הנהלת חשבונות לחשבון השקעות בחברה: למה זה עולה תוספת

למה רואה חשבון גובה תוספת על חשבון ההשקעות של חברה?

חשבון השקעות מוסיף שלוש עבודות שהנהלת חשבונות רגילה אינה כוללת: רישום של כל עסקה ושל עלותה, הכנסה ממוינת לפי סוג, ויתרות מס שעוברות משנה לשנה. אין כלל של CRA שקובע מה רואה חשבון גובה, ולכן התשלום נגזר מכמות העבודה שהחשבון יוצר. דוח ⁦T2⁩ שואל אם החברה קיבלה דיבידנדים (שורה 203), מימשה רווחי הון או הפסדי הון (שורה 206) ובחברה פרטית בשליטה קנדית (CCPC), הרוויחה הכנסה מנכס (שורה 207). כל תשובה חיובית מוסיפה נספח.

האם שווה לשלם את התוספת תלוי בכמה מהעבודה הזו החשבון דורש. כמה קרנות שמוחזקות שנים דורשות מעט; עסקאות תכופות, אחזקות בדולרים אמריקאיים או שנים של עסקאות שלא נרשמו דורשות הרבה.

המקרה אינו פשוט כשההצעה לא אומרת מה התוספת קונה, כשהחברה מכרה בהפסד וקנתה את אותה אחזקה בחזרה תוך 30 יום, מחזיקה ניירות ערך בדולרים אמריקאיים, יש לה עסקאות משנים קודמות שאף אחד לא רשם, או שהבעלים שלה הם גם בעלים של חברה שנייה. אספו את הצעת המחיר של רואה החשבון, דפי חשבון חודשיים, אישורי עסקאות, טפסי מס לסוף שנה אם הברוקר מנפיק אותם, את העלות הפותחת של כל אחזקה ואת הנספחים של דוח ⁦T2⁩ משנה שעברה. הסעיף הבא מסביר מה כל רישום קובע.

אילו רישומים חשבון ברוקר בחברה צריך בכל שנה?

כל עסקה צריכה אישור, כל חודש דף חשבון, בסוף כל שנה טפסי המס שהברוקר מנפיק, ולכל אחזקה שהחברה כבר מחזיקה עלות פותחת. איתם הספרים יכולים להתאים לברוקר, ונספחי דוח ⁦T2⁩ נבנים מהספרים.

ייתכן שברוקר לא מנפיק אף אחד מהטפסים האלה לחשבון של חברה. אז דפי החשבון ואישורי העסקאות נושאים את כל הנתונים, וחלוקת ההכנסה לפי סוג נבנית מהם. שאלו את הברוקר אילו טפסים הוא מנפיק.

נתון העלות בטופס ⁦T5008⁩ הוא נקודת התחלה, לא התשובה. CRA אומרת שהוא עשוי לשקף או לא לשקף את ה-⁠ACB של המשקיע, ולכן היסטוריית הרכישות של החברה עצמה קובעת את העלות.

רישום רכישה תומך בשנת המכירה שמשתמשת בו, ולכן צריך לשמור אותו לפחות שש שנים אחרי אותה שנה. CRA גם אומרת שרישומים של רכישות ומכירות ארוכות טווח של נכסים חייבים להישמר ללא הגבלת זמן, וייתכן שהשקעה שמוחזקת זמן רב נכללת בכך (CRA). ראו כמה זמן לשמור רישומים עסקיים.

איך עוקבים אחרי בסיס העלות המותאם של כל אחזקה?

נהלו עלות מצטברת אחת לכל אחזקה: מה שהחברה שילמה, כולל עמלות, בממוצע עם הרכישות הקודמות של יחידות זהות בכל פעם שהיא קונה עוד. סעיף 47 קובע את הממוצע לנכסים זהים, ולכן מכירה נשענת על הממוצע ולא על רכישה שנבחרה.

• קנייה: העלות היא המחיר בתוספת הוצאות הרכישה, כמו עמלות.
• קנייה נוספת של אותה אחזקה: חשבו את הממוצע מחדש בכל רכישה. מכירה אינה משנה את העלות הממוצעת של היחידות שנותרו (CRA).
• חלוקות שהושקעו מחדש: הן קונות עוד יחידות, ולכן חשבו את הממוצע מחדש. החזר הון מקטין את ה-⁠ACB, ואם ה-⁠ACB יורד מתחת לאפס, החסר הוא רווח הון של אותה שנה (CRA).
• מכירה: עמלה על מכירה היא הוצאה שמקטינה את הרווח (CRA). היא אינה משנה את העלות של היחידות שנותרו.
• שני חשבונות: סעיף 47 מדבר על נכסים זהים שהנישום מחזיק, ולכן אותה קרן שמוחזקת בשני חשבונות חולקת ממוצע אחד.

