חסרים רישומי רכישה.

אספו רכישות חומרים לפי חודש עם חשבוניות, רישומי שכר של כל מי שעוזר בייצור, ספירת סוף שנה מתוארכת במחיר עלות, מלאי הסגירה של השנה הקודמת, חשבונות שכירות ושירותים של מקום הייצור, ומכירות לפי ערוץ. איפה כל נתון נכנס ב-⁠Schedule C מוסבר במדריך עלות המכר ב-⁠Schedule C. אם אחד המקרים שלמעלה הוא שלכם, הסעיף האחרון מפנה אתכם לעזרה בהנהלת חשבונות.

האם חומרי גלם ואריזה שנשלחת עם המוצר נכללים בעלות המכר?

חומרי גלם נכללים, וכך גם אריזה שהיא חלק ממה שהלקוח קונה. פרסום 334 כולל בעלות המכר מכלים וחבילות שהם חלק בלתי נפרד מהמוצר; אריזה שאינה חלק בלתי נפרד היא הוצאת משלוח או מכירה. צנצנת של נר או שקית קפה שנמכרת על המדף הן בדרך כלל חלק מהמוצר; מעטפת משלוח שמשמשת רק לשליחת הזמנה היא הוצאת משלוח. מיקום הקו תלוי בעובדות.

במלאי, התקנה כוללת חומרי גלם וחומרי עזר שהופכים פיזית לחלק מהטובין, ומכלים כמו בקבוקים וארגזים כשהבעלות עוברת לקונה יחד עם התכולה (⁦26 CFR 1.471-1⁩). חומרי עזר שלא נעשה בהם שימוש בייצור המוצר מנוכים כהוצאות עסקיות כשמשתמשים בהם (פרסום 334). לפרטים נוספים על אריזה, ועל הובלה, מכס ומס מכירה על חומרים שנרכשו, ראו עלות הרכישה הכוללת (landed cost) בעלות המכר.

האם הזמן שלכם נחשב עבודה, ומה עם עוזר ששילמתם לו?

הזמן של בעל עסק יחידני אינו נחשב. שכר של עוזר נחשב כשהעוזר מייצר את המוצר ואתם מנהלים מלאי רשמי; בשיטת החומרים בלבד זו הוצאה רגילה. הוראות Schedule C בשורה 37 קובעות לא לכלול סכומים ששולמו לעצמכם (Schedule C). בחברה או בשותפות, שכר בעלים הוא שאלה נפרדת לאיש מקצוע (ראו הסעיף האחרון); שכר לעובד שמייצר את המוצר הוא עבודה ישירה (⁦26 CFR 1.471-11⁩).

פרסום 334 כולל את שכר העובדים שמקדישים את זמנם למוצר, או את החלק משכרם שאפשר לקבוע אם הם עובדים עליו חלק מהזמן. תקנת ההוון, שאינה חלה על נישום עסק קטן, כוללת בעבודה גם עובדי חוזה וקבלנים עצמאיים, והיא ותקנת המלאי של יצרנים כוללות בעבודה גם את מסי השכר על התשלום (⁦26 CFR 1.263A-1⁩; ⁦26 CFR 1.471-11⁩). איך יוצר קטן מטפל בתשלום לקבלן היא שאלה של שיקול דעת שצריך להכריע.

תשלום על עבודה שאינה ייצור המוצר, כמו ניהול דוכן או הנהלת חשבונות, הוא הוצאת מכירה או הנהלה (פרסום 334). השאלה אם עוזר הוא עובד או קבלן היא שאלה נפרדת; ראו קבלנים שעשויים להיות עובדים.

מה לגבי שכירות סטודיו או מטבח, חשבונות שירות, כלים וציוד?

שכירות סטודיו או מטבח, חשבונות שירות וביטוח הם תקורת ייצור, והדרך שבה הם מגיעים לדוח שלכם תלויה בשיטת המלאי. פרסום 334 מונה שכירות, חימום, תאורה, חשמל, ביטוח, פחת, מסים ותחזוקה כתקורה שייכת לעלות המכר כשהיא הוצאה ישירה והכרחית של הייצור. אם בחלל יש גם דלפק חנות או משרד, רק חלק הייצור שייך לשם.

