חברת בת אמריקאית של חברה קנדית: הקמה והגשות שנה ראשונה

מה חברה קנדית עם חברת בת אמריקאית מקימה ומגישה?

חברה קנדית מקימה חברת בת אמריקאית בהתאגדות במדינה אחת, בהנפקת מניותיה לחברת האם תמורת תשלום מתועד, ובהשגת EIN. מהשנה הראשונה, שתי סדרות של דוחות רצות זו לצד זו: חברת הבת מגישה בארה״ב, וחברת האם מדווחת ל-⁠CRA על חברת הבת.

בעיני CRA, חברת בת אמריקאית בבעלות מלאה היא חברה זרה קשורה של חברת האם, ושתי החברות קשורות, כך שהן אינן פועלות זו מול זו במרחק זרוע (Income Tax Act, סעיף 95; סעיף 251).

מה הופך את זה ליותר מניירת: שתי המדינות רואות את אותן עסקאות בין החברות, ולכן המספרים בטופס 5472, ב-⁠⁦T1134⁩ וב-⁠⁦T106⁩ חייבים להתאים לשתי סדרות הספרים. טופס 5472 חסר או לא שלם באופן מהותי עולה לבדו ⁦US$25,000⁩. הלוואה מחברת האם, סחורות שנמכרו בין החברות, חשבונות אמריקאיים שחברת האם שילמה ישירות בלי הסכם, עובדים בארה״ב ושנה ראשונה קצרה מוסיפים כל אחד צעד.

מה כדאי לאסוף: החלטת הדירקטוריון של חברת האם, תעודת ההתאגדות, חוקי העזר ופנקס המניות של חברת הבת, הוכחה שחברת האם שילמה על מניותיה, מכתב ה-⁠EIN, כל הסכם הלוואה או הסכם בין חברות, ודפי החשבון של שתי החברות.

מה חברת האם הקנדית צריכה להחליט ולחתום קודם?

דירקטוריון חברת האם צריך לאשר את ההשקעה בהחלטה אחת שמסדירה את המדינה, את הון המניות, את האחראים ואת המימון. כל בחירה זורמת להגשות האמריקאיות, ולכן סגרו אותה לפני שמגישים דבר.

• מדינה. חברת בת חייבת בדרך כלל להירשם בכל מדינה שבה היא עושה עסקים, לפי הגדרת אותה מדינה, בכל מקום שבו הוקמה; הקמה במדינה אחת ופעילות באחרת פירושן הגשות בשתיהן. ראו באיזו מדינה להקים.
• הון מניות. מספר המניות המורשות וערכן הנקוב. בדלאוור הם קובעים את מס הזיכיון השנתי; ראו מס הזיכיון של דלאוור.
• דירקטורים ונושאי משרה. דלאוור דורשת לפחות דירקטור אחד, שחייב להיות אדם טבעי; דירקטורים לא חייבים להיות בעלי מניות, וסעיף ⁦141(b)⁩ אינו קובע מבחן תושבות (Delaware Code, Title 8). נושאי משרה נושאים את התפקיד המיסויי: הנשיא, סגן הנשיא, הגזבר או נושא משרה מורשה אחר חותם על טופס 1120 (IRS). מנו אנשים שיודעים שהם יחתמו.
• מימון. כמה נכנס תמורת מניות וכמה כהלוואה (ראו להלן). אם אדם אחד שאינו תושב, או קבוצה של תושבי חוץ שאינם פועלים זה מול זה במרחק זרוע, שולטים בחברת האם הקנדית, כל אחד מהם יכול להיחשב דיבידנד ששולם לבעלים הזר לפי כללי ה-⁠foreign affiliate dumping, אלא אם חל חריג (Income Tax Act, סעיף 212.3).
• שנת מס. חברת הבת קובעת את שנת המס שלה בדוח הראשון; שינוי בהמשך דורש בדרך כלל הסכמה של IRS בטופס 1128 (IRS).