את העלות של אחזקה בדולרים אמריקאיים בדולרים קנדיים, עסקה אחר עסקה, מסביר המדריך ACB בדולרים קנדיים להשקעות בדולרים אמריקאיים.

איך רווחים והפסדים ממומשים מגיעים לספרים ולדוח ⁦T2⁩?

הספרים יכולים להציג את החשבון לפי עלות, או לפי שווי שוק עם רישום שנתי של הרווח או ההפסד שטרם מומשו; שאלו באיזו שיטה משתמשים. CRA אומרת שרווח הון או הפסד הון נוצר בדרך כלל כשהחברה מוכרת את הנכס, או נחשבת כמי שמכרה אותו.

כשהחשבון מוצג לפי עלות, מכירה נרשמת כיציאת היחידות מחשבון ההשקעות לפי עלות, המזומן שהתקבל, וההפרש כרווח או הפסד ממומש. התמורה אינה הכנסה. CRA מחשבת רווח הון או הפסד הון כתמורה פחות ה-⁠ACB והוצאות המכירה.

בדוח ⁦T2⁩, Schedule 6 מפרט את המכירות. רווח ההון החייב במס הוא ⁦50%⁩ מהרווח נטו, וPart 9 של Schedule 6 מעביר אותו לשורה 113 ב-⁠Schedule 1. Schedule 1 מתאים בין הרווח הנקי בדוחות הכספיים לבין ההכנסה הנקייה לצורכי מס, ולכן הרווח בספרים והרווח החייב במס לא חייבים להיות זהים.

הפסד הון נטו נרשם ב-⁠Schedule 4. אפשר לקזז אותו מרווחי הון חייבים של שלוש השנים הקודמות, בבקשה ב-⁠Schedule 4, או של שנים מאוחרות יותר (CRA). הפסד על מניה מקוטן תחילה בדיבידנדים שהחברה קיבלה על אותה מניה וניכתה לפי סעיף 112. החריג מכסה חלק מהדיבידנדים על מניה שהוחזקה 365 ימים לפני המכירה, כשהחברה ואנשים שהיא לא פועלת מולם במרחק זרוע החזיקו לכל היותר ⁦5%⁩ מכל סוג של מניות המשלמת (סעיף ⁦112(3)⁩ ו-⁠⁦(3.01)⁩). החלק שלא חויב במס ברווח נטו מתווסף לחשבון דיבידנד ההון (CDA) של החברה, היתרה שעומדת מאחורי דיבידנדי הון פטורים ממס (חוברת ההסבר של CRA); ראו חברות אחזקות וחברות השקעה.

השלבים האלה מניחים שהמכירות הן רווחי הון. מסחר תכוף או קנייה בכסף שנלווה עלולים להפוך אותן להכנסה עסקית; ראו ACB בדולרים קנדיים להשקעות בדולרים אמריקאיים, שמכסה את ההבדל בין רווח הון להכנסה עסקית.

איך לרשום דיבידנדים, ריבית והכנסה זרה, ולמה הסוג חשוב?

רשמו כל סוג הכנסה בחשבון נפרד, כי דוח ⁦T2⁩ מתייחס לכל סוג אחרת והטופס שמתקבל מהברוקר כבר נותן את החלוקה.

מספרי התיבות הם של טופס ⁦T5⁩. קרן שמוחזקת כנאמנות מדווחת בטופס ⁦T3⁩, שיש לו תיבות משלו; השתמשו בטופס שקיבלתם.

קרן יכולה להקצות רווחי הון גם כשהחברה לא מכרה יחידות. הסכום מתיבה 21 ב-⁠⁦T3⁩ נכנס ל-⁠Part 4 של Schedule 6, ודיבידנד של רווחי הון (תיבה 18 ב-⁠⁦T5⁩) נכנס לשורה 875. שניהם נספרים גם כשהושקעו מחדש, והשקעה מחדש נכנסת גם להיסטוריית העלות. דיבידנד של רווחי הון הוא רווח הון של השנה לפי סעיף 131.