• מלאי רשמי: תקורת ייצור היא חלק מהעלות, ולכן חלק ממנה נמצא בשווי סוף השנה כל עוד הפריטים לא נמכרו (⁦26 CFR 1.471-3⁩).
• שיטת החומרים בלבד לנישום עסק קטן: רק חומרים ישירים הם עלות מלאי, ולכן עבודה, שכירות, חשבונות שירות ופחת מנוכים כהוצאות רגילות ולא נישאים במלאי (⁦26 CFR 1.471-1⁩).

חלל בבית שלכם. בניהול מלאי רשמי, חלק הייצור בעלויות הבית הוא עלות מלאי, שמחושבת בחלק III, והוראות טופס 8829 קובעות להשאיר את האזור הזה מחוץ לטופס. בשיטת החומרים בלבד זו שאלה של שימוש עסקי בבית, שבדרך כלל דורשת חלל המשמש באופן בלעדי ושוטף לעסק, ולכן מטבח שמשמש גם את משק הבית עשוי שלא להתאים (הוראות טופס 8829). המדריך למשרד בית מכסה את שאר הבית.

כלים וציוד. כבשן, תנור אפייה, מכונת קלייה או מכונת תפירה הם ציוד, שהעלות שלו מוכרת דרך פחת או בחירה בהוצאה מיידית, ולא חומר. ראו ניכוי ציוד בשנה הראשונה.

האם ציורים, נרות או שקיות קפה מוגמרים צריכים להופיע בספרים כנכס מלאי?

כן, כשאתם מנהלים מלאי: פריטים מוגמרים שלא נמכרו הם מלאי, שמוערך לפי עלות ולעולם לא לפי המחיר שאתם מקווים לקבל. בספרים הם נמצאים בחשבון נכס מלאי לפי עלות, והעלות של פריט עוברת לעלות המכר רק כשהוא נמכר. פרסום 538 מונה חומרי גלם, תוצרת בתהליך ומוצרים מוגמרים כמלאי, ושורה 33 ב-⁠Schedule C שואלת איך העריכו את נתון הסגירה: לפי עלות, הנמוך מבין העלות ושווי השוק (ערך נוכחי נמוך יותר), או שיטה אחרת (הוראות).

בניהול מלאי רשמי, פריטים שנשארו בגלריה או בחנות למכירה בשמכם נשארים במלאי שלכם עד שהבעלות עוברת לקונה (⁦26 CFR 1.471-1⁩).

נישום עסק קטן יכול לוותר על מלאי רשמי אם יתייחס למלאי כחומרים וציוד מתכלה שאינם משניים (non-incidental materials and supplies) או יפעל לפי הרישומים בספריו (פרסום 334). בחירה לנהל מלאי מביאה בדרך כלל איתה שיטת צבירה לרכישות ולמכירות (פרסום 334). שינוי בדרך שבה אתם מטפלים במלאי פירושו בדרך כלל הגשת טופס 3115 עם הדוח לשנת השינוי, ועותק חתום נשלח ל-⁠IRS עד היום שבו מוגש הדוח (הוראות לטופס 3115). בשיטת החומרים בלבד, העלות מגיעה לעלות המכר בשנה המאוחרת מבין השנה שבה הפריט עובר ללקוח והשנה שבה העלות שולמה או נוצרה (⁦26 CFR 1.471-1⁩). איזה מסלול מתאים, ומה כל אחד עושה לשנה שבה העלות מגיעה לרווח, מוסבר במדריך חומרים וציוד מתכלה או מלאי.

האם עוקבים בנפרד אחרי חומרי גלם, תוצרת בתהליך ומוצרים מוגמרים?

הדוח צריך סכום אחד, אבל מעקב נפרד הוא הדרך למצוא את העלות של כל שלב ביום הספירה:

ספירת סוף שנה מכסה את שלושתם. התקנה מונה השמטת מלאי שבידיים והחזקת תוצרת בתהליך בסכום סמלי או מתחת לשווייה הנכון כשיטות שאינן עומדות בדרישות (⁦26 CFR 1.471-2⁩). פרסום 334 מציע גיליון ספירה עם תיאור, כמות, מחיר ליחידה ושווי לכל פריט, ורישום של מי ספר ומי תמחר.

