⁦NR301⁩ וחשבונות בנק קנדיים אחרי שעוזבים את קנדה

חשבון בנק כתושב חוץ של קנדה: מה משתנה?

החוק הקנדי לא מחייב לסגור חשבון בנק או חשבון ברוקר כשעוזבים; כל מוסד קובע בעצמו את הכללים ללקוחות שהם תושבי חוץ. מה שהחוק כן מחייב הוא להודיע למשלמים ולמוסדות הפיננסיים הקנדיים שאתם כבר לא תושבים. מאותו רגע, הכנסה קנדית ששולמה לכם חייבת בניכוי במקור לתושבי חוץ (Part XIII), שהוא בדרך כלל המס הקנדי הסופי על אותה הכנסה.

כדי לקבל שיעור אמנה הנמוך מ-⁠⁦25%⁩, מוסרים למוסד טופס ⁦NR301⁩; הוא לא נשלח ל-⁠CRA.

המקרה מפסיק להיות פשוט כאשר:

• החשבון המשיך להוציא אישורי תושבים חודשים או שנים אחרי העזיבה;
• הריבית או הדיבידנדים מגיעים מחברה פרטית שאתם או המשפחה שלכם שולטים בה;
• יש לכם חשבון משותף עם בן או בת זוג, או עם קרוב משפחה, שנשארו בקנדה;
• עברתם בפעם שנייה, ולכן מדינת האמנה שלכם השתנתה.

מה כדאי להכין: תאריך העזיבה, הכתובת החדשה ומדינת תושבות המס, מספר זיהוי מס זר אם המדינה החדשה מנפיקה אחד, טופס ⁦NR301⁩ מלא, כל אישור שהמוסד הוציא אחרי העזיבה, ודפי חשבון שמראים מה נוכה.

האם חייבים לספר לבנק שאני תושב חוץ?

כן. CRA קובעת שמי שעוזבים חייבים להודיע למשלמים ולמוסדות פיננסיים קנדיים. המוסד צפוי לבקש טופס ⁦NR301⁩, את מדינת תושבות המס החדשה שלכם ואת מספר המס שלכם שם. לפי Part XIX של Income Tax Act, המוסד מדווח ל-⁠CRA על חשבונות של תושבי מדינות אחרות, כולל המספר הזה, וחובה למסור את המספר כשמבקשים, אחרת מוטל קנס של ⁦$500⁩ על כל סירוב, אלא אם הגשתם בקשה למספר או שאי אפשר להשיג אותו.

אחרי שהמוסד רושם אתכם כתושבי חוץ:

• הכנסה ששולמה בזמן שהייתם תושבים נרשמת באישורי תושבים כמו טופס ⁦T5⁩; רק הכנסה ששולמה בזמן שהייתם תושבי חוץ נרשמת בטופס ⁦NR4⁩. בשנת העזיבה צפו לקבל את שניהם.
• מדריך ⁦T5⁩ מורה למשלמים לא לדווח בטופס ⁦T5⁩ על הכנסה של תושבי חוץ.
• הניכוי במקור מתחיל על דיבידנדים ועל הכנסות אחרות שחל עליהן.

אם לא תגידו כלום, או אם תשאירו כתובת קנדית של קרוב משפחה, המוסד עלול להמשיך להוציא טפסי ⁦T5⁩ ולא לנכות כלום. מס Part XIII שהיה צריך לנכות, למשל על דיבידנדים או על הכנסה מקרנות, נשאר אז בלי תשלום. המס הזה הוא שלכם: CRA יכולה להוציא לכם שומה עליו, גם המוסד אחראי לו ויכול לגבות אותו מכם, ואתם שותפים לאחריות על הריבית עליו. איך קוראים את טופס ⁦NR4⁩ מוסבר במדריך על טופס ⁦NR4⁩. עדכון CRA עצמה מוסבר במדריך על הודעה ל-⁠CRA שעוזבים את קנדה.

האם קנדה מנכה מס מריבית בנקאית ששולמה לתושב חוץ?

בדרך כלל לא. ריבית ממשלם שאין קשר ביניכם פטורה מניכוי מס במקור בקנדה, ולכן ריבית רגילה על חיסכון, על GIC ועל אג״ח מבנק או ממנפיק ציבורי משולמת בדרך כלל במלואה.