השתמשו בשנת המס של החברה עצמה. טפסי ⁦T5⁩ מכסים שנים קלנדריות, ולכן יש להתאים אותם לדפי החשבון לפי שנת החברה. ריבית על אג״ח או על חוב דומה נספרת כפי שהיא נצברת עד סוף השנה, גם אם לא שולמה, בלי לחזור על ריבית שכבר חויבה במס בשנה קודמת (סעיף ⁦12(3)⁩). אספו את השיעור, מועדי התשלום והצבירה של השנה שעברה.

הסוג חשוב כי חלק מהמס על הכנסה מהשקעות ניתן להחזר, ובדוח ⁦T2⁩ של חברה פרטית נשמרות שתי יתרות רצות שלו. מס לפי Part IV על דיבידנדים מזכים מחברות שאינן קשורות עובר ליתרת מס דיבידנד מזכה הניתן להחזר (ERDTOH). מס לפי Part IV על דיבידנדים אחרים כאלה והחלק הניתן להחזר של מס לפי Part I על הכנסה מהשקעות של CCPC עוברים ליתרה שאינה מזכה (NERDTOH) (CRA). כשהחברה משלמת מאוחר יותר דיבידנדים חייבים במס, היא עשויה לקבל החזר מהיתרות האלה, אבל רק אם דוח ⁦T2⁩ של השנה שבה שולמו הדיבידנדים מוגש בתוך 3 שנים אחרי סוף אותה שנה (CRA).

ריבית, הכנסה זרה ורווחי הון חייבים במס יכולים להיספר גם בהכנסה המצטברת המותאמת מהשקעות, שיכולה להקטין את תקרת העסק הקטן הפדרלית בשנה מאוחרת יותר (CRA). את הספים, התזמון וחברות קשורות מסביר המדריך חברות אחזקות וחברות השקעה.

אילו נתונים מהחשבון דוח ⁦T2⁩ צריך?

דוח ⁦T2⁩ צריך רווח או הפסד לכל מכירה, הכנסה לפי סוג, מס זר שנוכה במקור ויתרות סגירה משנה שעברה. כל אחד מהם מגיע לשורה בשם ב-דוח ⁦T2⁩.

היתרות מתחילות מהדוח של השנה שעברה, ולכן רואה חשבון חדש צריך את דוח ⁦T2⁩ הקודם. ראו מעבר בין רואי חשבון.

אילו מלכודות תופסות חשבון השקעות של חברה?

שתיים תופסות את רוב החשבונות: מכירה בהפסד ואחריה קנייה חוזרת, ועסקאות בדולרים אמריקאיים. שתיהן משנות את מה שהספרים נושאים.

מכירה בהפסד וקנייה חוזרת תוך 30 יום (הפסד מדומה, superficial loss)

ההפסד נעצר כשהחברה, או אדם קשור אליה, רוכשים את אותו נכס או נכס זהה ב-⁠30 ימים לפני המכירה או אחריה, והחברה או אדם קשור עדיין מחזיקים בו בסוף אותה תקופה (סעיף ⁦40(3.3)⁩). זו הגרסה של כלל ההפסד המדומה לחברות: הוא חל על חברה במקום סעיף 54, שמוציא מהכלל מכירה שסעיף ⁦40(3.4)⁩ חל עליה. גם יחידות שנקנו בהשקעה מחדש אוטומטית של חלוקות הן רכישות. מכירה סמוכה לסוף השנה מכניסה חלק מהתקופה לשנה הבאה, ולכן בדקו את דפי החשבון של החודש הראשון לפני שההפסד של השנה סופי.

חברה קשורה לאדם ששולט בה, או לכל חבר בקבוצה קשורה ששולטת בה יחד (למשל בני זוג), לבן הזוג או לבת הזוג של כל אחד מהם, ולחברה אחרת בשליטת אותו אדם או בשליטת בן הזוג או בת הזוג שלו. בעל מניות שאינו חלק מהאדם או מהקבוצה השולטים אינו קשור רק בגלל שהוא מחזיק מניות. בסעיף 251.1 יש מקרים נוספים, כמו שותפויות ונאמנויות. אם האדם ששולט בחברה קונה את אותה קרן בחשבון אישי, הכלל יכול לחול על ההפסד של החברה. CRA מונה חברה בשליטתכם או בשליטת בן או בת הזוג שלכם כאדם קשור.