האם הכללים שמוסיפים תקורה לכל פריט חלים על יוצר קטן, ומהו חריג האמנים?

נישום עסק קטן אינו חייב להוסיף את שכבת התקורה הנוספת שהכללים האלה דורשים. כללי ההוון האחיד (uniform capitalization) מחייבים יצרן להוסיף את העלויות הישירות שלו וחלק מהעלויות העקיפות לעלות של כל פריט במקום לנכות אותן עכשיו (פרסום 538). הם חלים על עלויות מעבר לתקורת הייצור שמניהול מלאי רשמי כבר נושא, כמו רכש, טיפול ואחסון, אך לא על שיווק, מכירה או הפצה (⁦26 CFR 1.263A-1⁩; ⁦26 CFR 1.471-11⁩).

הסף מתעדכן מדי שנה, ולכן פרסומי IRS שהודפסו לשנה קודמת מציגים נתון נמוך יותר. הפטור מסיר רק את השכבה הנוספת הזאת. מלאי רשמי עדיין נושא תקורת ייצור כמו שכירות וחשבונות שירות, ואתם עדיין מעריכים את מה שהחזקתם לפי עלות, באותה דרך מדי שנה (פרסום 538).

חריג האמנים. החוק חל על יחיד שעוסק בעסק כאמן, ולא כעובד, ושמאמץ שלו יוצר תמונה, ציור, פיסול, פסל, תחריט, רישום, קריקטורה, עיצוב גרפי או מהדורה מקורית של הדפס, כשבוחנים כמה היצירה מקורית וייחודית והאם ערכה האסתטי עולה על השימוש היומיומי בה. רק הוצאות שניתנות בכל מקרה לניכוי באותה שנה מזכות, ועלויות דפוס, לוחות צילום, פילם ודומיהן אינן מזכות (⁦26 U.S.C. 263A(h)⁩). יש בו כלל צר לחברה שהאמן ובני משפחתו מחזיקים, והוא לא אומר דבר על שותפויות. מזון ופריטים לשימוש יומיומי אינם מתאימים בבירור, ויצירה שבין אמנות לאומנות היא שאלה של עובדות. לנישום עסק קטן החריג מוסיף מעט; הוא חשוב בעיקר לאמן שהתקבולים ברוטו שלו מעל הסף.

איזו שיטה מעשית עוקבת אחרי עלות פריט, לפי אצווה או לפי יצירה?

חברו את מה שעלתה היצירה או האצווה, ואז חלקו במספר היחידות שהושלמו. השתמשו בכרטיס לכל יצירה בעבודות ייחודיות כמו ציורים ועבודות בהזמנה, ובגיליון לכל אצווה בסבבים חוזרים כמו קלייה, יציקת נרות או שריפה בכבשן.

1. רשמו את החומרים שנצרכו, לפי מה ששילמתם: מחיר החשבונית פחות הנחות סוחר, ועוד הובלה (⁦26 CFR 1.471-3⁩).
2. הוסיפו את העבודה הישירה של היצירה או האצווה, כולל מסי שכר על תשלום לעוזרים, אם השיטה שלכם סופרת עבודה. שיטת החומרים בלבד אינה סופרת.
3. הוסיפו את חלק הייצור של מקום העבודה, חשבונות השירות והציוד, אם השיטה שלכם סופרת אותם.
4. חלקו במספר היחידות שהושלמו.

כשאפשר להתאים עלות בפועל ליצירה, השתמשו בזיהוי ספציפי (specific identification). כשיחידות של אותו פריט מעורבבות ואי אפשר לקשור אותן לחשבוניות, השתמשו בהנחה כמו הראשון נכנס הראשון יוצא (FIFO), שמתייחסת לעלויות הוותיקות ביותר כנמכרות ראשונות (פרסום 538). לצורך תמחור אולי תרצו לכלול את שעות העבודה שלכם בעלות היחידה; בדוח הן נשארות בחוץ.

מה לגבי פריטים פגומים, דוגמאות, מתנות ויצירות ששומרים לעצמכם?