שני סוגי ריבית עדיין חייבים במס לפי סעיף ⁦212(1)(b)⁩ של Income Tax Act:

• ריבית מצד שיש ביניכם קשר: ריבית מאדם שאינכם פועלים מולו במרחק זרוע, כמו החברה שלכם או צד קשור (למשל בן או בת זוג, הורה, ילד או אח), אלא אם היא “ריבית פטורה לחלוטין” (למשל אג״ח ממשלתיות מסוימות).
• ריבית על חוב משתתף: ריבית שתלויה ברווח, בהכנסות, בתזרים מזומנים, במחיר סחורה, בדיבידנדים או בשימוש בנכס קנדי.

שני הסוגים מתחילים ב-⁠⁦25%⁩; אמנה עשויה להוריד את השיעור. השיעורים לכל סוג הכנסה מפורטים במדריך על שיעורי מס לתושבי חוץ בקנדה.

כמה קנדה מנכה מדיבידנדים וחלוקות מקרנות?

דיבידנדים מחברות קנדיות מנוכים ב-⁠⁦25%⁩, אלא אם הוכחתם למוסד שאתם זכאים לשיעור אמנה נמוך יותר. אמנות מס מורידות בדרך כלל את השיעור על דיבידנדים; השיעור תלוי במדינה שלכם ובסעיף הדיבידנדים באמנה. אפשר לחפש אותו באמנה עם המדינה החדשה שלכם ברשימת האמנות בתוקף של Finance Canada. אם אין לקנדה אמנה עם המדינה שלכם, חל השיעור המלא.

קרנות נאמנות ו-⁠ETF פועלים אחרת, לפי מה שהם מחלקים:

• הכנסה שקרן נאמנות קנדית או ETF קנדי מחלקים היא הכנסת נאמנות לפי סעיף ⁦212(1)(c)⁩: היא מנוכה ב-⁠⁦25%⁩, או בשיעור אמנה נמוך יותר, גם אם הקרן הרוויחה אותה כריבית בנקאית או כריבית על אג״ח.
• רווחי הון שקרן מחלקת אינם בדרך כלל הכנסה שחל עליה מס Part XIII: החוק מוציא אותם מהכנסת נאמנות, ומוציא דיבידנדים מרווחי הון מדיבידנדים החייבים במס. היוצא מן הכלל הוא רווחים מנדל״ן או ממשאבים קנדיים, בהמשך.
• חלוקות חייבות מ“קרן נאמנות להשקעה בנכס קנדי” כפופות לניכוי של ⁦15%⁩ לפי סעיף 218.3. ההגדרה חלה על יחידות בקרן הרשומה למסחר ששוויה בא בעיקר מנדל״ן, ממשאבים או מעצי יער קנדיים; היא תופסת סכומים שלא חויבו אחרת, כמו חלוקות של רווחי הון. CRA רואה במס הזה את המס הקנדי הסופי שלכם על הסכומים האלה, אבל תושב חוץ שיש לו הפסד על אותן יחידות עשוי להצליח לקזז אותו מולן אם יגיש דוח Part XIII.2 בטופס ⁦T1262⁩.

מהו טופס ⁦NR301⁩ ולמי מוסרים אותו?

טופס ⁦NR301⁩ הוא הצהרה שתושב חוץ יחיד ממלא כדי להראות למשלם קנדי שהוא הבעלים המוטב של ההכנסה, שהוא גר במדינה עם אמנה ושהוא זכאי לשיעור המופחת שלה. מוסרים אותו למוסד ולא ל-⁠CRA; עמוד ⁦NR301⁩ של CRA נכתב למשלמים, והם שומרים את הטופס שש שנים אחרי שנת המס האחרונה שהוא נוגע אליה.

המלכודת: טופס ⁦NR301⁩ קושר אתכם למדינת אמנה אחת. אם תעברו שוב, או אם משהו בטופס ישתנה, הטופס קובע שצריך להודיע למוסד מיד ולמלא טופס חדש; עד אז השיעור שמיושם עלול להיות שגוי. תושבי ארה״ב מוזמנים לקרוא את חשבונות קנדיים אחרי המעבר לארה״ב לתמונה של שתי המדינות.