ההפסד שנעצר לא נעלם, והוא אינו מתווסף לעלות של היחידות שנקנו מחדש. סעיף ⁦40(3.4)⁩ רואה בו אפס במכירה, ואז הפסד שוב בתחילת התקופה הראשונה של 30 יום שבה לא החברה ולא אדם קשור אליה מחזיקים בנכס שנקנה מחדש, או בנכס זהה שנקנה ב-⁠30 הימים שלפני תחילת אותה תקופה. הוא יכול גם לחזור מוקדם יותר, למשל מיד לפני שמישהו רוכש שליטה בחברה או כשמתחיל פירוק שאינו לפי סעיף משנה ⁦88(1)⁩; סעיף ⁦40(3.4)⁩ מפרט את מועדי השחרור. CRA אומרת שהפסד של חברה נדחה בדרך הזו. הספרים צריכים אז להראות את ההפסד כנעצר ולשאת אותו עד לשחרורו.

עסקאות בדולרים אמריקאיים

כל רכישה וכל מכירה מומרות לדולרים קנדיים לפי שער החליפין ביום העסקה, ולכן רווח או הפסד יכולים לנבוע משער החליפין בלבד (CRA). המטבע אינו קובע אם אחזקה היא נכס זר מוגדר; מה האחזקה ואיפה היא מוחזקת קובעים (CRA). את השער לשימוש ואת המבחן של טופס ⁦T1135⁩ (שורה 259 בדוח ⁦T2⁩) מסבירים ACB בדולרים קנדיים להשקעות בדולרים אמריקאיים ודיווח על נכסים זרים וחברות קשורות.

האם התוספת הוגנת, ומה אפשר לעשות כדי להוזיל אותה?

קל יותר לשפוט תשלום כשההצעה מפרטת את המשימות ואת מספר האחזקות והעסקאות שהיא מניחה; תשלום מאוגד שאינו מפרט זאת קשה יותר לשפוט. דוח ⁦T2⁩ שואל את אותן שאלות בלי קשר למי שמכין אותו; התשלום משקף מי עושה את מעקב העלויות ואת מיון ההכנסה, וכמה יש מהם. מה עולים דוח ⁦T2⁩ והתוספות שלו מוסבר בעלות דוח ⁦T2⁩ והצעות מחיר.

העבודה נגזרת ממספר האחזקות, העסקאות וסוגי ההכנסה יותר מאשר מגובה היתרה.

שאלו את רואה החשבון:

1. האם התשלום הוא לשנה או לחודש, וכמה עסקאות ואחזקות הוא מניח?
2. האם הוא כולל בנייה של עלות פותחת לאחזקות שכבר קיימות, או רק את השנה הנוכחית?
3. אילו נספחים הוא מכסה: 3, 6, 7, 21 ומבחן ⁦T1135⁩?
4. איך מחייבים עסקאות נוספות, אחזקות זרות וסידור שנים קודמות?
5. מה החברה מקבלת: יומן עסקאות, עלות לכל אחזקה וסיכום הכנסה לפי סוג?
6. האם הברוקר מנפיק טפסי מס לחשבון הזה, או שחלוקת ההכנסה נבנית מדפי החשבון?

כמה דברים מקצרים את השעות בלי לקבוע את המחיר: חשבון אחד במקום כמה, היסטוריית עלות שמתחילה מהרכישה הראשונה, ודפי חשבון ואישורי עסקאות שנשמרים כשהם מגיעים ולא נבנים מחדש בסוף השנה.

דוגמה

התרחישים האלה בדולרים קנדיים. המספרים להמחשה בלבד.

חשבון של ⁦C$300,000⁩ עם 20 עסקאות

חברה באונטריו מחזיקה קרנות סל בשווי ⁦C$300,000⁩. בשנה היא מקבלת ⁦C$9,000⁩ דיבידנדים ו-⁠⁦C$3,000⁩ ריבית, ומבצעת 20 עסקאות. נניח שאף אחד מהדיבידנדים אינו חלוקה של רווחי הון. התוספת משלמת על יומן של 20 העסקאות עם עמלות, על עלות ממוצעת לכל קרן אחרי כל רכישה וחלוקה שהושקעה מחדש, על חלוקת ⁦C$9,000⁩ לדיבידנדים מזכים, אחרים וזרים, ועל הפרדת ⁦C$3,000⁩ הריבית. אחר כך החשבון מותאם לספרים.

מכירה ב-⁠⁦C$50,000⁩

החברה מחזיקה 2,000 יחידות של קרן אחת: 1,000 שנקנו ב-⁠⁦C$30,000⁩ ו-⁠1,000 שנקנו מאוחר יותר ב-⁠⁦C$50,000⁩, כולל עמלות. העלות הממוצעת היא ⁦C$80,000⁩ חלקי 2,000 יחידות, כלומר ⁦C$40⁩ ליחידה. היא מוכרת 1,000 יחידות ב-⁠⁦C$50,000⁩, בלי עמלת מכירה. עלות היחידות שנמכרו היא ⁦C$40,000⁩, ולכן הספרים רושמים רווח של ⁦C$10,000⁩, ולא הכנסה של ⁦C$50,000⁩.