יצירות ששומרים, נותנים במתנה, פוגעים בהן או משתמשים בהן כדוגמאות יוצאות כל אחת מהמלאי בדרך אחרת:

• יצירות ששומרים או נותנים לבני משפחה. העלות שלהן יוצאת מהרכישות כדי שלא תישאר בעלות המכר (פרסום 334).
• פריטים פגומים או שאי אפשר למכור. בניהול מלאי רשמי, טובין שאי אפשר למכור במחירים רגילים בגלל נזק, פגמים או שינוי בסגנון עשויים להיות מוערכים מתחת לעלות, וחובת ההוכחה עליכם, ולכן רישום של מה קרה לכל פריט חשוב (⁦26 CFR 1.471-2⁩). כלל 30 הימים וההוכחה מופיעים במחיקת מלאי שלא נמכר או מיושן.
• מתנות לצדקה. תרומות לצדקה אינן בדרך כלל הוצאות עסקיות (פרסום 334). פריט שעלותו הייתה במלאי הפתיחה יוצא ממלאי הפתיחה, לא מעלות המכר; פריט שנקנה וניתן באותה שנה נשאר בעלות המכר בלי ניכוי נפרד. כללי הניכוי מופיעים במחיקת מלאי שלא נמכר או מיושן.
• דוגמאות ומתנות עסקיות. הניכוי על מתנות עסקיות מוגבל ל-⁠⁦$25⁩ לאדם בשנה (פרסום 463). לא פרסום 334 ולא פרסום 463 אומרים איך מתנה או דוגמה חינם של המוצר שלכם מתחלקת בין עלות המכר לתקרה הזאת. רשמו את העלות, הכמות ומי קיבל; הטיפול הוא שאלה של שיקול דעת שכדאי להכריע עם עזרה בהנהלת חשבונות לפני סוף השנה.

מה גורם לטעויות בעלות המכר של יוצר בדוח, ומתי צריך איש מקצוע?

אלה הטעויות הרגילות:

• פריטים שלא נמכרו מוערכים לפי מחיר. הרווח מוגזם בשיעור התוספת על כל פריט שלא נמכר.
• השכר שלכם בשורת העבודה. שורה 37 מיועדת לאחרים.
• עלויות מכירה בעלות המכר. משלוח, עמלות ושיווק מורידים את הרווח הגולמי ומעוותים כל בדיקת שולי רווח.
• מלאי או תוצרת בתהליך שלא נכללו בספירה. עלות המכר מוגזמת בסכום הזה.
• נתון פתיחה שונה מנתון הסגירה של השנה שעברה. שורה 35 ב-⁠Schedule C דורשת הסבר מצורף (Schedule C).
• טיפול שונה משנה לשנה. שיטות המלאי חייבות להיות עקביות, ושינוי הטיפול בפריט מהותי פירושו בדרך כלל הגשת טופס 3115 (פרסום 538; פרסום 334).

רווח גולמי רחוק ממה שהתמחור שלכם מרמז יכול להעיד שמכירות, רכישות, מלאי או עלויות אחרות חושבו לא נכון. הבדיקה מופיעה במדריך עלות המכר ב-⁠Schedule C.

מקרה דורש שיקול דעת של איש מקצוע כשדוחות קודמים לא הציגו מלאי, נתון הפתיחה אינו תואם לסגירה של השנה שעברה, חסרים רישומים, או העסק הוא שותפות או חברה. דוחות קודמים שהיו שגויים עשויים לדרוש תיקון, ולא רק הנתון של השנה הזאת.

דוגמה

כל הנתונים בדולרים אמריקאיים ונועדו להמחשה.

קדר עם עוזר

קדר באוהיו מוכר מגות ב-⁦$40,000⁩. חימר, זיגוג וקופסאות הקמעונאות שהמגות נמכרות בהן עלו ⁦$6,000⁩, ועוזר שמעצב ומזגג מגות מקבל שכר של ⁦$4,000⁩. בניהול מלאי רשמי כל ⁦$10,000⁩ הם עלות המכר; בשיטת החומרים בלבד רק ⁦$6,000⁩ הם עלות המכר, והשכר הוא הוצאה רגילה בשורה אחרת. הזמן של הקדר עצמו אינו עלות בשום מקרה. תוויות המשלוח, דמי הדוכן ועמלות השוק המקוון הם הוצאות בשורות אחרות. אם הקדר מכר את כל מה שייצר ולא החזיק מלאי בשום קצה של השנה, הרווח הגולמי בניהול מלאי רשמי הוא ⁦$30,000⁩. מלאי בכל אחד מקצות השנה משנה את הנתון.