האם משלמים מס קנדי כשמוכרים מניות או קרנות קנדיות כתושב חוץ?

בדרך כלל לא. תושב חוץ משלם מס קנדי על רווח רק אם הנכס שנמכר הוא “נכס קנדי חייב במס”. מניות ויחידות בקרנות הרשומות למסחר נחשבות כאלה רק במקרים צרים, כמו החזקה גדולה בחברה ששוויה בא בעיקר מנדל״ן או ממשאבים קנדיים; מניות של חברה פרטית נבדקות באופן אחר. שני המקרים מוסברים במדריך על תושבי חוץ שמוכרים נכס קנדי.

הרווח שנצבר לפני העזיבה שייך לדוח היציאה שלכם כמכירה לכאורה (deemed disposition); ראו חשבון ההשקעות כשעוזבים את קנדה.

ומה לגבי RRSP, RRIF, TFSA או FHSA באותו בנק?

חשבונות רשומים פועלים לפי כללים משלהם, והמוסד עשוי לשאול על כל אחד בנפרד:

• משיכות מחשבון חיסכון לפרישה (RRSP) או מחשבון קצבה מ-⁠RRSP (RRIF): פדיון RRSP לפני או אחרי העזיבה.
• הפקדות חדשות: הפקדה ל-⁠RRSP או ל-⁠TFSA אחרי העזיבה.
• חשבון חיסכון לרכישת בית ראשון (FHSA): ה-⁠FHSA כשעוזבים את קנדה.
• גרים בארה״ב: RRSP ו-⁠TFSA אחרי העזיבה של קנדה.

חשבון משותף עם בן או בת זוג, או עם קרוב משפחה, שנשארו בקנדה: איך מדווחים?

כשבעל חשבון אחד גר בקנדה והשני לא, המוסד עשוי לנכות מס Part XIII על הסכום המלא ולדווח על כולו בטופס ⁦NR4⁩ אחד, עם סימון של חשבון משותף. בעל החשבון שגר בקנדה כולל אז בדוח הקנדי שלו את חלקו בהכנסה ואת חלקו במס שנוכה. מוסדות אחרים מחלקים את החשבון לפי שיעורי הבעלות הרשומים אצלם, ולכן חלקו של התושב נרשם בטופס ⁦T5⁩. כל בעל חשבון צריך למלא את הטופס המתאים.

כשבעלי החשבון גרים במדינות שונות עם שיעורים שונים, CRA מאפשרת למוסד להחיל שיעור משוקלל לפי שיעורי הבעלות הרשומים אצלו, או לנכות ⁦25%⁩ ולהשאיר לבעל החשבון לתבוע את העודף בטופס ⁦NR7-R⁩. אם השיעורים הרשומים לא תואמים למי שהפקיד בפועל את הכסף, הדוח של מי ההכנסה שייכת לו תלוי בעובדות שהמדריך הזה לא יכול להכריע.

נוכה שיעור שגוי, או שהבנק עדיין רואה בי תושב: איך מתקנים?

מתקנים קודם במקור, ואחר כך תובעים את מה שנוכה ביתר:

1. מעדכנים את מקום המגורים והכתובת במוסד, ומוסרים לו טופס ⁦NR301⁩ (או את המידע שהוא מבקש).
2. מבקשים ממנו לתקן אישורים לתקופה שאחרי העזיבה, ככל שהוא יכול.
3. על מס Part XIII שנוכה בשיעור גבוה מדי מגישים טופס ⁦NR7-R⁩. CRA חייבת לקבל אותו תוך 2 שנים אחרי סוף שנת הלוח שבה המשלם העביר את המס; בחלק מהאמנות הזמן ארוך יותר.
4. אם הוצאו אישורי תושבים אחרי העזיבה, מבקשים מהמוסד להחליף אותם באישורי ⁦NR4⁩. המוסד חייב את המס שלא ניכה ועשוי לגבות אותו מכם. אם דיווחתם על ההכנסה הזאת בדוח קנדי כתושבים, ייתכן שגם הדוח הזה צריך להשתנות.

תהליך ההחזר ואילו הכנסות מחייבות דוח קנדי מוסברים בדוחות קנדיים של תושבי חוץ והשלמת דוחות.

דוגמה

כל הסכומים בדולרים קנדיים ומשמשים להמחשה בלבד.