קיום ישיבות הדירקטוריון של חברת הבת בקנדה אינו הופך אותה לתושבת קנדה: אם קנדה הייתה רואה אותה גם כתושבת, חברה שהוקמה לפי החוק האמריקאי בלבד היא תושבת ארצות הברית בלבד לפי סעיף ⁦IV(3)⁩ באמנה, וה-⁠Income Tax Act הולך אחרי האמנה (סעיף ⁦250(5)⁩). אבל אם העסק שלה מנוהל ממשרד בקנדה, המשרד הזה יכול להיות מוסד קבע, וקנדה יכולה לחייב את הרווחים שמיוחסים לו לפי סעיפים V ו-⁠VII (האמנה). גם בלעדיו, חברת בת שעושה עסקים בקנדה, מה שכולל גיוס הזמנות שם דרך עובדי חברת האם, מגישה ⁦T2⁩ משלה בתוך שישה חודשים מסוף השנה שלה, עם Schedule 91 שתובע את הפטור לפי האמנה (Income Tax Act, סעיף 150; סעיף 253; CRA: מדריך ⁦T2⁩). אם חברת האם עדיין לא בחרה בין סניף, חברת בת ו-⁠LLC, קראו קודם את עסק קנדי בארה״ב.

הקמת חברת בת אמריקאית: מהם השלבים לפי הסדר?

מקימים את החברה, מנפיקים את מניותיה, מקבלים את ה-⁠EIN, ואז פותחים את חשבון הבנק; חשבונות שכר ומס מכירה באים רק כשיש טריגר. השלבים שלהלן משתמשים בדלאוור; מדינות אחרות משתמשות בהגשות דומות לפי החוקים שלהן.

1. ממנים סוכן רשום. דלאוור דורשת מכל ישות עסקית להחזיק סוכן רשום עם כתובת רחוב פיזית בדלאוור (אגף התאגידים של דלאוור). ראו סוכנים רשומים.
2. מגישים את תעודת ההתאגדות. היא מציינת את שם החברה, את משרדה וסוכנה הרשומים, את מטרתה (כל עסק חוקי מספיק), את המניות המורשות שלה ואת שם המתאגד וכתובת הדואר שלו (Delaware Code, סעיף 102).
3. מאמצים חוקי עזר ובוחרים נושאי משרה. אחרי ההגשה, המתאגד או הדירקטורים הנקובים מקיימים אסיפת ארגון, או פועלים בהסכמה בכתב, כדי לאמץ חוקי עזר ולבחור דירקטורים ונושאי משרה (סעיף 108).
4. מנפיקים מניות לחברת האם. הדירקטוריון מחליט כמה מניות מונפקות ותמורת מה: מזומן, נכס או הטבה אחרת (סעיף 152). רושמים את ההנפקה בפנקס המניות.
5. מקבלים את ה-⁠EIN בטופס ⁦SS-4⁩ (בחלק הבא).
6. פותחים חשבון בנק על שם חברת הבת, וחברת האם משלמת עבור מניותיה מחשבונה אל החשבון הזה, כך שהתשלום ניתן למעקב. ראו כתובת עסקית וחשבון בנק בארה״ב.
7. מגישים טופס ⁦BE-13⁩ של BEA בתוך 45 ימים קלנדריים מההקמה. חברה אמריקאית חדשה בבעלות חברת אם זרה מדווחת ל-⁠Bureau of Economic Analysis גם אם הלשכה אף פעם לא מבקשת; כשעלות ההקמה הצפויה היא ⁦US$40⁩ מיליון או פחות, הדוח הוא ⁦BE-13⁩ Claim for Exemption הקצר (⁦15 CFR 801.7⁩). ראו הקמת חברת בת אמריקאית לחברה זרה.
8. נרשמים כחברה זרה בכל מדינה אחרת שבה היא עושה עסקים. ראו רישום במדינה אחרת.
9. פותחים חשבונות שכר ומס מכירה רק כשיש טריגר: כשהיא משלמת שכר לראשונה במדינה, או מגיעה שם לנקסוס של מס מכירה. ראו שליחת עובדים לעבוד בארה״ב וספי מס מכירה לפי מדינה.
10. חותמים על הסכמים בין החברות לפני החשבונית או ההלוואה הראשונות בין החברות (להלן).

