חברה בת קנדית של חברה זרה: הקמה והשנה הראשונה

חברה בת קנדית של חברה זרה: מהם שלבי ההקמה?

חברה אם זרה פותחת חברה בת בקנדה כשהיא מקימה חברה קנדית, מנפיקה את מניותיה לחברה האם, רושמת אותה ברשות המסים של קנדה (CRA) ומודיעה לממשלה הפדרלית לפי Investment Canada Act, בסדר הזה:

רוב שלבי ההקמה הם טפסים. מה שדורש שיקול דעת מקצועי הוא כסף שזורם בין החברה הבת לחברה האם. דמי ניהול, דמי רישיון, ריבית על הלוואה מהחברה האם או דיבידנד יכולים כל אחד לגרור מס תושבי חוץ במקור (חלק XIII) אלא אם אמנה מפחיתה או מסירה אותו. כך גם מזומן שהושאל לחברה האם ולא הוחזר בזמן. כל מחיר מול החברה האם חייב להתאים למה שחברות בלתי קשורות היו מסכימות עליו, בליווי רישומים (תמחור העברה). כשהעסקאות מול החברה האם עוברות ⁦$1,000,000⁩ בשנה, החברה הבת מדווחת עליהן גם בטופס ⁦T106⁩. אם החברה האם מממנת בעיקר בהלוואה, חלק מהריבית עלול להפסיק להיות ניתן לניכוי (תת-הון). עסק בתחום תרבותי או רגיש עלול לעמוד בביקורת לפי Investment Canada Act.

מה לאסוף לפני שמתחילים:

• תעודת ההתאגדות של החברה האם ותרשים קבוצה שמגיע עד היחידים שבבעלותה או בשליטתה.
• שם, כתובת ומעמד תושבות של כל דירקטור מתוכנן.
• המימון המתוכנן: כמה כהון מניות וכמה כהלוואה.
• טיוטות של כל הסכם עם החברה האם: שירותים, רישיונות, הלוואות, חלוקת עלויות.
• הוכחת תושבות המס של החברה האם במדינתה, לתביעות אמנה.
• כתובת קנדית למשרד הרשום.

חברה זרה צריכה חברה בת קנדית, או שאפשר למכור לקנדה ישירות?

חברה זרה יכולה למכור לקנדה בלי חברה בת, אבל ברגע שהיא מנהלת עסק בקנדה היא חייבת במס קנדי על ההכנסה הזו (ITA סעיף ⁦2(3)⁩), בכפוף לכל אמנה עם מדינתה. חברה בת היא לעומת זאת נישום נפרד. חברה שהתאגדה בקנדה נחשבת לכאורה תושבת קנדה (ITA סעיף ⁦250(4)⁩) ומגישה ⁦T2⁩ משלה בכל שנה.

אם החברה הבת מנוהלת ממדינת החברה האם, אותה מדינה עשויה לראות בה גם תושבת שלה; לפי כלל הכרעה באמנה היא יכולה אז להיחשב לכאורה לא תושבת קנדה (ITA סעיף ⁦250(5)⁩). לכן כדאי להכריע היכן הדירקטוריון יתכנס לפני שממנים אותו. להשוואה בין סניף לחברה בת, כולל מס סניף, ראו עסק אמריקאי שמתרחב לקנדה; חברה אם שאינה אמריקאית מיישמת את האמנה של מדינתה.

התאגדות פדרלית או פרובינציאלית כשהדירקטורים גרים בחו״ל?

בלי דירקטור בקנדה, החברה הבת אינה יכולה להתאגד באופן פדרלי אבל יכולה באונטריו, בקולומביה הבריטית או באלברטה, שאין בהן כלל תושבות לדירקטורים. חברה פדרלית צריכה שאזרחים תושבי קנדה יהיו לפחות ⁦25%⁩ מהדירקטורים שלה, ולפחות אחד כשיש פחות מארבעה (CBCA סעיף ⁦105(3)⁩).

דירקטור חייב להיות יחיד, ולכן החברה האם אינה יכולה לשבת בדירקטוריון (CBCA סעיף ⁦105(1)⁩; BC Act, סעיף 124). חברה פדרלית שומרת את המשרד הרשום שלה בפרובינציה שנקבעה במסמכי ההתאגדות (CBCA סעיף 19). בכל מקום שבו היא מתאגדת, החברה הבת נרשמת בכל פרובינציה אחרת שבה היא מנהלת עסק; ראו התאגדות פדרלית או פרובינציאלית. מי נחשב אזרח תושב קנדה מוסבר בהתאגדות של מי שהגר לקנדה או של תושב חוץ.