חיסכון ודיבידנדים אחרי המעבר לאוסטרליה

לי עוברת לאוסטרליה ומשאירה חשבון חיסכון קנדי וחשבון ברוקר. בשנה הבאה חשבון החיסכון משלם ⁦$2,000⁩ ריבית מהבנק, משלם שאין קשר ביניהם: לא מנוכה מס קנדי. חשבון הברוקר משלם ⁦$5,000⁩ דיבידנדים קנדיים. בלי טופס ⁦NR301⁩ הברוקר מנכה ⁦25%⁩, כלומר ⁦$1,250⁩. עם טופס ⁦NR301⁩ מלא הוא מחיל במקום זה את שיעור הדיבידנדים באמנה בין קנדה לאוסטרליה.

חשבון משותף, בן זוג אחד עוזב

סם עובר לסינגפור; אלכס נשאר באונטריו. בחשבון החיסכון המשותף שלהם, שבבעלות שווה, מצטברת ריבית של ⁦$1,000⁩. הבנק מדווח על כל החשבון בטופס ⁦NR4⁩ אחד על ⁦$1,000⁩ מלאים, עם סימון חשבון משותף; מכיוון שזו ריבית ממשלם שאין קשר ביניהם, לא מנוכה כלום. אלכס מדווח על ⁦$500⁩ בדוח של תושב.

שנתיים של אישורי תושבים

ג׳ורדן עוזב את קנדה ולא מספר על כך לברוקר.

• שנה 1: הברוקר מוציא טופס ⁦T5⁩ על ⁦$4,000⁩ דיבידנדים ולא מנכה כלום; בשיעור ⁦25%⁩ היה צריך לנכות ⁦$1,000⁩ (פחות לפי אמנה).
• שנה 2: אותו דבר שוב: עוד ⁦$1,000⁩.
• שנה 3: ג׳ורדן מעדכן כתובת ומוסר טופס ⁦NR301⁩. הברוקר מנכה עכשיו את שיעור האמנה.

שתי השנים שהוחמצו לא מתוקנות בטופס ⁦NR301⁩ לבדו. מס Part XIII בסך ⁦$2,000⁩ הוא של ג׳ורדן, והאישורים האלה מציגים את ג׳ורדן כתושב. CRA יכולה להוציא לו שומה עליו; גם הברוקר אחראי לו, יכול לגבות אותו מג׳ורדן וצפוי לקנס משלו; שניהם שותפים לריבית. הסדרת העניין עוברת דרך התיקונים של הברוקר ודרך CRA, ולא רק בהגשת טופס ⁦NR7-R⁩.

המצב שלכם שונה?

• שנים של אישורי תושבים, כתובת קנדית שנשארה רשומה, או בלי ניכוי אחרי העזיבה: צריך לתקן גם את השנים שעברו, לא רק את העתיד. ראו דוחות קנדיים של תושבי חוץ והשלמת דוחות, ואם האישורים כבר שגויים, פנו אלינו לעזרה במס אישי.
• דיבידנדים או ריבית מחברה שלכם או של המשפחה: ריבית מצד קשור חייבת במס, ולדיבידנדים מחברה פרטית יש תכנון משלהם. קבלו עזרה במס אישי.
• תיק גדול או החזקות בכמה מדינות: שיעורי האמנה, המס במדינה החדשה וזיכויי מס זר צריכים להתיישר. קבלו עזרה במס אישי.
• חשבון משותף עם בן או בת זוג או קרוב משפחה בקנדה, או מעבר שני: מי מדווח על איזה חלק, ואיזה שיעור אמנה חל, תלויים בעובדות שהרישומים של המוסד אולי לא מראים. קבלו עזרה במס אישי.
• עדיין צריך להסדיר את שנת העזיבה: ראו עוזבים את קנדה וחשבון ההשקעות כשעוזבים.
• אתם גרים עכשיו בארה״ב: ראו RRSP ו-⁠TFSA אחרי העזיבה של קנדה.
• מעבירים את הכסף לחו״ל: ראו העברת הכסף שלכם אל מחוץ לקנדה.
• שיעורים על פנסיות, שכר דירה והכנסות אחרות: ראו שיעורי מס לתושבי חוץ בקנדה.