איך חברת הבת מקבלת EIN כשלאף נושא משרה אין SSN?

בפקס או בדואר בטופס ⁦SS-4⁩. הבקשה המקוונת פתוחה רק למבקשים שנמצאים בארה״ב ושלנושא המשרה הראשי שלהם יש מספר זיהוי משלם מסים אמריקאי, ו-⁠IRS כבר לא נותנת EIN בטלפון לנישומים מקומיים (IRS: הוראות טופס ⁦SS-4⁩). מדריך הצוות של IRS שומר את הקו הטלפוני הבינלאומי לחברות שהוקמו מחוץ לארה״ב, ולכן חברת בת בדלאוור מופנית לפקס או לדואר גם כשהיא מנוהלת מקנדה (IRM 21.7.13).

הגורם האחראי בשורות ⁦7a–7b⁩ חייב להיות יחיד, אף פעם לא חברת האם הקנדית: האדם שבסופו של דבר מחזיק בחברת הבת או שולט בה, או מפעיל שליטה אפקטיבית סופית עליה ועל כספיה. אם לאדם הזה אין SSN או ITIN והוא אינו יכול לקבל אחד, כתבו “foreign” או N/A בשורה 7b. מסלולים, זמני טיפול ומספרים עדכניים: EIN בלי SSN.

האם חברת האם צריכה לממן את חברת הבת האמריקאית במניות או בהלוואה?

שניהם אפשריים; המסמכים שונים. רכישת מניות דורשת החלטת דירקטוריון, רישום בפנקס המניות והוכחת תשלום. הלוואה דורשת הסכם חתום עם שיעור ריבית קבוע ומועד פירעון ששתי החברות פועלות לפיהם, אחרת ההעברה עלולה להיחשב מניות (⁦26 USC 385⁩); היא גם מוסיפה דיווח בשתי המדינות.

דיווח על כל הפקדת בעלים בטופס 5472 הוא כלל ל-⁠LLC עם חבר יחיד בבעלות זרה, לא לחברה. דיווח שורה אחר שורה על הלוואה מוסבר בהכנסת כסף לחברה אמריקאית מחו״ל; ניכוי במקור וטפסים 1042 ו-⁠⁦1042-S⁩ מוסברים בחברת בת אמריקאית של חברה זרה.

בקנדה, הלוואה לתושב חוץ שנשארת פתוחה יותר משנה בלי ריבית סבירה יכולה ליצור הכנסת ריבית לכאורה לחברת האם לפי סעיף 17; סעיף משנה ⁦17(8)⁩ יכול לפטור הלוואה לחברה זרה קשורה בשליטה, במידה שחברת האם מראה שהכסף שימש לכל אורך הדרך להפקת הכנסה מעסק פעיל (Income Tax Act, סעיף 17). קבעו את השיעור כפי שהיו קובעים צדדים בלתי קשורים; ראו תמחור בין החברה הקנדית לחברה האמריקאית. להבחנה בין מניות להלוואה אחרי שהכסף כבר עבר, ראו הכנסת כסף לחברה אמריקאית מחו״ל.

מה חברת הבת האמריקאית מגישה בשנה הראשונה?

טופס 1120, עם מענה על שאלת הבעלות הזרה וטופס 5472 לכל צד קשור שהיה איתו קשר, בתוספת דוחות ניכוי במקור והגשות המדינה שלה (IRS: הוראות טופס 1120).