איך מנפיקים מניות לחברה האם, ומה נכנס לפנקס הפרוטוקולים?

הדירקטורים מקבלים החלטה שמנפיקה מניות לחברה האם, ומניה אפשר להנפיק רק אחרי ששולמה במלואה בכסף, ברכוש או בשירותים שניתנו בעבר בשווי שווה (CBCA סעיף 25). החברה האם הופכת לבעלת המניות הרשומה היחידה. מסמכי ההתאגדות קובעים את סוגי המניות ואת מספר הדירקטורים.

חברה פדרלית שומרת את מסמכי ההתאגדות, חוקי העזר, פרוטוקולים והחלטות של בעלי מניות, ופנקס ניירות ערך במשרדה הרשום או במקום אחר בקנדה; היא שומרת גם פרוטוקולים של דירקטורים ורישומי חשבונאות. דיני החברות מתירים לשמור רישומים בחו״ל רק אם אפשר לעיין בהם באופן אלקטרוני במשרד הרשום או במקום אחר בקנדה (CBCA סעיף 20). דיני המס מחמירים יותר: ספרים ורישומים נשארים במקום העסק של החברה הבת בקנדה אלא אם CRA קובעת מקום אחר, כולל מערכת החברה האם בחו״ל (ITA סעיף ⁦230(1)⁩); ראו כמה זמן לשמור רישומי עסק. היא שומרת גם פנקס אנשים בעלי שליטה משמעותית ומגישה את המידע הזה ל-⁠Corporations Canada. אלה היחידים שמחזיקים או שולטים, במישרין או בעקיפין, ב-⁠⁦25%⁩ או יותר מהמניות, או ששולטים בחברה הבת בפועל, ולכן החברה הבת מתחקה אחרי הבעלות דרך החברה האם עד האנשים שבראש. אם החברה האם רשומה בבורסה מוגדרת לפי Income Tax Act, או מנפיקה מדווחת לפי דיני ניירות ערך של פרובינציה, החברה הבת שבבעלותה המלאה אינה נכללת (Corporations Canada). חברה באונטריו או בקולומביה הבריטית שומרת פנקס דומה לפי החוק שלה (חוק אונטריו, סעיף 140.2; BC Act, חלק 4.1). ראו פנקס הפרוטוקולים של חברה חדשה.

החברה האם יכולה לממן את החברה הבת בהון מניות, בהלוואה, או בשניהם. הבחירה משנה את המס: ריבית על הלוואה מהחברה האם או מחברה אחרת בקבוצה כפופה לניכוי במקור לפי חלק XIII, והיא ניתנת לניכוי רק במסגרת מגבלת החוב להון של 1.5:1 שמוסברת בהמשך. הכריעו ותעדו את המימון לפני שהכסף מגיע, כדי שהספרים ירשמו אותו כהון מניות או כהלוואה.

החברה הבת צריכה הודעה לפי Investment Canada Act?

בדרך כלל כן. מי שאינו קנדי ומקים עסק קנדי חדש חייב להודיע לממשלה בכל עת לפני ההתחלה או בתוך 30 ימים לאחר הביצוע (ICA סעיפים 11 ו-⁠12). ISED מציינת שההודעה נדרשת בכל פעם שמי שאינו קנדי מתחיל פעילות עסקית חדשה בקנדה שאינה כפופה לבדיקה (שאלות נפוצות של ISED).

• מה נחשב: עסק קנדי חדש הוא עסק שמי שאינו קנדי אינו מנהל כבר בקנדה ושאינו קשור לעסק קנדי אחר שלו (ICA סעיף 3). אם החברה האם כבר מנהלת בקנדה עסק קשור, בדקו קודם את ההגדרה הזו.
• איך: השתמשו בטופס ההודעה החובה של ISED, “Notification – Establishment of a new business” (טפסי ISED).
• מתי זה הולך רחוק יותר: עסק חדש בפעילות תרבותית שנקבעה יכול להיות מחויב בבדיקה (ICA סעיף 15), והממשלה יכולה לבדוק השקעה זרה בכל גודל מטעמי ביטחון לאומי (ISED). כשהמשקיע בבעלות מדינה או שיש שיקולי ביטחון לאומי, ISED מעודדת להגיש לפחות 45 ימים לפני ההתחלה (שאלות נפוצות של ISED).