בעל בית קלייה עם פולים שנשארו בסוף השנה

בעל בית קלייה באורגון מתחיל את השנה עם פולים בשווי ⁦$4,000⁩ לפי עלות, קונה ומשלם עוד ⁦$33,000⁩ וסופר ⁦$5,000⁩ בסוף השנה. עלות המכר של הפולים היא ⁦$32,000⁩: ⁦$4,000⁩ ועוד ⁦$33,000⁩, פחות ⁦$5,000⁩. עבודת קלייה וחלק השכירות של חדר הקלייה מתווספים או מנוכים בנפרד, לפי השיטה.

צייר עם בדי קנבס שלא נמכרו

לצייר יש בסוף השנה 12 ציורים גמורים שלא נמכרו. הם עלו ⁦$1,500⁩ בבד קנבס, מסגרות וצבע, והוא מציג אותם במחיר ⁦$12,000⁩. מלאי הסגירה שלו הוא ⁦$1,500⁩. אם היה סופר את המחיר ⁦$12,000⁩, מלאי הסגירה היה גבוה מדי ב-⁦$10,500⁩, עלות המכר נמוכה מדי באותו סכום והרווח גבוה מדי ב-⁦$10,500⁩. ציור שהוא תולה בבית שלו יוצא מהמלאי. אם דוחות קודמים לא הציגו מלאי לציורים כאלה, ייתכן שהשנים האלה דורשות תיקון; ראו תיקון מלאי שחסר בדוחות קודמים.

המצב שלכם שונה?

• דוחות קודמים לא הציגו מלאי, או שנתון הפתיחה של השנה שונה מהסגירה של השנה שעברה: ייתכן שהדוחות הקודמים דורשים תיקון. ראו תיקון מלאי שחסר בדוחות קודמים, וקבלו עזרה בהנהלת חשבונות כדי לבנות מחדש את הספירה והעלות.
• הרווח הגולמי שלכם נראה גבוה מדי או נמוך מדי, או שהוספתם עוזר, ערוץ מכירה שני או מכירה סיטונאית: אילו עלויות שייכות מעל הרווח הגולמי, ומה שווי המלאי שלכם בסוף השנה, הם שיקולי דעת שכדאי להכריע עם עזרה בהנהלת חשבונות. למכירות מקוונות, ראו הנהלת חשבונות לחנות מקוונת ומס הכנסה על מוכרים מקוונים.
• אין לכם רישומי רכישה או ספירות: ראו מלאי ועלות המכר בלי רישומים, וקבלו עזרה בהנהלת חשבונות כדי לבנות מחדש את הנתונים.
• אתם מחליטים אם לנכות חומרים כשהם נקנים או להחזיק אותם עד שהם נמכרים: ראו חומרים וציוד מתכלה או מלאי. שינוי השיטה פירושו בדרך כלל הגשת טופס 3115, ולכן הכריעו בכך קודם עם עזרה בהנהלת חשבונות.
• אתם מוכרים בירידי אומנות או מקבלים עבודות בהזמנה: ראו מס מכירה בירידי אומנות ולמוכרי עבודות יד.
• אינכם בטוחים שהאומנות היא עסק: ראו הפסדים עסקיים.
• העסק שלכם הוא שותפות או חברה, או שבעלים מקבל תשלום על ייצור המוצר: הדוח משתמש בטופס ⁦1125-A⁩, והשאלה אם שכר בעלים שייך לעלות המכר תלויה בסוג הגוף ובדרך שבה הבעלים מקבל תשלום. ראו תשלום לעצמכם ואילו דוחות העסק שלכם מגיש, וקבלו עזרה בהנהלת חשבונות כדי להכריע.