• טופס 1120. כל חברה מקומית מגישה, עם הכנסה חייבת במס או בלעדיה. הוא נדרש עד היום ה-⁠15 בחודש הרביעי לאחר סוף השנה; שנה ראשונה קצרה של חברה חדשה פועלת לפי אותו כלל, ממועד סיום התקופה הקצרה. סוף שנה ביוני פועל לפי אותו כלל לשנות מס שמתחילות אחרי 2025; מועד יוני בחודש השלישי בהוראות טופס 1120 מכסה רק שנים קודמות (Public Law 114-41, סעיף ⁦2006(a)(3)⁩). טופס 7004, שמוגש עד המועד, מאריך את ההגשה ב-שישה חודשים אבל לא את התשלום. סמנו “Initial return”. המס הפדרלי הוא ⁦21%⁩ מההכנסה החייבת; תשלומי מקדמות חלים אם החברה צופה ⁦US$500⁩ או יותר של מס.
• Schedule K, שאלות 4 ו-⁠7. עונים 4a כן, כי חברה מחזיקה את המניות, ומצרפים Schedule G (טופס 1120) שמציין את חברת האם; 4b גם הוא בדרך כלל כן אם יחיד אחד מחזיק מחצית או יותר מחברת האם, ו-⁠Part II של Schedule G מציין אז את האדם הזה. עונים 7 כן כשאדם זר אחד מחזיק לפחות ב-⁠⁦25%⁩ מההצבעה או מהשווי, וכותבים את האחוז, קנדה ואת מספר טפסי 5472 המצורפים.
• טופס 5472. מגישים טופס נפרד לכל צד קשור שהייתה לחברת הבת איתו עסקה שחובה לדווח עליה: חברת האם, וכל חברה אחות ששילמה לה או חייבה אותה. מצרפים אותם לטופס 1120 עד מועדו, כולל הארכות, ומסמנים את תיבת השנה הראשונה (IRS: הוראות טופס 5472). אחרי 90 ימים מהודעה של IRS, כשל נמשך מוסיף ⁦US$25,000⁩ לכל צד קשור על כל תקופה של 30 ימים.

חברה שהוקמה בארה״ב היא אדם אמריקאי לצורכי FBAR, גם כשחברת האם שלה קנדית (FinCEN). משנה שנייה ואילך, ראו חברת בת אמריקאית של חברה זרה.

מה חברת האם הקנדית מגישה בשנה הראשונה?

Schedule 25 עם ה-⁠⁦T2⁩, טופס ⁦T1134⁩ לחברת הבת בתוך 10 חודשים אחרי סוף שנת המס שלה, וטופס ⁦T106⁩ אם העסקאות שלה עם תושבי חוץ קשורים, כמו חברת הבת, עוברות ⁦C$1,000,000⁩ (CRA: מדריך ⁦T2⁩).

• טופס ⁦T1134⁩. חברת האם מגישה דוח לכל חברה זרה קשורה (Income Tax Act, סעיף 233.4), עם נספח נפרד לכל חברה קשורה. אם חברת אחזקות קנדית מחזיקה את חברת האם, רק החברה הקנדית בדרגה הנמוכה ביותר מדווחת על החברה הקשורה (CRA).
• שנה ראשונה לא פעילה. לפי מדיניות מנהלית של CRA, לא מגישים נספח, רק מידע בסיסי בסיכום ⁦T1134⁩, אם העלות של חברת האם עבור חלקה הייתה מתחת ל-⁠⁦C$100,000⁩, והתקבולים ברוטו של חברת הבת היו מתחת ל-⁠⁦C$100,000⁩ ונכסיה מעולם לא היו מעל ⁦C$1,000,000⁩. תקבולים ברוטו כוללים תקבולים שאינם הכנסה כמו הלוואות, ולכן מימון בלבד יכול לסיים את אי-הפעילות (הוראות ⁦T1134⁩).
• טופס ⁦T106⁩. נדרש כשעסקאות שחובה לדווח עליהן עם כל תושבי החוץ שלא במרחק זרוע יחד עוברות ⁦C$1,000,000⁩: סיכום אחד ושובר נפרד לכל תושב חוץ, שמוגשים בנפרד מה-⁠⁦T2⁩ בתוך 6 חודשים מסוף השנה (הוראות ⁦T106⁩; סעיף 233.1). מכירות של סחורות או שירותים לחברת הבת, הלוואות, ריבית וההשקעה של חברת האם במניות חברת הבת נספרים כולם בסך. ספי ⁦T106⁩ ו-⁠⁦T1134⁩ הם בדולרים קנדיים, ולכן המירו את הסכומים של חברת הבת בדולרים אמריקאיים לפני ההשוואה.
• טופס ⁦T1135⁩. מניות של חברה זרה קשורה וחובות שהיא חבה אינם נכס זר מוגדר, ולכן חברת הבת עצמה אינה מופיעה (סעיף 233.3). גם דוח הנכסים הזרים של קוויבק, ⁦TP-1079.8.BE-V⁩, משאיר אותם בחוץ (קוויבק, 2025 c. 35, סעיף 128).