ההודעה מוגשת בידי מי שאינו קנדי ומבצע את ההשקעה, בדרך כלל החברה האם (ICA סעיף 12). היא נפרדת מכל חשבון ודוח של CRA.

איך חברה בת בלי חותם תושב קנדה מקבלת מספר עסק?

חותם בלי SIN, או עם SIN שמתחיל ב-⁠0, משתמש במסלול של CRA לתושבי חוץ: טופס Non-Resident Business Registration באינטרנט, או טופס ⁦RC1⁩ בדואר או בפקס. המסלול הזה חל גם כשהעסק התאגד או ממוקם מחוץ לקנדה; המסלול המקוון לתושבים מיועד רק לתושבי קנדה עם SIN (CRA).

ייתכן שמספר העסק (BN) עצמו אינו צריך חותם. התאגדות פדרלית, או באלברטה, בקולומביה הבריטית, במניטובה, בניו ברנזוויק, בנובה סקושה, באונטריו, בססקצ׳ואן או באי הנסיך אדוארד, מקצה אוטומטית BN וחשבון מס הכנסה לחברות. בכל פרובינציה או טריטוריה אחרת, החברה נרשמת לשניהם אצל CRA (CRA). חשבונות אחרים נוספים לאותו BN.

לפרטי חשבונות ותיקון רישום שגוי, ראו אחרי ההתאגדות.

פטור הספק הקטן של ⁦GST/HST⁩ בדרך כלל אינו עוזר לחברה בת של קבוצה גדולה יותר. מבחן ה-⁠⁦$30,000⁩ סופר מכירות חייבות של החברה הבת ושל חברות קשורות לה בתוך קנדה ומחוצה לה (ETA סעיף 148; CRA), וחברה אם ששולטת בה היא חברה קשורה (ETA סעיף ⁦127(1)⁩, בהחלת ITA סעיף ⁦256(1)⁩). חברות קשורות נספרות מתחילת כל רבעון קלנדרי. לכן מהרבעון הראשון שמתחיל אחרי הקמת החברה הבת, חברה אם שהמכירות החייבות שלה בעולם עוברות את הסכום הזה מונעת ממנה להיות ספק קטן, והיא חייבת להגיש בקשת רישום לפני היום שהוא 30 ימים אחרי המכירה החייבת הראשונה שלה בקנדה במהלך עסקיה שם (ETA סעיף ⁦240(1)⁩ ו-⁠⁦(2.1)⁩). היא יכולה גם להירשם מוקדם יותר מרצון (סעיף ⁦240(3)⁩). ראו מתי להירשם ל-⁠⁦GST/HST⁩.

למה החברה הבת אינה CCPC, ומה זה משנה?

חברה בשליטה, ישירה או עקיפה, של תושב חוץ אחד או יותר אינה נכללת בהגדרת חברה פרטית בשליטה קנדית (ITA סעיף ⁦125(7)⁩). חברה בת בשליטת החברה האם הזרה שלה אינה לכן CCPC מהיום הראשון, גם עם דירקטורים אזרחים תושבי קנדה.

המס הפרובינציאלי מתווסף מעל, בשיעור הגבוה של הפרובינציה: השיעור הנמוך חל רק על הכנסה הזכאית לניכוי הפדרלי לעסק קטן (CRA). הפריטים האחרים השמורים ל-⁠CCPC מפורטים בסטטוס CCPC לחברה חדשה. חברה קיימת שמצרפת משקיעים זרים מוסברת באובדן סטטוס CCPC בגלל משקיעים זרים.

מה החברה הבת מגישה בשנה הראשונה?

⁦T2⁩ הראשון מגיע שישה חודשים אחרי סוף שנת המס, גם בלי הכנסה (⁦T4012⁩). שנת המס הראשונה מתחילה ביום ההתאגדות ואינה יכולה לעלות על 53 שבועות; ראו שנת המס הראשונה של החברה. החברה הבת בוחרת את סוף השנה שלה, שיכול להתאים לזה של החברה האם; שינוי מאוחר יותר דורש את הסכמת CRA (ITA סעיף ⁦249.1(7)⁩; ראו בחירה או שינוי של סוף שנה).