Schedule 6 מציג את המכירה. רווח ההון החייב במס הוא מחצית הרווח, ⁦C$5,000⁩, והוא עובר לשורה 113 ב-⁠Schedule 1. 1,000 היחידות שנותרו עדיין עלו ⁦C$40⁩ כל אחת. עמלת מכירה של ⁦C$100⁩ הייתה מקטינה את הרווח ל-⁠⁦C$9,900⁩.

מכירה בהפסד וקנייה חוזרת

ב-⁠20 בדצמבר החברה מוכרת 1,000 יחידות של קרן ב-⁠⁦C$45,000⁩. העלות הממוצעת שלהן היא ⁦C$50,000⁩, ולכן ההפסד הוא ⁦C$5,000⁩. ב-⁠30 בדצמבר היא קונה 1,000 יחידות של אותה קרן ב-⁠⁦C$45,000⁩, ועדיין מחזיקה בהן ב-⁠19 בינואר, 30 יום אחרי המכירה. ⁦C$5,000⁩ נעצרים, ולכן דוח ⁦T2⁩ אינו יכול לנכות אותם כהפסד הון רגיל באותה שנה. היחידות החדשות שומרות על עלותן, ⁦C$45,000⁩. אם החברה תמכור אותן מאוחר יותר ולא היא ולא אדם קשור אליה יחזיקו בקרן ב-⁠30 הימים הבאים, ⁦C$5,000⁩ הופכים להפסד באותה נקודה, או מוקדם יותר באחד מהמועדים האחרים שסעיף ⁦40(3.4)⁩ מפרט. התוצאה יכולה להיות זהה אם האדם ששולט בחברה ביצע את הרכישה של ⁦C$45,000⁩ בחשבון אישי.

המצב שלכם שונה?

• בחשבון יש שנים של עסקאות שאף אחד לא רשם: צריך לבנות מחדש את העלות הפותחת של כל אחזקה מדפי חשבון ישנים לפני שאפשר לחשב את הרווח ממכירה. ראו השלמת הנהלת חשבונות שמתעכבת וקבלו עזרה בהנהלת חשבונות.
• רואה החשבון הציע תוספת ואתם לא מבינים מה היא כוללת: השוו את ההצעה לעבודות שבטבלה הראשונה ולשאלות שלמעלה. אם התשובות לא מסתדרות, קבלו עזרה בהנהלת חשבונות.
• מכרתם בהפסד וקניתם את אותה אחזקה בחזרה, או שאתם או בן או בת הזוג שלכם קניתם אותה באופן אישי: ההפסד נעצר עד שהחברה וכל מי שקשור אליה נשארים מחוץ לאחזקה במשך 30 יום, ומעקב אחרי זה, או אחרי הסכום שנעצר, יכול לדרוש חישוב. קבלו עזרה בהנהלת חשבונות.
• שנים של דוח ⁦T2⁩ הוחמצו: ראו השלמת דוחות חברה שלא הוגשו וקבלו עזרה במיסוי חברות.
• החברה סוחרת לעיתים קרובות או קונה בכסף שנלווה: ייתכן שהרווחים הם הכנסה עסקית, מה שמשנה את דוח ⁦T2⁩. ראו ACB בדולרים קנדיים וקבלו עזרה במיסוי חברות.
• האחזקות בדולרים אמריקאיים או בחו״ל: ראו ACB בדולרים קנדיים ודיווח על נכסים זרים.
• אתם שוקלים אם להשקיע דרך החברה: ראו חברות אחזקות וחברות השקעה.
• החברה משלמת דיבידנדים מהכנסות החשבון: ראו רישום דיבידנדים בספרים.
• השנה הסתיימה זה עתה: ראו את רשימת הבדיקה לסגירת סוף שנה ואת הדוחות הכספיים לסוף השנה.
• החברה בקוויבק או באלברטה: לאף אחת מהן אין הסכם גבייה של מס חברות עם CRA (CRA), והדוחות הפרובינציאליים שלהן אינם מכוסים כאן. הספרים והנספחים הפדרליים שלמעלה עדיין חלים. ראו עלות הנהלת חשבונות לחברה בקוויבק וקבלו עזרה במיסוי חברות.