⁦T1134⁩ או ⁦T106⁩ באיחור עולים את הגבוה מבין ⁦C$100⁩ לבין ⁦C$25⁩ ליום, עד 100 יום; כשלים מדעתיים או ברשלנות חמורה עולים יותר (סעיף 162). אם שנה כבר הוחמצה, ראו דוח חברה זרה קשורה שהוחמץ לחברה אמריקאית.

אילו הסכמים בין החברות צריכים להתקיים מהיום הראשון?

כל זרימה חוזרת בין החברות צריכה הסכם חתום לפני התשלום הראשון: הסכם שירותים אם עובדי חברת האם עובדים בשביל חברת הבת, רישיון לתוכנה או למותג, הסכם רכישה או הפצה לסחורות, הסכם חלוקת עלויות לנכסים בלתי מוחשיים שפותחו יחד, והסכם הלוואה. לפי סעיף IX באמנה, כל מדינה יכולה להתאים תנאים בין חברות קשורות שנבדלים ממה שחברות בלתי קשורות היו מסכימות עליו (האמנה), ואותן זרימות מופיעות בטופס 5472, שיש בו חלק נפרד להסדרי חלוקת עלויות, וב-⁠⁦T106⁩. פער נפוץ: חברת האם משלמת ישירות את החשבונות האמריקאיים של חברת הבת בלי הסכם או חיוב חוזר, ולכן אף סדרת ספרים לא אומרת אם כל תשלום היה הלוואה, תשלום על מניות או דמי שירות. ראו תמחור בין החברה הקנדית לחברה האמריקאית וספרים לחברה קנדית ולחברה האמריקאית שלה.

איך הרווח חוזר לקנדה בהמשך?

בדרך כלל כדיבידנדים. ניכוי במקור אמריקאי על דיבידנד מוגבל ל-⁠⁦5%⁩ כשחברת האם הקנדית היא חברה שמחזיקה לפחות ב-⁠⁦10%⁩ ממניות ההצבעה ועומדת בסעיף הגבלת ההטבות באמנה, XXIX-A (האמנה, סעיף X). חברת אם שבבעלות בעיקר של אנשים שגרים מחוץ לקנדה ולארה״ב עלולה להיכשל במבחן הבעלות של הסעיף הזה ולהזדקק למבחן אחר, כמו מבחן העסק הפעיל שלו. בלי תביעת אמנה תקפה, השיעור החוקי הוא ⁦30%⁩ (IRS: פרסום 515). חברת הבת חבה בכל מס שהיא לא מנכה (⁦26 USC 1461⁩), ונושא משרה אחראי לניכוי שמתרשל במזיד בניכוי או בהעברה יכול להיות מחויב באותו סכום אישית (⁦26 USC 6672⁩).

חברת האם נותנת לחברת הבת טופס ⁦W-8BEN-E⁩ שתובע את שיעור האמנה ב-⁠Part III, ומשתמשת בשורה 15 לשיעור דיבידנד לפי בעלות (IRS: הוראות טופס ⁦W-8BEN-E⁩); ראו טפסי W לחברה קנדית. בקנדה, רווח שחברת הבת מפיקה מעסק פעיל בארה״ב נכנס בדרך כלל ליתרת עודף פטורה, וחברת האם יכולה לנכות דיבידנד ששולם מעודף פטור, ולכן הרווח הזה אינו מחויב שוב בדרך כלל (Income Tax Act, סעיף 113; Income Tax Regulations, סעיף 5907). החשבונות האלה נבנים משנה ראשונה. שכירות, ריבית והכנסה אחרת מנכס שונות: אלא אם לעסק יש יותר מחמישה עובדים במשרה מלאה, חברת האם עשויה להידרש לכלול את ההכנסה הזאת בהכנסה הקנדית שלה בכל שנה, שולמה או לא (Income Tax Act, סעיף 91; סעיף 95). עוד על עודפים בעסק קנדי בארה״ב; למכירה מאוחרת יותר, ראו מכירת עסק אמריקאי מקנדה.