חברה בת עם מוסד קבע באלברטה במהלך השנה חייבת להגיש גם דוח אלברטה (⁦AT1⁩), אלא אם היא פטורה (Alberta); חברה עם מוסד קבע בקוויבק מגישה בדרך כלל את ⁦CO-17⁩ של קוויבק; ראו הגשת דוח החברה.

מה החברה הבת חייבת לנכות מכסף שנשלח לחברה האם?

מס חלק XIII חל כשהחברה הבת משלמת או מזכה את החברה האם בדיבידנד, בדמי ניהול או אדמיניסטרציה, בריבית או בתמלוגים (ITA סעיף 212). החברה הבת מנכה אותו, מעבירה אותו ל-⁠CRA ומדווחת עליו בטפסי ⁦NR4⁩.

אמנה בין קנדה למדינת החברה האם יכולה להפחית את השיעור או לפטור את התשלום. האמנה היא זו עם המדינה שהחברה האם תושבת בה (רשימת Finance Canada); חברה אם מהונג קונג, למשל, משתמשת בהסכם של קנדה עם הונג קונג, לא באמנה עם סין. לפני שמיישמים אותה, החברה הבת מקבלת טופס ⁦NR301⁩ או את אותו מידע מהחברה האם (⁦T4061⁩). אם היא אינה מנכה, CRA יכולה להוציא שומה על המס ועוד קנס של ⁦10%⁩ מהסכום שלא נוכה. שכר על עבודה של עובדי החברה האם בקנדה יכול גם לדרוש ניכוי נפרד; ראו ניכוי במקור על שירותים בקנדה.

אילו דיווחים על צדדים קשורים מתחילים מיד?

שלוש קבוצות כללים חלות מהשנה הראשונה, ברווח או בלעדיו: תמחור העברה לכל עסקה עם החברה האם, טופס ⁦T106⁩ כשעסקאות השנה עוברות ⁦$1,000,000⁩, ותת-הון כשהחברה האם מלווה.

• תמחור העברה: מחירים מול החברה האם חייבים להתאים לתנאים של מרחק זרוע. כדי להראות מאמץ סביר, רישומים שמתארים כל עסקה, את תפקידי כל צד ואת ניתוח התמחור חייבים להתקיים עד מועד ההגשה של ⁦T2⁩ ולעבור ל-⁠CRA תוך 30 ימים מבקשה בכתב (ITA סעיף ⁦247(4)⁩). בלעדיהם, כשהתאמות השנה שאינן נתמכות במאמץ סביר עוברות את הנמוך מבין ⁦10%⁩ מההכנסה ברוטו ו-⁠⁦$10,000,000⁩, חל קנס של ⁦10%⁩ על כל ההתאמות האלה (ITA סעיף ⁦247(3)⁩).
• טופס ⁦T106⁩: נדרש כשעסקאות הניתנות לדיווח עם כל תושבי החוץ שאינם במרחק זרוע עוברות בסך הכול ⁦$1,000,000⁩ בשנה (ITA סעיף ⁦233.1(4)⁩). עסקה הניתנת לדיווח היא כל עסקה או סדרה שקשורה לעסק החברה הבת, ולכן דמי שירות, רישיונות, רכישות והלוואות מול החברה האם נספרים כולם (סעיף ⁦233.1(1)⁩). קנסות ופרטי הטופס: דיווח על נכסים זרים וחברות קשורות.
• תת-הון: כשהחברה הבת חייבת כסף לבעל מניות תושב חוץ שמחזיק ⁦25%⁩ או יותר מהקולות או השווי, או לכל תושב חוץ שאינו במרחק זרוע מבעל מניות כזה (חברת מימון קבוצתית, חברה אחות), ריבית על חוב מעל 1.5:1 פעמים ההון העצמי אינה ניתנת לניכוי (ITA סעיף ⁦18(4)⁩). הון עצמי כאן פירושו עודפים בתחילת השנה ועוד הממוצע החודשי של ההון המשולם ושל העודף ההוני (contributed surplus) מהחברה האם. הריבית שאינה ניתנת לניכוי מטופלת כדיבידנד לצורך חלק XIII (ITA סעיף ⁦214(16)⁩). מגבלה שנייה, על ריבית והוצאות מימון, יכולה לחול גם כשהסכום נטו של החברה הבת והקבוצה הקנדית שלה עובר ⁦$1,000,000⁩ בשנה (ITA סעיף 18.2).