האם חברת הבת האמריקאית מגישה דוח BOI?

לא. FinCEN פוטרת חברות שהוקמו בארה״ב מדיווח על בעלות מוטבת; החברות המדווחות שנותרו הן ישויות שהוקמו לפי חוק של מדינה זרה ונרשמות לעשות עסקים במדינה אמריקאית (FinCEN). לכן חברת האם הקנדית עשויה להידרש לדווח רק אם היא נרשמת בעצמה במדינה; ראו רישום חברה קנדית במדינה בארה״ב ומי עדיין מגיש דוח BOI.

דוגמה

סכומים להמחשה. נתוני חברות הבת בדולרים אמריקאים; הספים הקנדיים בדולרים קנדיים, מומרים לפי ⁦C$1.40⁩ לדולר אמריקאי להמחשה.

חברת תוכנה מאונטריו מעסיקה אנשי מכירות בארה״ב

חברת תוכנה מאונטריו מקימה חברת בת בדלאוור כדי להעסיק שני אנשי מכירות אמריקאים. היא קונה מניות ב-⁠⁦US$50,000⁩ ומלווה ⁦US$100,000⁩ לפי הסכם חתום ב-⁠⁦5%⁩ בשנה, עם ריבית שמשולמת מדי רבעון.

• חברת הבת: טופס 1120 הראשון שלה עונה על שאלה 7 כן, ⁦100%⁩, קנדה. טופס 5472 לחברת האם מציג את יתרות ההלוואה ואת הריבית ששולמה; רכישת המניות אינה שורה ב-⁠Part IV. היא מנכה ריבית כשהיא משולמת, לא מנכה דבר במקור כי חברת האם עומדת בתנאי הטבות האמנה ונתנה ⁦W-8BEN-E⁩, ומגישה טפסים 1042 ו-⁠⁦1042-S⁩ עד 15 במרץ. רישומי שכר מתחילים עם השכר הראשון.
• חברת האם: היא מדווחת על הריבית כהכנסה. חברת הבת קיבלה כ-⁠⁦C$210,000⁩, מעל מגבלת התקבולים ברוטו של ⁦C$100,000⁩, ולכן ה-⁠⁦T1134⁩ צריך נספח מלא. רכישת המניות, ההלוואה והריבית מסתכמות הרבה מתחת ל-⁠⁦C$1,000,000⁩, ולכן אין ⁦T106⁩.

יצרנית מקולומביה הבריטית מאחסנת מלאי בחברת בת בטקסס

יצרנית מקולומביה הבריטית מקימה חברת בת בטקסס כדי להחזיק מלאי ולמכור לקמעונאים אמריקאים. חברת הבת קונה סחורות ב-⁠⁦US$2,000,000⁩ מחברת האם בשנה הראשונה.

• חברת הבת: מכיוון שהוקמה בטקסס, היא לא צריכה רישום כחברה זרה שם, אבל נרשמת בכל מדינה אחרת שבה היא עושה עסקים. טופס 5472 מדווח על רכישות המלאי מחברת האם. דוח מס הזיכיון הראשון שלה בטקסס נדרש ב-⁠15 במאי של השנה הבאה.
• חברת האם: ⁦US$2,000,000⁩ הם כ-⁠⁦C$2,800,000⁩, מעל ⁦C$1,000,000⁩, ולכן היא מגישה ⁦T106⁩ בתוך שישה חודשים מסוף השנה, בתוספת נספח ⁦T1134⁩. הסכם רכישה עם תמיכה בתמחור צריך להתקיים לפני המשלוח הראשון, כי שתי רשויות המס יכולות לבחון את המחיר.

חברה מאלברטה מתאגדת בדצמבר, מתחילה בינואר

חברה מאלברטה עם סוף שנה ב-⁠31 בדצמבר מקימה חברת בת בדלאוור ב-⁠10 בדצמבר וקונה מניות ב-⁠⁦US$10,000⁩. שום דבר אחר לא קורה עד ינואר.