מי בקנדה צריך להיות מוכן לפני החשבונית או המשכורת הראשונות?

החברה הבת צריכה משרד רשום, דירקטורים שעומדים בכלל התושבות, מישהו מורשה לחתום, חשבון בנק קנדי וחשבונות CRA שבהם היא תשתמש. שני דברים דורשים תשומת לב לפני שכסף זז:

• חשבון הבנק: בנק חייב לאסוף את שמות כל הדירקטורים, את שמות וכתובות כל מי שמחזיק או שולט, במישרין או בעקיפין, ב-⁠⁦25%⁩ לפחות מהמניות, ואת מבנה הבעלות והשליטה, ואז לאשר אותם (FINTRAC). הביאו את התעודה ומסמכי ההתאגדות, את פנקס המניות ופנקס השליטה המשמעותית ואת תרשים הקבוצה עד היחידים.
• העברות: דירקטורים אחראים אישית, יחד עם החברה, לניכויי שכר ולמס חלק XIII שהחברה אינה מנכה או מעבירה (ITA סעיף 227.1), ולמס נטו של ⁦GST/HST⁩ שהיא אינה מעבירה (ETA סעיף 323). דירקטור שנקט את הזהירות שאדם נבון סביר היה נוקט כדי למנוע את הכישלון אינו אחראי, ו-⁠CRA חייבת לפעול בתוך שנתיים אחרי שהאדם חדל לאחרונה להיות דירקטור (ITA סעיף ⁦227.1(3)⁩ ו-⁠⁦(4)⁩; ETA סעיף ⁦323(3)⁩ ו-⁠⁦(5)⁩). מישהו צריך להיות הבעלים של לוח ההעברות לפני התשלום הראשון לעובד או לחברה האם.

לגישה מקוונת ל-⁠CRA ולהרשאת רואה חשבון, ראו אחרי ההתאגדות.

דוגמה

הדוגמאות האלה להמחשה בלבד; כל הסכומים בדולרים קנדיים.

חברה אם גרמנית מקימה חברה בת פדרלית

חברת תוכנה גרמנית מקימה חברה בת פדרלית עם שלושה דירקטורים: שניים גרים בגרמניה ואחד הוא אזרח תושב קנדה, מה שעומד בכלל הדירקטור האחד לדירקטוריון של פחות מארבעה. כשרוב הדירקטוריון בגרמניה, החברה האם מחליטה לפני האסיפה הראשונה היכן הדירקטוריון יתכנס, כי חברה בת שמנוהלת מגרמניה עלולה להיחשב שם תושבת לפי האמנה (ITA סעיף ⁦250(5)⁩). הדירקטורים מנפיקים מניות רגילות לחברה האם כשהמימון של ⁦C$100,000⁩ מגיע. ההתאגדות הפדרלית מביאה את ה-⁠BN ואת חשבון מס ההכנסה של החברות; החשבונות האחרים נוספים דרך מסלול תושבי החוץ של CRA, כי הדירקטור שמטפל ברישום גר בגרמניה ואין לו SIN. החברה הבת נפתחת ב-⁠1 במרץ, והחברה האם מגישה את הודעת Investment Canada עד 31 במרץ. המכירות החייבות העולמיות של החברה האם גבוהות בהרבה מ-⁠⁦C$30,000⁩, ולכן החברה הבת חדלה להיות ספק קטן מהרבעון הקלנדרי הראשון אחרי הקמתה; היא נרשמת ל-⁠⁦GST/HST⁩ לפני המכירה הקנדית הראשונה שלה.

שנה ראשונה: דמי ניהול ורישיון תוכנה

עם סוף שנה ב-⁠31 בדצמבר, אותה חברה בת משלמת לחברה האם דמי ניהול של ⁦C$300,000⁩ ו-⁠⁦C$900,000⁩ לרישיון התוכנה שלה. העסקאות מול החברה האם מגיעות ל-⁠⁦C$1.2⁩ מיליון, מעל C$1 מיליון, ולכן טופס ⁦T106⁩ מגיע עם ⁦T2⁩ עד 30 ביוני. לפני התשלום הראשון היא בודקת את חלק XIII: בשיעור הקבוע בחוק דמי הניהול לבדם יישאו ניכוי של ⁦C$75,000⁩, ודמי הרישיון יכולים להיות תמלוג, אלא אם האמנה בין קנדה לגרמניה מפחיתה או מסירה כל אחד מהם. היא אוספת את ⁦NR301⁩ של החברה האם, מעבירה כל מס עד ה-⁠15 בחודש שאחרי, מנפיקה טפסי ⁦NR4⁩ עד 31 במרץ ומכינה את רישומי תמחור ההעברה עד 30 ביוני.

חברה אם סינגפורית מממנת בעיקר בהלוואה

חברה אם סינגפורית משלמת ⁦C$500,000⁩ על מניות ומלווה C$2 מיליון בריבית של ⁦5%⁩ לכל השנה. לשם מספרים עגולים, המניות נחשבות כקיימות מתחילת כל חודש; בפועל ההון נמדד בתחילת כל חודש, ולכן החודש הראשון של החברה הבת לא נספר כלל ונתפסת קצת יותר ריבית.

• שנה 1: בלי עודפים עדיין, ההון העצמי הוא ⁦C$500,000⁩, ולכן חוב עד ⁦C$750,000⁩ (פי 1.5) נושא ריבית הניתנת לניכוי. העודף ⁦C$1.25⁩ מיליון הוא ⁦62.5%⁩ מהחוב, ולכן ⁦C$62,500⁩ מתוך הריבית של ⁦C$100,000⁩ אינם ניתנים לניכוי ומטופלים כדיבידנד לצורך חלק XIII. C$37,500 האחרים הם ריבית, החייבת בחלק XIII אלא אם האמנה בין קנדה לסינגפור מפחיתה אותה.
• שנה 2: החברה הבת השאירה ⁦C$200,000⁩ מרווחי שנה 1, ולכן ההון העצמי הוא ⁦C$700,000⁩ והמגבלה עולה ל-⁠⁦C$1.05⁩ מיליון. העודף ⁦C$950,000⁩ הוא ⁦47.5%⁩ מהחוב, ולכן ⁦C$47,500⁩ מהריבית אינם ניתנים לניכוי.

אילו החברה האם הייתה משקיעה C$1 מיליון במניות ומלווה ⁦C$1.5⁩ מיליון, המגבלה הייתה ⁦C$1.5⁩ מיליון וכל ההלוואה הייתה בתוך מגבלת תת-ההון.

המצב שלכם שונה?

• החברה האם היא חברה אמריקאית: ראו עסק אמריקאי שמתרחב לקנדה לסניף מול חברה בת, כולל מס סניף.
• הבעלים הוא אדם בחו״ל, לא חברה: ראו התאגדות בקנדה מחו״ל, או חברה קנדית למייסד תושב סין.
• הדירקטורים שלכם הגרו לקנדה לאחרונה או נמצאים באשרות עבודה: ראו התאגדות של מי שהגר לקנדה או של תושב חוץ.
• משקיעים זרים מצטרפים לחברה קנדית קיימת: ראו אובדן סטטוס CCPC בגלל משקיעים זרים.
• הדירקטוריון יתכנס, או שהעסק ינוהל, ממדינת החברה האם: תושבות החברה הבת יכולה להיות תלויה בכלל ההכרעה באמנה (ITA סעיף ⁦250(5)⁩); קבלו ייעוץ במס חברות לפני מינוי הדירקטוריון.
• דמי הניהול, תשלום הרישיון, ההלוואה או הדיבידנד הראשונים לחברה האם מתקרבים: ניכוי במקור, טופס ⁦T106⁩, תת-הון ורישומי תמחור העברה יכולים לחול כולם; קבלו ייעוץ במס חברות לפני התשלום.
• ⁦T2⁩ ראשון כחברה שאינה CCPC מגיע: ראו הגשת דוח החברה וקבלו ייעוץ במס חברות.
• החברה הבת פספסה הגשות ⁦T2⁩, ⁦GST/HST⁩ או ⁦NR4⁩: ראו חברה בבעלות תושב חוץ שלא הגישה מעולם וקבלו ייעוץ במס חברות.
• יתרות בין חברות הקבוצה אינן תואמות את הספרים של החברה האם: קבלו עזרה בהנהלת חשבונות כדי להתאים אותן לפני סוף השנה.