• חברת הבת: היא קובעת שנת מס קלנדרית, ולכן השנה הראשונה הקצרה שלה נמשכת מ-⁠10 עד 31 בדצמבר. טופס 1120, מסומן “Initial return”, נדרש ב-⁠15 באפריל. אם רכישת המניות הייתה העסקה היחידה שלה עם חברת האם, בדרך כלל אין צורך בטופס 5472; אם חברת האם שילמה גם את אגרות ההתאגדות וחברת הבת חייבת לה אותן, היתרה הזאת היא הלוואה שמדווחים עליה. ה-⁠⁦BE-13⁩ Claim for Exemption שלה נדרש בתוך 45 יום, עד 24 בינואר. הדוח השנתי הראשון שלה בדלאוור ומס הזיכיון נדרשים ב-⁠1 במרץ.
• חברת האם: ה-⁠⁦T1134⁩ שלה נדרש ב-⁠31 באוקטובר. העלות שלה (כ-⁠⁦C$14,000⁩) והתקבולים של חברת הבת (כ-⁠⁦C$14,000⁩) מתחת ל-⁠⁦C$100,000⁩ והנכסים הרבה מתחת ל-⁠⁦C$1,000,000⁩, ולכן הסיכום נושא מידע בסיסי ובלי נספח.

המצב שלכם שונה?

• טופס 1120, טופס 5472, ⁦T1134⁩ ו-⁠⁦T106⁩ הראשונים נדרשים יחד, או שכסף כבר עבר בלי מסמכים: אותן עסקאות חייבות להתאים בכולם; קבלו עזרה במיסוי חוצה גבולות.
• אנשים או חברות מחוץ לקנדה מחזיקים או שולטים בחברת האם הקנדית: ההשקעה יכולה להפוך לדיבידנד לכאורה לפי כללי foreign affiliate dumping, ושיעורי האמנה אולי לא יחולו; קבלו עזרה במיסוי חוצה גבולות לפני שהכסף עובר, וראו חברה קנדית למייסד שגר בסין.
• חברת הבת תנוהל מהמשרד הקנדי של חברת האם, או שעובדי חברת האם ימכרו בשבילה בקנדה: ייתכן שהיא תחויב ב-⁠⁦T2⁩ משלה ובמס קנדי על חלק מהרווח; קבלו עזרה במיסוי חוצה גבולות.
• חברת הבת תחזיק נכס אמריקאי להשכרה או השקעות ולא תנהל עסק: חברת האם עשויה להיות מחויבת במס בקנדה על ההכנסה הזאת בכל שנה; קבלו עזרה במיסוי חוצה גבולות. אם החברה הקנדית מחזיקה נכס אמריקאי להשכרה ישירות, ראו חברה קנדית שמחזיקה נדל״ן אמריקאי.
• אזרח אמריקאי או בעל גרין קארד מחזיק את חברת האם הקנדית: לבעלים יש הגשות אמריקאיות משלו לחברה הקנדית; ראו בעלים אמריקאים של חברות קנדיות וקבלו עזרה במיסוי חוצה גבולות.
• אתם עדיין בוחרים בין סניף, חברת בת ו-⁠LLC: קראו את עסק קנדי בארה״ב.
• חברת הבת תקנה סחורות, שירותים או תוכנה מחברת האם: ראו תמחור בין החברה הקנדית לחברה האמריקאית וקבלו עזרה במיסוי חוצה גבולות.
• אתם או עובדים קנדים אחרים תעבדו בשביל חברת הבת בארה״ב: ראו שליחת עובדים לעבוד בארה״ב.
• החברה הקנדית תירשם במדינה בעצמה: ראו רישום חברה קנדית במדינה בארה״ב.
• אדם, ולא חברה, יחזיק את החברה האמריקאית: ראו הקמת חברה אמריקאית מקנדה.
• חברת האם אינה קנדית: ראו הקמת חברת בת אמריקאית לחברה זרה.
• ⁦T1134⁩ או טופס 5472 כבר הוחמצו: ראו דוח חברה זרה קשורה שהוחמץ לחברה אמריקאית וקבלו עזרה במיסוי חוצה גבולות.